הפסיקה שמוכיחה שוב עד כמה נפיצה סוגיית הר הבית: החלטתו של שופט בית משפט השלום בירושלים ציון סהראי ממשיכה לעורר עניין, לאחר שפסק אתמול (ראשון) כי שלושה נערים שהשתחוו וקראו קריאת שמע בהר הבית לא יורחקו מהעיר העתיקה, למרות בקשת המשטרה. זאת, מכיוון שלטענתו לא ניתן לומר שהשתחוות ואמירת קריאת שמע, בתיק הספציפי הזה, מקימים חשד סביר להתנהגות העלולה להביא להפרת שלום הציבור - כפי שקובע החוק.
יהודים שעולים להר הבית עושים זאת עם ליווי משטרתי ובשעות מוסדרות, דרך שער כניסה אחד – שער המוגרבים. מוסלמים יכולים לעלות להר הבית משאר השערים וללא ליווי משטרתי. בנוסף, מוסלמים רשאים להתפלל במסגד אל-אקצא, אך יהודים נעצרים בהר הבית לאחר שהם רק ממלמלים תפילות או משתחווים.
(צילום: נויל האריס)
על פי חוק, אין איסור מפורש ליהודים להתפלל בהר הבית וכאשר המשטרה מחליטה לעצור או לעכב יהודים שעלו להר הבית לאחר שהשתחוו או התפללו במקום, ההחלטה נובעת משני סעיפים בחוק: "הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו" ו"התנהגות העלולה להביא להפרת השלום". בנוסף, על פי נהלי המשטרה קיים איסור על פעילות דתית פולחנית בעלת סממנים גלויים.
בדיון שנערך אתמול בבית משפט השלום בירושלים טען נציג המשטרה כי התנהגותם של הנערים שהשתחוו וקראו קריאת שמע בהר הבית "מקימה חשד סביר לביצוע עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו וכן של התנהגות העלולה להפר את שלום הציבור". שופט המעצרים סהראי קבע בהחלטתו כי במקרה הספציפי של הנערים, לא הועלתה טענה ולפיה הם התנגדו או הפריעו לשוטרים ולכן לא עברו על החוק הראשון של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. סהראי ציין עוד כי על אף הטענה של הטוען המשטרתי, בדוח הפעולה של המשטרה נכתב כי הנערים עברו אך ורק על הסעיף "התנהגות העלולה להביא להפרת השלום" ולא נכתב כי הפריעו לשוטרים במקום.
הר הבית, הבוקר
(צילום: רועי זאגא )
באשר לסעיף "התנהגות העלולה להביא להפרת השלום", קבע השופט כי "לא ניתן לומר שהשתחוות ואמירת קריאת שמע – בנסיבות התיק שבפניי – מקימים חשד סביר להתנהגות העלולה להפר את השלום, כפי שמחייב החוק. קשה להלום מצב ובו קריאת 'שמע ישראל' בהר הבית תהווה עבירה פלילית של מעשה העלול להביא להפרת השלום".
השופט התייחס בהחלטתו גם לדברי המפכ"ל יעקב שבתאי, שאמר בחודש שעבר בזמן הרמדאן כי "הר הבית פתוח. אנחנו מאפשרים לכל תושבי המדינה והשטחים שמגיעים להתפלל בהר לעלות ולקיים את פולחן הדת". השופט קבע בהחלטתו כי אמירתו של המפכ"ל בעניין היא הצהרה פומבית שממנה ניתן להסיק כי כל אדם, ללא הבדל דת, רשאי להתפלל בהר הבית.
השופט הבהיר כי אינו מתערב בעבודת המשטרה בשטח וכי הוא דן נקודתית במקרה שהגיע לפתחו. "לא אוכל לחתום החלטתי מבלי להבהיר, כי אין בה משום התערבות בעבודת המשטרה באכיפת הסדר הציבורי בהר הבית באופן כללי, ואף לא משום קביעה הנוגעת לחופש הפולחן בהר הבית. עניינים אלו לא נדונו בהחלטה זו", ציין בהחלטתו. "עניינה של החלטה זו הוא בשאלה אחת ויחידה: האם התנהגות הנערים שבפניי, בנסיבות הקונקרטיות המתוארות לעיל, מקימה חשד סביר לביצוע עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו או של התנהגות העלולה להביא להפרת שלום המצדיק את הרחקתם מהעיר העתיקה למשך 15 ימים, הא ותו לא".
אף שההחלטה אתמול לא הייתה תקדימית, ובכל מקרה מדובר בערכאה נמוכה מאוד ללא תוקף של ממש, היא עוררה סערה והובילה לגינוי מירדן, איום מחמאס והבהרה ישראלית. ארגוני העלייה להר הדהדו את ההחלטה ויצאו בקריאות שכעת בית משפט מאשר ליהודים להתפלל בהר הבית וכי המשטרה פועלת בניגוד לפסיקת בית משפט. הבוקר ניסו שני יהודים לעלות להר הבית עם טליתות ותפילין אך לא הורשו לכך ויהודי נוסף עוכב לחקירה לאחר שניסה להתפלל במקום.
בתוך כך, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות התייחסה היום לסערה בכנס לשכת עורכי הדין, ואמרה כי "בניגוד לטענות כאלו ואחרות המועלות כלפי הרשות השופטת וכלפי שופטיה, אשר מתייגות את החלטותיהם פעם בקצה אחד של המפה הפוליטית ופעם בקצה האחר – תלוי בדובר – שופטי ישראל מחויבים לדין ועל פיו בלבד הם פוסקים".
מהמשטרה נמסר: "כללי ביקור וסדר נהוגים בהר הבית לאורך שנים ארוכות ונאכפים על ידי משטרת ישראל בהתאם. כפי שצוין אמש, בית המשפט ביסס את החלטתו על פגם שנפל לגישתו בהליך וציין מפורשות שאין בהחלטתו משום קביעה כלשהי הנוגעת בחופש הפולחן בהר הבית. כללי הביקור במקום נותרו בעינם ומשטרת ישראל תמשיך לאכוף אותם כפי שהם".
