צה"ל התיר הבוקר (רביעי) לפרסום כי שלושה לוחמים נהרגו אתמול ברצועת עזה. רס"ן (במיל׳) נצר שמחי, בן 30 ממסד שבגליל התחתון, קצין לוחם בגדוד 87 של חטיבת המחץ (14), נפל בקרב סמוך לבית החולים שיפא בעיר עזה. בחאן יונס שבדרום הרצועה נהרגו סרן (במיל׳) גבריאל שני, בן 28 מעלי שבשומרון, מפקד צוות בגדוד הסיור 6646 של עוצבת שועלי מרום (646); ורס״ב (במיל׳) יובל ניר, בן 43 מכפר עציון שבגוש עציון, לוחם בגדוד הסיור 6646 של עוצבת שועלי מרום (646).
סרן (במיל׳) שני ורס״ב (במיל׳) ניר נהרגו בחאן יונס במהלך היתקלות עם מחבלים, ובאותו קרב נפצעו באורח קשה שני לוחמי מילואים בגדוד הסיור 6646 של עוצבת שועלי מרום (646). כמו כן, לוחם בסיירת צנחנים נפצע באורח קשה בקרב במרכז הרצועה, ולוחם ונגד בגדוד שקד, חטיבת גבעתי, נפצעו באורח קשה בקרב בצפון הרצועה. הלוחמים פונו לקבלת טיפול רפואי בבית חולים, ומשפחותיהם עודכנו.
מספר חללי צה"ל מתחילת המלחמה הגיע ל-560, מתוכם 223 לוחמים נפלו מתחילת התמרון ברצועה עזה ב-27 באוקטובר.
העיתונאי חנוך דאום ספד אתמול לקצין הצנחנים גבריאל שני, בן משפחתו: "גבריאל שני, קצין צנחנים מיקיר, שהיה נשוי לנכדתו של מוטי דאום, בן דוד של אבי, נפל בעזה. משפחה שורשית ומיוחדת. באמת אנשים יוצאי דופן. איזה ערב קשה. חיבוק גדול״.
טל, שמתגוררת ביישוב שבו גר שני, ספדה לו: ״לילה כואב מאוד גם אצלנו ביישוב יקיר. גבריאל שני, קצין מילואים בסיירת צנחנים, בעלה של יובל, נפל ברצועת עזה. משפחת דאום ושני - הלב בוכה איתכן״.
שני התגורר במקור ביקיר, אך בשנים האחרונות גר עם אשתו יובל ושני ילדיהם ביישוב עלי. יו"ר היישוב אריאל אלמליח הוסיף כי "היום שוב מתהדק עוד יותר החיבור החזק והאמיץ הזה בין מדינת ישראל ליישוב עלי עם נפילתו של הלוחם גבריאל שני. נפילתו היא אבדה קשה מנשוא. יהי זכרו ברוך".
נצר שמחי הוא בוגר בית הספר החקלאי כדורי, והוא התחתן לפני פחות משנה. השר לשעבר יועז הנדל פרסם ברשת סרטון מעזה שבו הוא משוחח עם שמחי ומתבדח איתו: "הוא מבלה איתי במקום להיות בירח דבש". הנדל מסר לאשתו באותו סרטון: ״תדעי לך שהוא בידיים טובות. הוא יחזור הביתה ויעשה כלים״. נצר אמר באותו סרטון: "יש לי את הזכות לשרת כאן". הנדל כתב לאחר הבשורה על מותו: ״איזה כאב לב. נצר שמחי נפל היום. הוא כל כך חדר לי ללב. נצר, לא סיימנו את השיחה״.
נוי, חברתו של שמחי, כתבה לאחר הבשורה על מותו: "לא, בבקשה אלוהים, לא. נוח על משכבך בשלום חבר יקר! אני פשוט לא מאמינה!״. חברתו דרורית ספדה לו: ״נצר המקסים, השקט, הגיבור. הבחור היפה והצנוע. חכם כל כך, יודע להקשיב ולתת את העצות הכי נכונות. במודעות כל כך גבוהה לחיים ולעצמך, בוגר לגילך. התחתנת בדיוק לפני חמישה חודשים עם אהובת ליבך - השבורה וכואבת את לכתך - לא אשכח אותך לעולם חבר יקר״.
