הפרוטוקולים של חמאס חושפים את תוכנית ההונאה - ואת הניסיון לגייס את איראן וחיזבאללה להשתתף במתקפת 7 באוקטובר: במשך יותר משנתיים, מנהיג חמאס יחיא סינוואר כינס בכירים בארגון הטרור בפורום מיוחד שכונה "המועצה הצבאית המצומצמת" ותכנן את המתקפה לפרטיה. סיכומי חמאס את המפגשים החשאיים הללו, הפורום היחיד בו דיברו הבכירים באופן חופשי, בלי לחשוש מהמודיעין הישראלי, נתפסו על ידי צה"ל בינואר במחשב שנתפס במנהרה ממנה נמלט סינוואר זמן קצר לפני כן, אומתו והוצלבו ופורסמו בכתבת תחקיר מקיפה ב"ניו יורק טיימס", שעליה חתום גם עיתונאי "ידיעות אחרונות", רונן ברגמן.
הפרוטוקולים, המתעדים ישיבות מיולי 2021 עד אוגוסט 2023, כוללים תיאור מפורט של ההכנות ל-7 באוקטובר, ושל הנחישות של סינוואר לשכנע את בעלי הברית של חמאס - איראן וחיזבאללה - להצטרף למתקפה או לפחות להתחייב ללחימה רחבה יותר מול ישראל, במקרה שחמאס יחל בפלישה רחבה כזו. המסמכים חושפים גם את מערך ההונאה המקיף שחמאס הקים במטרה להונות את ישראל בנוגע לכוונות חמאס הארגון.
המסמכים כוללים פרוטוקולים מעשר פגישות חשאיות של בכירי ההנהגה הצבאית והפוליטית של חמאס. הם כוללים 30 דפים שבהם נחשפים פרטים שלא היו ידועים עד כה על הדרך שבה הנהגת חמאס פעלה, ועל ההכנות שלה למתקפה. המסמכים, שאומתו על ידי ה"טיימס", חושפים גם את האסטרטגיות וההערכות המרכזיות של הנהגת הארגון. אלו הפרטים העיקריים העולים מהפרוטוקלים:
* חמאס תכנן תחילה לפתוח במתקפה, שאותה כינה בשם הקוד "הפרויקט הגדול", בסתיו 2022. אבל ארגון הטרור דחה את ביצוע התוכנית, עקב ניסיונו לשכנע את איראן וחיזבאללה להשתתף בה.
* מנהיגי חמאס אמרו כי "המצב הפנימי" בישראל ב-2023 – מכוונים ככל הנראה לניסיונות של ראש הממשלה בנימין נתניהו לקדם את המהפכה המשפטית ולשסע החברתי והפוליטי שהביאו - היה מהסיבות ש"חייבו אותן להתקדם לעבר קרב אסטרטגי".
* ביולי 2023 חמאס שיגר בכיר ללבנון, שם הוא נפגש עם מוחמד סעיד איזדי, מפקד גיס פלסטין במשמרות המהפכה, וביקש סיוע בתקיפת אתרים רגישים בתחילת המתקפה הפלישה המתוכננת. איזדי אמר לחמאס כי איראן וחיזבאללה תומכות ברעיון, אבל צריכות עוד זמן להכנות. בפרוטוקולים לא מצוין כמה מפורטת הייתה תוכנית חמאס שהוצגה לבעלות בריתה.
* המסמכים מראים שחמאס תכנן לדון במתקפה באופן פרטני יותר במפגש עם מזכ"ל חיזבאללה דאז חסן נסראללה, אבל לא ברור אם דיון כזה אכן התקיים. ראשי חמאס, כפי שעולה מהמסמכים הסודיים, היו בטוחים בתמיכה כללית של בעלות בריתו אם יהלמו בישראל, אבל סיכמו כי ייתכן שיידרש לפתוח במתקפה בלי המעורבות שלהן - גם כניסיון להקדים את הצטיידות ישראל בנשק לייזר.
* ההחלטה לפתוח במתקפה הושפעה לפי הפרוטוקולים גם מרצונו של חמאס למנוע קידום נורמליזציה בין ישראל לסעודיה, מהרחבת מפעל ההתנחלויות של ישראל ביהודה ושומרון ומהניסיונות של גורמים שונים בממשלה להעצים את השליטה הישראלית במסגדים בהר הבית.
