הדיון על "חוק טבריה" בבג"ץ, אתמול
(צילום: לע"מ)
הכרעה מהדהדת, 0-9: שופטי בג"ץ הכריעו אמש (ראשון) פה אחד כי מקורבו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לא יוכל להתמודד בבחירות הקרובות לראשות העיר טבריה. "חוק טבריה", שאושר במליאת הכנסת בתחילת החודש, אמור היה לאפשר ליו"ר הוועדה הקרואה בטבריה בועז יוסף להתמודד בבחירות לראשות העיר, בניגוד לנוהל הקיים - אך בהחלטת השופטים נקבע כי החוק יחול רק החל בבחירות הבאות, שיתקיימו ב-2028.
פסק הדין הוגש בלא נימוקים, בשל אילוצי זמנים, אך כבר בתחילת הדיון שהחל אחר הצהריים מתחו השופטים ביקורת חריפה על החוק, טענו כי הוא "פרסונלי", ותפור למידות המועמד (בועז יוסף, ג"מ) בבחירות בטבריה. נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ציינה כי "קשה להצדיק את החוק". לקראת סוף הדיון אתמול, שנערך בהרכב של תשעה שופטים, הם הציעו ליוסף להסיר את מועמדותו לראשות העיר, אך הוא דחה את ההצעה על הסף.
4 צפייה בגלריה
בג"ץ הכריע, פה אחד. מקורבו של דרעי לא יוכל להתמודד בבחירות הקרובות
(צילום: שלו שלום, אלכס קולומויסקי, אביהו שפירא)
השופט נעם סולברג הסביר לעורך דינו של יוסף כי אם יסיר את מועמדותו החוק יוחל מהבחירות הבאות, בהתאם להצעת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. בכך ניסו השופטים להימנע מביטול חוק - משום שביטול החוק משמש כמוצא אחרון לבג"ץ. סולברג שיקף לדבריו את עמדת רוב השופטים בהרכב.
הוא אמר כי "הצעתי היא שתיקון 53 לא חל על מערכת הבחירות הנוכחית וצריך לדחות את התחולה שלו (לבחירות הבאות ג"מ), ושבועז יוסף לא יתמודד". עו"ד אילן בומבך, המייצג את יוסף, השיב כאמור כי "הוא החליט שלא להיעתר להצעה".
בעקבות העתירות שהוגשו, שבהן נטען כי מדובר בחקיקה פרסונלית, בג"ץ הוציא לפני כשבוע וחצי צו על תנאי לחוק - וקבע כי הדיון בנושא יתקיים אתמול. הצו על תנאי בעניינו של יוסף קבע שהוא לא ייפסל מלהתמודד עד להכרעה בדיון - כדי שאם יחליטו השופטים לאפשר לו להתמודד, זה לא יהיה מאוחר מדי. כיום יש שלושה יושבי ראש ועדות קרואות בארץ בלבד, בהם אחד בטבריה, מה שמקל על העותרים לטעון כי מדובר בחוק פרסונלי.
4 צפייה בגלריה
עורך דין אילן בומבך. יוסף, אותו ייצג, סירב להסיר מועמדות
(צילום: יאיר שגיא, ידיעות אחרונות)
חיות, שעמדה בראש ההרכב, אמרה בפתח הדיון כי "ב-2008 נקבע שמי ששימש בתפקיד זה (יו"ר ועדה קרואה, ג"מ) לא יוכל להתמודד בבחירות הראשונות אחרי שמונה. התיקון לחוק משנה את העקרון הזה ומאפשר לו להתמודד באותה רשות, די בכך שיתפטר 90 ימים לפני יום הבחירות. בעתירות עולה שורה של טענות על פגמים חוקתיים ואחרים - כמו טענה של פגיעה בשוויון ההזדמנויות להיבחר, יתרון בלתי הוגן למי שעומד בראש אותה ועדה ממונה, שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק וטענה לחקיקה פרסונלית".
