הקבינט המדיני ביטחוני יצטרך בימים הקרובים לקבל הכרעה בסוגייה מורכבת מאוד: האם להגדיל את מספר הפועלים הפלסטינים שיורשו להיכנס לעבודה בישראל?
מאז פרוץ המלחמה יש סגר על יהודה ושומרון, המעברים סגורים ו-60-50 אלף עובדים פלסטינים אינם רשאים להיכנס לישראל ויושבים בבית ללא פרנסה. ישראל מאשרת כניסה של בערך 4,000-5,000 פועלים בלבד לצרכים חיוניים חריגים כגון חברה קדישא, מפעלי מזון, מפעלים של ציוד רפואי וכד'.
הכותרת
הזירה המבעבעת ביהודה ושומרון
27:04
מאחורי הקלעים יש ויכוח סוער האם להגדיל את מספרם של העובדים ולהחזירם לעבודה. מערכת הביטחון והשב"כ תומכים בהגדלת מספרם של הפלסטינים אך רוצה לאפשר את כניסתם תחת מגבלות כגון קבוצות אוכלוסייה, הבאה בצורה מסודרת באוטובוסים וזאת מבלי לאפשר להם להסתובב חופשי בארץ, אלא ישירות לאתרי הבנייה ולמפעלים. גורמי ביטחון אומרים כי ביהודה ושומרון יש סיר לחץ בציבור הפלסטיני, העובדים יושבים ממורמרים ומתוסכלים בבית מבלי יכולת להתפרנס וזה עלול להתפוצץ לישראל בפנים. במערכת הביטחון חוששים שהמשך המצב הקיים עלול להביא לעלייה בפיגועים ביהודה ושומרון.
בעקבות המלחמה נעשה מצד ישראל מאמץ גדול להביא רבבות עובדים זרים מחו"ל שיחליפו את הפלסטינים, ואולם הדבר לא קורה בינתיים. הממשלה אישרה להביא 10,000 עובדי בניין שלא במסגרת הסכמים בילטרליים אלא באמצעות 49 חברות שמתמחות בהבאת עובדים מחו"ל, אך גם זה עדיין לא קורה.
גורם בכיר בממשלה אמר, כי אם היו באמת מגיעים אלפי עובדים זרים מחו"ל לא היינו נדרשים שהפלסטינים יחזרו, אבל כרגע הם לא מגיעים כל כך מהר ובינתיים הענפים השונים במשבר קשה, בעיקר ענף הבנייה.
ראשי הערים חוששים מחזרת הפועלים
רה"מ נתניהו יישר קו עם מערכת הביטחון אחרי סדרה של דיונים שהתקיימו במשרד רה"מ בראשות מנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי. אולם, החזרתם של העובדים הפלסטינים לא עוברת חלק. מצד אחד המתנגדים הראשיים להחזרתם הם ראשי הערים שחוששים להחזרת פועלים פלסטינים ליד בתי ספר. "אף אחד לא יודע מי הם והאם יש להם קרובי משפחה שנהרגו בעזה. זה סוג של פצצה מתקתקת", אמר אחד מראשי הערים בדיונים הפנימיים. מתברר שגם חלק מהקבלנים לא רוצים להחזיר את הפלסטינים לענף ולוחצים לפתרון ארוך טווח באמצעות עובדים זרים מחו"ל.
כדי למנוע החמרה במצב הכלכלי ביהודה ושומרון, הממשלה אפשרה ל-4,000 עובדים פלסטינים שעבדו בענף הבניין למשוך כספים שצברו בקרנות הפנסיה שלהם. מאז המלחמה נמשכו 98 מיליון שקל על ידם.
גורמים נוספים שמתנגדים להגדלת העובדים הפלסטינים הם משטרת ישראל והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. בן גביר אמר בישיבה שנערכה בנושא, כי "אני חושב שזו טעות עצומה. הם באים לכאן מוסתים. שטופי שנאה, חדורי מוטיבציה לנקום. ודאי שלא כולם, אבל חלק מהם וזה מספיק כדי לא לסכן חיים של אנשים. זאת תהיה טעות מאוד גדולה להכניס אותם וגם מודיעינית הם באים ואוספים חומר מודיעיני".
גם השר סמוטריץ' מתנגד אך בינתיים הוא מקיים דיונים מקצועיים בנושא כדי לגבש המלצה של הקבינט הכלכלי לקבינט המדיני ביטחוני. שר האוצר קיים ביום שני דיון בנושא, אך שר הכלכלה ניר ברקת החרים את הדיון ושלח חוות דעה כתובה שבה הודיע כי הוא מתנגד בתוקף להחזרת הפועלים הפלסטינים. על פי ברקת, יש סכנה ברורה מיידית בהחזרתם. "אי-אפשר לחזור ל-6 באוקטובר ומבחינתי אנו לא יכולים להיות תלויים בהם ברמת המשק. לכן חייבים לפתח חלופות שיאפשרו לנו עצמאות כלכלית שגם במלחמה הזאת והבאה לא נהיה תלויים בהם בגלל טרור. גם התעשייה לא רוצה להעסיק אותם", אומר ברקת שמגבש קבוצת שרים שמתנגדים למהלך. מנגד, מי שתומך בהחזרת הפלסטינים הוא שר החקלאות אבי דיכטר.
משרד השיכון מצידו סבור שיש צורך בעובדים זרים נוספים. "הצורך היה ערב המלחמה ורק התגבר בעטיה. יש חוסר של עובדים פלסטינים בבניה, במיוחד לקבלנים שלא יכולים לעמוד ברף העלויות של עובדים זרים. עם זאת, פתרון להבאת עובדים פלסטינים צריך להיעשות בזהירות ותוך תיאום עם השלטון המקומי, על מנת שהמצב לא ידרדר ושרשויות שוב לא יעשו פעולות לשם סגירת אתרים. אנחנו פועלים ליישום החלטת ממשלה להגברת תיעוש בשוק הבניה", אמרו במשרד השיכון.