* באופן אסטרטגי, חמאס נמנע מעימותים רחבי היקף עם ישראל החל מ-2021, במטרה להגדיל למקסימום את הפתעת 7 באוקטובר. בכירי חמאס אמרו כי הם "חייבים לשכנע את האויב שחמאס רוצה רגיעה בעזה".
* מנהיגי חמאס בעזה אמרו כי עדכנו בפרטי ההכנות להוצאה לפועל של "פרויקט הגדול" את איסמעיל הנייה, שהיה בקטאר ושימש כמנהיג חמאס וראש הלשכה המדינית עד חיסולו. עד כה טענו הפרסומים את ההפך- שהנייה או כל בכיר אחד מחוץ לעזה, לא היה מעורב ולא ידע דבר.
כשל מודיעיני נוסף
ה"ניו יורק טיימס" ערך בדיקות שונות לוודא את האותנטיות של המסמכים, לרבות הצגת חלקים מהתוכן שלהם בפני מומחים וחוקרים של חמאס, ולחברי הארגון, שאישרו כי האמור בהם מוכר להם או מתאים לאופן בו חמאס מקבל החלטות ומתעד אותן. סלאח א-דין עוואדה, איש חמאס שהיה בזרוע הצבאית והפך מאז לחוקר העוסק בנושאי המזרח התיכון בטורקיה, אישר בפני ה"טיימס" כי הוא מכיר חלק מהפרטים שתוארו במסמכים. אנליסט פלסטיני אישר פרטים נוספים.
4 צפייה בגלריה
ניסוי צה"לי בלייזר ב-2022. בחמאס רצו להקדים את ההצטיידות הישראלית בנשק
(צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון)
צה"ל העריך כי המסמכים אותנטיים, ובמסמך המנתח אותם נאמר, בין השאר, כי מציאתם היא עדות לכשל מודיעיני נוסף על המוכרים עד עתה. איתורם הוביל לביקורת חריפה בתוך גורמי המודיעין הישראליים, כך נאמר בתחקיר ה"טיימס", בנוגע לשאלה כיצד לא הצליחו להשיגם לפני המתקפה, או לפחות להבין את האסטרטגיה שתוארה בהם. ישראל אמנם השיגה את תוכנית "חומת יריחו" של חמאס זמן רב לפני המתקפה, אבל בכירי צה"ל דחו שוב ושוב את האפשרות שלחמאס יש יכולת או כוונה לבצע מתקפה שכזו.
הפרוטוקולים מראים כאמור שבכירים באיראן הכירו את תוכנית חמאס. עד עתה מנהיגה העליון של איראן, עלי חמינאי, הכחיש כי לאיראן הייתה מעורבות כלשהי במתקפת 7 באוקטובר. למרות המסמכים, גם עתה מכחישים זאת בטהרן, ומטעם שגרירות איראן באו"ם נמסר ל"טיימס": "כל התכנון, קבלת ההחלטות וההנחיה נעשו באופן בלעדי על ידי הזרוע הצבאית של חמאס בעזה, וכל ניסיון לקשר זאת לאיראן או חיזבאללה - באופן חלקי או מלא - נטול אמינות ומגיע ממסמכים מפוברקים".
אנחת רווחה בתום הרמדאן
מפרוטוקול מפגישת המועצה הצבאית מינואר 2022 עולה כי מנהיגי חמאס דנו בצורך להימנע מלהיגרר לעימותים קטנים, בניסיון להתמקד ב"פרויקט הגדול".
תיעודי הפגישות מציינים כי כולן נערכו בהשתתפותו של יחיא סינוואר ובחלקם נכח אף סגנו, חליל אל-חיה, שאף שימש כשליח המיוחד לשיחות הסודיות עם איראן וחיזבאללה בביירות. שאר המשתתפים, ראשי הזרוע הצבאית, מוזכרים רק בשמות בדויים הקוד שלהם. בישראל העריכו כי מדובר, בין השאר, במוחמד דף ומרואן עיסא - שחוסלו בשנה האחרונה - ובאחיו של מנהיג חמאס, מוחמד סינוואר. להערכה הזו שותף גם חוקר פלסטיני עם קשרים הדוקים לחמאס שמכיר את שמות הקוד.
בישיבה באפריל 2022, מנהיגי חמאס שמחו מאוד לציין כיצד התקופה המתוחה ביותר בלוח השנה המוסלמי - חודש הרמדאן - חלפה ללא עימות גדול, מה שסייע לחמאס ב"הסתרת כוונותיו והסוואת הרעיון הגדול (הפרויקט הגדול שלנו)". הם דיברו על שימור מאגרי התחמושת ופתיחת מערכה של "הונאה והסתרה גדולה ורחבת היקף".
