משפחות התצפיתניות שנפלו במוצב נחל עוז בטבח ב-7 באוקטובר עתרו היום (ראשון) לבג"ץ נגד צה"ל בדרישה לקבל את קולות הקשר והתיעוד מהמשמרת האחרונה של בנותיהן. "זה הזיכרון שנשאר לנו", ציינו קרובי התצפיתניות.
את העתירה הגישו הורי התצפיתניות המנוחות עדי לנדמן, מיה ויאלובו פולו, שירת ים עמר, שי אשרם, הדר מרים כהן, אביב חג'ג', שחף ניסני, רוני אשל, שיראל מור וים גלס, וכן הוריה של נועה מרציאנו שנחטפה ב-7 באוקטובר מהמוצב ונרצחה לאחר מכן בשבי חמאס בעזה.
יולי השנה: ריאיון עם אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל
(צילום: ירון ברנר)
בעתירה נגד הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי ובכירים אחרים בצה"ל, דורשים ההורים להעביר לידיהם תיעודים (הקלטות וצילומים) מהיממה שקדמה לטבח וכן מהמשמרת של כל אחת מהבנות.
"לא חשבנו שניאלץ להגיע לרגע הזה שבו אנחנו מגישים עתירה לבג"ץ נגד הצבא", אמרו המשפחות. "זה יום קשה ועצוב עבורנו מאוד, ואנחנו מקווים שבג"ץ יעמוד לצידנו וינחה את הרמטכ"ל וגורמי הצבא לאפשר לנו לקבל את הקול והצילומים של הבנות שלנו".
עו"ד בר-טלצילום: DUNS 100לאחר שכל הפניות בנושא לגורמי הצבא לא נענו, פנו ההורים בחודש יולי באמצעות בא כוחם עו"ד גלעד יצחק בר-טל, בבקשה לרמטכ"ל ולגורמי הצבא להעביר להם בתוך 21 ימים את תיעוד הבנות. בתחילת אוגוסט השיבה קצינת פניות הציבור בצה"ל כי נדרש זמן נוסף לצבא על-מנת לגבש את עמדתו בעניין. מאז לא נמסרה להורים כל התייחסות.
"צה"ל התעלם מהתרעותיהן החוזרות של התצפיתניות בחייהן, וכעת נראה שהוא ממשיך במסורת המזלזלת כשהוא מתעלם מהוריהן", אמר עו"ד בר-טל. "זהו יום עצוב בו משפחות שכולות נאלצות להגיש עתירה לבג"ץ נגד צה"ל והקצונה הבכירה ביותר, ואולם אי אפשר להשלים עוד עם ההתעלמות והזלזול במשפחות. אנו מצפים כי בית המשפט העליון יאמר את דברו ויחייב את צה"ל לכבד את בקשת ההורים השכולים".
