המודיעין האמריקני הזהיר הערב (יום ג') כי איראן פועלת לעודד הפגנות פרו-פלסטיניות ואנטי-ישראליות בארה"ב, ואף מסייעת לעיתים במימונן, כחלק מניסיונותיו של משטר האייתוללות לעודד פילוג בחברה האמריקנית.
"בשבועות האחרונים, גורמי ממשל איראנים חותרים באופן אופורטוניסטי לנצל את ההפגנות המתמשכות בנוגע למלחמה בעזה, תוך שהם משתמשים בשיטה שכבר ראינו לאורך השנים שחקנים אחרים משתמשים בה. הבחנו בשחקנים שקשורים לממשלת איראן שמתחזים לפעילים ברשת, מנסים לעודד הפגנות ואפילו מספקים מימון למפגינים", מסרה אבריל היינס, שעומדת בראש משרד המודיעין הלאומי – האחראי על כלל סוכנויות המודיעין האמריקניות.
היינס הדגישה בהודעתה כי האזהרה המתפרסמת הערב היא רק אחת מסדרה של אזהרות מפני התערבות של גורמים זרים במערכת הפוליטית האמריקנית, שיפורסמו לקראת הבחירות לנשיאות בנובמבר. בעבר כבר האשימה ארה"ב את איראן בהתערבות בבחירות קודמות, ובהודעתה הערב ציינה היינס כי מאמצי ההשפעה של טהרן הופכים ליותר ויותר "אגרסיביים" – במטרה לזרוע פילוג בחברה האמריקנית ו"לחתור תחת המוסדות הדמוקרטיים שלנו".
"האיראנים ממשיכים לשפר את פעולות הסייבר וההשפעה שלהם, תוך שהם משתמשים ברשתות החברתיות ומנפקים איומים", הזהירה היינס. היא הוסיפה כי כדי "לקדם את הנרטיב שלהם", סביר שהאיראנים ימשיכו להסתמך בפעולות הללו על שירותי המודיעין שלהם, כמו גם על "משפיעני רשת" שפועלים מהרפובליקה האיסלאמית.
אף שהזהירה מהקשר האיראני להפגנות הפרו-פלסטיניות, היא הדגישה: "אני יודעת שהאמריקנים שמשתתפים בהפגנות הללו מבטאים, בתום לב, את עמדותיהם בנוגע לסכסוך בעזה – והמודיעין הזה לא מצביע על מסקנה אחרת. מעבר לכך, החופש לבטא עמדות מנוגדות, כאשר הוא נעשה באופן בלתי-אלים, הוא חיוני עבור הדמוקרטיה שלנו. אבל גם חשוב להזהיר מפני גורמים זרים שחותרים לנצל את הוויכוח בינינו למטרותיהם שלהם".
במקביל, סגנית הנשיא קמלה האריס התייחסה להפגנות בריאיון ל-The Nation, והביעה הזדהות עם המפגינים, ש"מראים בדיוק מה צריך להיות הרגש האנושי בתגובה למתרחש בעזה. יש דברים שחלק מהמפגינים אומרים שאני דוחה לחלוטין, אז אני לא מתכוונת לאשר באופן סיטונאי את הנקודות שלהם. אבל אנחנו צריכים לנווט בזה. אני מבינה את הרגש מאחורי זה".
האריס התייחסה גם לביקורת שלה על המלחמה ברצועה, ואמרה כי "אני מאוד מאמינה שהיכולת שלנו להעריך את המצב קשורה להבנת הפרטים של המצב הזה. אני לא מדברת על עצמי מול הנשיא, בכלל לא. מההתחלה שאלתי שאלות. בסדר, המשאיות לוקחות קמח לעזה. אבל זה העניין: אני אוהבת לבשל. אז אמרתי לצוות שלי: אתה לא יכול לעשות כלום עם קמח אם אין לך מים נקיים. אז מה קורה עם זה?.
"אני שואלת שאלות כמו, מה אנשים באמת אוכלים עכשיו? אני שומעת סיפורים על אכילת מזון לבעלי חיים ודשא. באופן דומה, שאלתי בשלב מוקדם, מה עושות נשים בעזה לגבי היגיינה סניטרית, יש להן פדים? אלה הנושאים שגרמו לאנשים להרגיש לא בנוח, במיוחד תחבושות היגייניות".