ביוני 2022, מנהיגי חמאס אמרו כי הפעולה צוברת מומנטום. הם ציינו כי חמאס נמנע מעימות גדול עם ישראל אחרי מצעד הדגלים ביום ירושלים, מה שהוביל לרושם המוטעה שארגון הטרור לא מעוניין בהסלמה רחבת היקף. אמנם מנהיגי חמאס דיברו בפומבי בחריפות נגד ישראל, אבל הם ניסו להונות את ישראל בשנים שלפני המתקפה - והפרוטוקולים חושפים זאת.
לפי תיעוד פגישה המועצה מאותו חודש, ההכנות למתקפה נמצאו בערך חודש מסיומן והשלמתן. התוכניות כללו מתקפה על 46 נקודות שונות של אוגדת עזה לאורך הגבול ובתוך ישראל, ולאחר מכן מטרות נוספות לרבות בסיס גדול של חיל האוויר ובסיס מודיעין בדרומה של ישראל, לצד ערים ויישובים.
מנהיגי חמאס אמרו כי יהיה קל יותר לפגוע במטרות אזרחיות לאחר פלישה תחילה לבסיסי הצבא - הערכה שהוכיחה עצמה כמדויקת ב-7 באוקטובר. המסקנות וההוראות בפרוטוקולים הם למעשה הדירקטיבה של הפיקוד העליון, בעידכונים ושינויים קלים, של פקודת המבצע המפורטת שישראל השיגה ב-2022, זו שכונתה בקהילת המודיעין "חומת יריחו" ואשר בישראל העריכו כי לחמאס אין את היכולת או הרצון לבצע.
היבט נוסף לחשאיות הגדולה שבה תוכננה המתקפה ניתן למצוא בהוראות המידור הכלולות בפרוטוקולים, ובהן ההחלטה להשאיר את התוכנית כולה סודית מרוב רובם של מפקדי חמאס - עד שעות לפני המתקפה.
סינוואר העדיף ביום כיפור
בישיבה ביוני 22 סינוואר אמר לאנשיו כי מתקפה גדולה על ישראל תחייב כנראה "הקרבה". זו הייתה הפעם הראשונה והיחידה שבה נרמז בפרוטוקולים כי האזרחים הפלסטינים עשויים לסבול קשות כתוצאה מאותה מתקפה. מאז 7 באוקטובר, בכירים בחמאס הכירו בכך כי נגרם הרס עצום בעזה מתקיפות ישראל בעקבות טבח חמאס, אבל אמרו כי זה "מחיר" שהפלסטינים צריכים לשלם כדי לזכות בחירות.
בישיבה בספטמבר 2022, מנהיגות חמאס נראתה מוכנה להתחיל במתקפה תוך חודש, במהלך חגי תשרי, וסינוואר בחן שוב את תוכניות המתקפה ואישר אותן. המסמכים לא מפרטים מדוע המתקפה נדחתה בסופו של דבר, אבל מוזכרים במקביל הניסיונות לשכנע את איראן וחיזבאללה לתמוך במתקפה.
בינואר 2023, חודש אחרי הקמת ממשלת נתניהו החדשה, אמרו מנהיגי חמאס כי הם יזדקקו לזמן נוסף כדי להעריך את התנהגותה של אותה ממשלה, כשהם מזכירים את ביקורו המתריס של השר איתמר בן גביר בהר הבית. מנהיגי חמאס אמרו פעולות הממשלה הזו "יעזרו לנו לנוע קדימה בפרויקט הגדול", עקב הפרובוקציות בהר הבית, תשומת הלב שתופנה לישראל מצד בעלות הברית של חמאס, והגדלת התמיכה במתקפה.
בישיבה במאי 2023, סינוואר ואנשיו הביעו שוב שמחה על כך שרמדאן נוסף חלף בלי עימות עם ישראל - על אף המתיחות באל-אקצה, וההסלמה הקצרה בין ישראל לג'יהאד האיסלאמי, מבצע "מגן וחץ" בו הורו לחמאס שלא להשתתף, חלק ממבצע ההונאה. פעם נוספת, נראה היה שהם מוכנים לסכם את תוכניות המתקפה.
לפי הפרוטוקולים, מנהיגי חמאס דנו אם לפתוח במתקפה ביום כיפור, 25 בספטמבר, תאריך שסינוואר העדיף, או ב-7 באוקטובר, שמחת תורה.