עורך דינו של יוסף, בומבך, טען מנגד כי החוק אינו פרסונלי והתעקש כי מרשו "אינו מקורב לדרעי", זאת על אף הודאה של כמה חברי כנסת מהקואליציה כי מדובר בחוק שנועד לבחירות בעיר טבריה.
בומבך אמר כי "פעם ראשונה מגישים עתירה וטוענים לאי חוקתיות, והמדינה מבקשת להכיל את זה יותר מאוחר כי זה קרוב מדי". השופט שטיין ציין כי "הקושי שלי עם החוק, בהינתן מועד החלתו - הוא פרסונלי". בומבך השיב כי "החוק אינו פרסונלי. אבל גם אם לא היה אפשר לבטל אותו, מעולם לא ביטלו חוק כי היה פרסונלי - אפילו בבג"ץ ממשלת החילופים, כשתפרו חוק במיוחד בשביל בני גנץ, לא ביטלו אותו". ברק-ארז שאלה: "אדוני משווה בין ביקורת על חקיקה לביקורת על חוקי יסוד (ממשלת החילופים, ג"מ)?".
בהמשך, מתחו השופטים ביקורת על בועז יוסף. השופט יצחק עמית הסביר כי "בא אדם עם טיקט מקצועי ופתאום מחליף את הכובע. זו בעיה". השופטת יעל וילנר הוסיפה כי "אותו מועמד עצמו שהגיע הסכים שלא יהיה מועמד מראש". בומבך טען: "הוא לא הפך להיות מועמד". חיות השיבה כי "אם הוא לא מועמד, אולי תגידו. הרבה בעיות לא יתעוררו כאן".
החוק שאושר בכנסת, נזכיר, מבקש למעשה לקבוע כי יו"ר ועדה ממונה יהיה זכאי להיכלל ברשימת המועמדים ולהיבחר כראש הרשות בבחירות שייערכו באותה רשות מקומית לראשונה לאחר מינויו. בכך, החוק מבטל את ההוראה האוסרת על מי שכיהן כחבר ועדה ממונה, או למי שעומד בראש ועדה, להתמודד בבחירות לרשות מקומית שבה כיהן.
לפי החוק הקודם, מכיוון שמי שעומד בראש ועדה קרואה לא נבחר על ידי התושבים, אלא מונה על ידי שר הפנים, נדרשת תקופת צינון של קדנציה אחת עד שאותו ראש ועדה יתמודד בבחירות באותה רשות בבחירות המוניציפאליות. יוסף מונה ליו"ר הוועדה בטבריה לאחר שראש העיר רון קובי הודח מתפקידו כי לא העביר תקציב.
התיקון לחוק, "תיקון 53 לחוק הרשויות המקומיות", שמאפשר לחבר ועדה ממונה בעיר להתמודד בבחירות שייערכו באותה רשות מקומית אושר כאמור בתחילת החודש, אך תקופת הבחירות החלה כבר בחודש יוני, 150 יום לפני מועדם בחודש אוקטובר. בעקבות כך, המתמודדת לראשות העיר עו"ד שני אילוז, התנועה לאיכות השלטון, התנועה לטוהר המידות, תנועה ישראלית ואביב יצחק עתרו לבג"ץ בטענה כי מדובר בשינוי כללי המשחק לאחר תחילת המשחק. השופטים כאמור נעתרו לבקשתם - והחליטו כי החוק ייכנס לתוקף רק בבחירות הבאות, ולא באלה שיתקיימו בחודש אוקטובר הקרוב.
עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, מסר בתגובה להכרעה כי "בית המשפט מסמן לדרעי ולממשלה המושחתת הזאת שיש גבול לכל תעלול". גם בארגון תנועה ישראלית בירכו על פסק הדין ומסרו כי "מדובר בחוק פרסונלי שנתפר לאדם אחד, וטוב עשה בית המשפט שהודיע כי יחול רק מהבחירות הבאות".
פורסם לראשונה: 22:49, 30.07.23
