בצל המלחמה המתמשכת בעזה, צרפת נוקטת צעד חריג שמקשיח את תנאי השתתפותן של חברות ביטחוניות מישראל בתערוכת הנשק יורוסטורי שאמורה להיערך בפריז ביוני הקרוב.
חברות שמתכוונות להשתתף בתערוכה, להציג בה פיתוחים חדשים ומערכות נשק מרכזיות מתוצרתן, התבשרו בימים האחרונים כי אמצעים שירצו לחשוף לפני באי האירוע הבינלאומי יהיו חייבים בקבלת רישיון יבוא שיינתן מראש מצד משרד ההגנה הצרפתי ובלעדיו לא יוכלו להציג אותם על אדמת צרפת. לפי גורם באחת החברות, למשרד ההגנה הצרפתי תהיה סמכות לאסור הצגת כלי נשק ישראליים — בהתאם לשיקול דעתו.
בתערוכה אמורות להשתתף כמה עשרות חברות ביטחוניות ישראליות, אם באמצעות ביתנים עצמאיים ואם במסגרת ביתן שאמור להקים במתחם התערוכה האגף ליצוא ביטחוני (סיב"ט) של משרד הביטחון.
בכירים בתעשיות הביטחוניות אמרו בשיחות עם "כלכליסט" כי הדרישה הצרפתית החדשה מעוררת תרעומת ומחייבת בירור מעמיק ברמה המדינית. צרפת מארחת את שתי תערוכות הנשק היוקרתיות והנחשבות בעולם, הסלון האווירי בלה בורז'ה והתערוכה הצבאית יורוסטורי שמתקיימות ברוטציה אחת לשנתיים.
"השתתפתי בתערוכות כאלה למכביר ומעולם לא היתה דרישה כזאת, שפשוט מפחיתה את המעמד של ישראל", אמר ל"כלכליסט" בכיר באחת החברות. "דרישות לקבלת אישור מוקדם מהרשויות להבאת מוצגים לתערוכה מעמידים לפני מדינות נחותות, שלא להגיד מצורעות. זה משפיל, מבזה ואי אפשר לעבור על זה לסדר היום".
במערכת הביטחון רואים את הדרישה הבלתי שגרתית שהגיעה לתעשיות הביטחוניות כניסיון להפעיל לחץ על ישראל נוכח המשך המלחמה בעזה, שחשופה ממילא לביקורת גוברת מצד הקהילה הבינלאומית. זאת בשל עשרות אלפי אזרחים בעזה שנהרגו עד כה בתקיפות צה"ל, ובשל קצב הכנסת מזון וסיוע הומניטרי. הביקורת על מהלכיה של ישראל ברצועה גברה במהלך הימים האחרונים גם מצד נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, ובכירים אמריקאים הזהירו כי הבית הלבן ייבחן אפשרות להגביל את היכולת של ישראל לעשות שימוש בנשק אמריקאי במקרה שתרחיב את המלחמה לרפיח.
בשבועות האחרונים נשמעו גם אמירות מצד בריטניה אודות תהליכי בחינה שנעשים בה בנוגע להגבלת יצוא של נשק לישראל. אמירות דומות נשמעו באחרונה גם מצד בכירים במדינות נוספות באירופה. כך, בית המשפט בהולנד נעתר לפני כמה שבועות לדרישה של ארגוני זכויות אדם לאסור יצוא של חלפים למטוסי F35 המשמשים את חיל האוויר הישראלי ומאוחסנים בהולנד על ידי היצרנית האמריקאית לוקהיד מרטין. ההחלטה בהולנד לא עוררה התרגשות כלשהי בישראל, שיכולה לקבל את החלפים ישירות מארה"ב. אף שישראל לא רוכשת מרוב מדינות אירופה מערכות נשק מרכזיות - חלק מחומרי הגלם שמשמשים את תעשיית הנשק שלה, שפועלות בקצב מוגבר מתחילת המלחמה, מיובאים ממדינות אלה.
"כנראה שהצרפתים לא רוצים נוכחות ישראלית בתערוכה"
בחודש הבא אמורה להיערך בצ'ילה התערוכה הביטחונית האווירית FIDAE 2024 שמתמקדת באמריקה הלטינית. ממשלת צ'ילה החליטה לאסור על חברות ישראליות להשתתף בתערוכה שמתוכננת להתקיים בסנטיאגו אף שהתעשייה האווירית, רפאל, אלביט מערכות וחברות נוספות התכוונו להציג בה את מוצריהן.