הם הדגישו שוב ושוב את הצורך להימנע מעימותים כלשהם עם ישראל בתקופה שלפני כן, עימותים שיפריע להכנות למתקפה. "אנחנו צריכים לשלוט בהתנהגות של הג'יהאד האיסלאמי ושל ארגונים נוספים, כך שלא ניפול לפרובוקציות שיהרסו את הפרויקט הגדול שלנו", נכתב בפרוטוקולים. בנוסף, חמאס ניסה ליצור אצל ישראל את הרושם ש"עזה רוצה חיים, וצמיחה כלכלית" - הכל חלק מההונאה.
באותה פגישה, מנהיגות חמאס החליטה שהיא חייבת לפתוח במתקפה עד סוף 2023, כי לאחר מכן, כך האמינו בחמאס, ישראל תכניס לשימוש את מיירטי הלייזר, שעשוי לפגוע משמעותית טוב יותר ברקטות של החמאס יחסית למערכות ההגנה אווירית הנוכחיות.
לפי המסמכים, סגנו של סינוואר, אל-חיה, דן בחודש יולי בפרטי התוכנית עם מקביליו באיראן, והתכוון להעלות אותה בפני נסראללה, ולטעון בפניו כי המטרה בה היא בין היתר לפגוע בניסיונות הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה. חמאס התכוון גם לומר לחיזבאללה כי "המצב הפנימי" בישראל - כשהכוונה כנראה להפיכה המשפטית ולשסע שהביאה לישראל, ושאר פגעה גם במערכת הביטחון- הוא סיבה שהארגון "מחויב לנוע קדימה לעבר קרב אסטרטגי".
הפגישה עם נסראללה נדחתה, והפרוטוקולים שנמצאים בידי ה"ניו יורק טיימס" לא כוללים פרטים על האם חליל אל-חיה אכן נפגש איתו לבסוף והציג לו את פרטי התוכנית. אבל לפי פרוטוקול מאוגוסט 2023, סגנו של סינוואר נועד חודש לפני כן עם מוחמד סעיד איזדי, בכיר במשמרות המהפכה של איראן שהוצב בלבנון ושימש כ"ראש ענף פלסטין בכוח קודס".
הפרוטוקולים כוללים פרטים שסותרים שמועות ודיווחים שונים על עימות בין הנהגת הפנים של חמאס לבין איסמעיל הנייה, ראש הנהגת החוץ של חמאס בקטאר, וראש הלשכה המדינית. הם מראים כי מנהיגי חמאס פירטו בפני הנייה מידע חשאי על "הפרויקט הגדול", והחליטו כי מתוך אנשי הנהגת החוץ, רק הוא יעודכן בפרטי המפגשים שאל-חיה ערך עם חיזבאללה ואיראן.
בסיכום הפגישה מ-7 באוגוסט - המסמך האחרון שנחשף בתחקיר ה"טיימס" - דווח כי הנייה אמר לבכיר האיראני איזדי שחמאס צריך סיוע בפגיעה באתרים רגישים ב"שעה הראשונה" של המתקפה. לפי המסמך, איזדי אמר כי חיזבאללה ואיראן מברכות על התוכנית באופן כללי, אבל דרוש להן עוד זמן "כדי להכין את הסביבה".
כתוצאה מכך, מנהיגי חמאס חשו שבעלות הברית שלהם לא ישאירו אותם "חשופים", אבל הבינו שייתכן שיצטרכו לפתוח במתקפה ללא האישור של אותן בעלות ברית. במסמך מאוגוסט נכתב כי "ההרחבה של ההתנחלויות בגדה המערבית, לצד הניסיונות להגדיל את השליטה במתחם אל-אקצה, לא מאפשרים לנו לחכות".
בסופו של דבר, איראן לא תקפה ישירות את ישראל - אלא לראשונה באפריל, יותר מחצי שנה אחרי המתקפה - ואילו חיזבאללה החל לסייע לחמאס ב-8 באוקטובר, אחרי שישראל החלה להשיג שליטה מחדש על היישובים והבסיסים שנכבשו.
בחמאס לא הצליחו להפציר בבעלות בריתם להצטרף למתקפה מיד, אבל תוכנית ההונאה של ארגון הטרור הצליחה באופן מלא. בשעות שלפני 7 באוקטובר, במודיעין הישראלי זיהו היערכות חשודה של מחבלי חמאס, אבל שם סברו שמדובר באימון או בהיערכות הגנתית.
מעט יותר משלוש שעות אחר כך החלה המתקפה, והחל הטבח.