חברו של שמחי, איתמר, כתב: ״אין עוד מילים, אין. לא יכול להסביר לכם איזו נשמה טובה ואיזה בן אדם היה נצר שמחי. תנוח בשלום אח יקר, גיבור״. חברה נוספת, דור, ספדה לו: ״היינו בני 4 כשעברתי למסד והכרנו. מעבר לשכנים הפכנו לחברים הכי טובים. שנים של ילדות והתבגרות שבהן היינו צמודים, ללא הפסקה. היו לנו שיחות על כלום ועל הכול. ילד חכם, אכפתי, רגיש. נער כריזמטי. בהמשך, כשהתרחקנו, הייתי גאה לראות מרחוק את הגבר שהפכת להיות. ועכשיו, זהו? הכול נגמר? אני לא מצליחה להבין איך זה הגיוני. נשבר לי הלב. יהי זכרך ברוך נצר, תודה על הכול״.
איתי, חבר נוסף של שמחי, כתב: ״נצר אח שלי, איזה אובדן בלתי נתפס. מתקשה לעכל שאתה איננו, כמה אושר ושמחת חיים הבאת לכל מקום בו דרכת. כל אותן שיחות על מה הלאה ועל המעבר של הדברים, כמה עומק וחוכמה היו לך. עכשיו חשוך כאן בלעדיך. אוהב אותך אח יקר״.
גלעד, חבר נוסף, כתב: ״נצר, נץ. אני לא מאמין שאני כותב עליך בלשון עבר, זה פשוט בלתי נתפס והלב מסרב להאמין. כמו שכתב איתי, הכנסת אור לכל מקום שנכנסת אליו, כל הזמן עם חיוך. בכל פעם שפגשתי אותך בין משימה לשיירה תמיד בירכת לשלום ושאלת 'מה המצב אחי', וכל הזמן אפשר היה לשמוע בקולך את האושר והשמחה. גם אם היית לחוץ לקראת משימה זה תמיד היה עם חיוך על הפנים. אפילו כשהיית מתוסכל ממשהו לא ראו את זה עליך. מאז שהכרתי אותך בגדוד אי אז בימים היה ברור לי שאתה קורצת מהחומר הטוב ביותר, כזה שנועד להוביל. אני כותב את הדברים הללו והלב מתרסק, מסרב שוב ושוב להאמין. גן עדן הוא עכשיו מקום טוב יותר בזכותך. העולם שלנו פחות. אתה תחסר לי אח יקר, מאוד".
ניצן פלג, ראש המועצה האזורית הגליל התחתון, הוסיף: "נצר גדל והתחנך ביישוב הקהילתי שבגליל התחתון, ספג את ערכי הציונות ואהבת הארץ ביישוב, בן לאילן ושחר, זוג אנשי חינוך ותיקים ומובילים בגליל, זה אובדן גדול לתושבי הגליל ולאנשי מסד".
יובל ניר הותיר אחריו את הוריו עמוס ולצי ניר, את אשתו איילה ואת חמשת ילדיהם - אלון, שחר, עופרי, יגל ורועי. ראש מועצת גוש עציון שלמה נאמן ספד לו: "יובל היה מטובי בנינו. הוא יצא בשמחת תורה למלחמת הקיום בעזה. יובל, נפלת כגיבור במלחמה הצודקת ביותר, בהגנה על העם והארץ".
חברו של ניר, שראל, ספד לו: ״איזה איש יקר ואהוב! פנים מאירות. לב זהב. אציל נפש. תנחומיי לעמוס ולצי היקרים ולאיילה (לבית שלומי) וכל בני משפחת שלומי האהובים". שי, בן דודו, סיפר בין היתר כי ניר עזר לו במשתלה שבבעלותו: ״יובל, בן דוד יקר ואהוב, היה אחראי לכל הסרטונים שהפצנו כאן בעבר. עזר תמיד וייעץ איך לשפר ולשדרג, הביא לי לעסק את ציפי ולאחר מכן את יואל. כמה כאב, אדם טוב לב וכולו עזרה לזולת. תחסר לנו כל כך״.
אדווה, שמתגוררת בקיבוץ בו מתגורר ניר, כתבה: ״אני עוד בשוק מבשורת האיוב הנוראה הזאת. עוד חבר מהקיבוץ. לא אתפלא אם עוד נשמע שהיית הראשון להסתער שם. אפשר שנסיים עם הכאב הזה?״. מורן, חבר נוסף, כתב: ״איזה כאב לב. יובל היה חבר טוב מאוד שלי, בן אדם מדהים עם לב של זהב ואציל נפש. עצוב מאוד".