"השוק באמריקה הלטינית קטן ולא מאוד קריטי עבורנו כך שההחלטה של צ'ילה היא לא דבר איום ונורא", אמר בכיר באחת החברות. "במקרה של יורוסטורי מדובר באירוע אחר לגמרי, מהותי וחמור מאוד. מנסים לעשות לנו את מה שעשו לשיר הישראלי באירוויזיון. כנראה שהצרפתים לא רוצים לראות בעת הזאת נוכחות ישראלית בתערוכה. בכל שנה התערוכות האלה מהוות מוקד להפגנות מצד גורמים פרו־פלסטינים שמנצלים את הנוכחות של חברות ישראליות כדי להעביר את המסרים שלהם והשנה, בעקבות המלחמה בעזה הן עלולות להיות גדולות וסוערות בהרבה".
לרוב, החברות הישראליות שמשתתפות בתערוכות ביטחוניות בעולם זוכות לאטרקטיביות רבה בשל מערכות הנשק המתקדמות שהן מציגות בהן ומעוררות עניין רב בקרב נציגים של צבאות וגופים ביטחוניים. "זו רוח רעה", אמר ל"כלכליסט" בכיר באחת החברות. "שינוי כזה דרסטי בדרישות מהחברות הישראליות הוא הבעת עמדה ברורה נגד ישראל, הרבה יותר מרמיזה מעודנת".
התערוכה ביוני אמורה להיערך בסימן הלחימה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה והמלחמה במזרח התיכון, במרכזה ישראל, שמתמודדת בו זמנית עם מספר רב של זירות. אלו גררו את העולם למרוץ החימוש הגדול ביותר מאז ימי המלחמה הקרה בין המעצמות. בדומה לתערוכות אחרות בסדר גודל כזה, גם ביורוסטורי אמורים להשתתף אורחים בדרג של ראשי מדינות, מפקדי צבאות וגורמי רכש שמבקשים להיחשף למערכות לחימה ולטכנולוגיות צבאיות חדישות. עבור התעשיות הישראליות מדובר באירוע שיווקי רב חשיבות והזדמנות להתניע עסקאות נשק עתידיות.
עם תחילת המלחמה באוקראינה התעשיות הישראליות היוו מוקד עלייה לרגל מצד צבאות רבים שהחלו לחדש את ארסנל הנשק שלהם ומצאו בהן מערכות הגנה אוויריות מתקדמות, שפותחו על רקע איום הרקטות והטילים שמשוגרים אל העורף הישראלי. כך, פינלנד רכשה מרפאל בשנה האחרונה את מערכת ההגנה קלע דוד ב־1.3 מיליארד שקל וגרמניה רכשה מהתעשייה האווירית את מערכת ההגנה חץ 3 במסגרת עסקת ענק, הגדולה בתולדות התעשיות הביטחוניות בארץ, שהיקפה כ־14 מיליארד שקל.
באמצע השנה שעברה, ערב אישור עסקת טילי החץ בבונדסטאג, צרפת הסתייגה מהמהלך הגרמני שנועד להגן על יבשת אירופה מפני טילים בליסטיים. נשיא צרפת עמנואל מקרון טען כי במקום רכש הטילים מישראל על מדינות נאט"ו לפתח מערכת הגנה משלהן וזאת כדי לצמצם תלות בחימוש שמקורו במדינה שאינה חברה בברית. משרד ההגנה הגרמני המשיך לקדם את העסקה חרף מורת רוחה של צרפת.
על רקע הקשחת התנאים מצד צרפת לחברות הישראליות שמבקשות להשתתף בתערוכה כמה תעשיות ביטחוניות פנו למשרד הביטחון בבקשה שיתערב במשבר המתהווה. ל"כלכליסט" נודע כי הנושא נבחן בידי מנכ"ל המשרד האלוף (במיל') אייל זמיר וראש האגף ליצוא ביטחוני תא"ל (במיל') יאיר קולס. ממשרד הביטחון לא נמסרה תגובה. את תגובת הקונסוליה הצרפתית בישראל לא ניתן היה להשיג.
