הדיון היום (רביעי) במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו התמקד, כמו בדיונים הקודמים, בכל אותן בקשות הסיקור שבכתב האישום נטען כי הופנו מסביבתו אל בעלי בזק ואתר וואלה לשעבר, שאול אלוביץ'. ושוב, כמו בדיונים הקודמים, נתניהו הצהיר כי לא ידע על אף אחת מבקשות הסיקור שהוצגו לו. אלא שבתוך הדיון התפתח אירוע דרמטי כשהשופטים הקשו על התביעה בליבת כתב האישום בתיק 4000, עד כדי כך שהפרקליטות ביקשה שהות כדי לעבור שוב על החומרים. את שאירע היום בבית המשפט עוד נפגוש בהכרעת הדין הסופית.
נתניהו בבית המשפט המחוזי בתל אביב
(צילום: לע"מ)
כתב האישום בפרשת "בזק-וואלה" הוגש בתחילה ללא הנספח של 315 בקשות הסיקור. בדיון שהתנהל בבית המשפט ב-2020 טענו הסנגורים כי לא ניתן להתגונן מפני אישום שוחד והפרת אמונים על קבלה של טובות הנאה מסוג היענות בסיקור מבלי לקבל רשימה מפורטת של אותן הבקשות, "כמו שאי אפשר להאשים בקבלת כסף מבלי לציין כמה כסף".
התובעת יהודית תירוש ניסתה אז לבלום זאת, וטענה כי כתב האישום אינו נוגע רק לפרטים אלא למבט הכללי של האירועים: "כתב האישום יוכח הן על-ידי דרישות הסיקור שיש בתוך החומר והן על-ידי עדויות כלליות. בעל מסעדה אומר לאיש ציבור 'יש לך 'קארט בלאנש' לבוא לאכול אצלי במסעדה, אתה ובני משפחתך, מתי שאתם רוצים'. לפעמים נעשה רישום במסעדה שהם הגיעו, לפעמים לא. לשיטתנו לא נצטרך להמציא רשימה מדויקת של כל הפעמים שהם נכנסו ובאו למסעדה. מה כן? כמובן שנצטרך להביא ראיות שהסיפור שאני מספרת הוא סיפור נכון".
השופטים דחו אז את עמדת הפרקליטות, והורו לה להגיש כתב אישום מתוקן עם נספח בקשות הסיקור. השופטים אף הורו לתביעה לציין אם לנתניהו הייתה מעורבות בבקשות או לא, כדי לאמוד עד כמה הוא מודע לציר הבקשות הנטען. אז לא היה ברור אם השופטים קיבלו את בקשת הסנגורים כטכנית, להגיש את המסמך, או שבתוכה מקופלת קבלת הטענה המהותית שבלתי אפשרי להוכיח את תיק 4000 ללא הוכחת בקשות הסיקור.
הנספח הוגש ומאז הפך למפת הדרכים של המשפט, וגם לנקודת התורפה המרכזית של תיק 4000. שכן, בקשות הסיקור הן המתת הנטען שקיבל נתניהו בעבירת השוחד, והבסיס לזיקה בין נתניהו ואלוביץ' כדי להוכיח את עוצמת ניגוד העניינים עבור עבירת הפרת האמונים.
היום, ארבע שנים אחרי, חזר הדיון אחורה בזמן. הפרקליטות טענה לפתע כי ישנן בקשות סיקור שנתניהו אמנם לא מעורב בהן בשום צורה ולא מודע להן, אך הוא כן מודע באופן כללי לכך שהופנו בקשות - טענת ה"קארט בלאנש" משנת 2020. הפרקליטות הפנתה לסעיף 23 בכתב האישום, שנוגע למודעות על פניות של בני משפחתו. הסנגור התנגד, והפנה את השופטים לכך שישנן כ-80 פניות ללא מעורבות נתניהו או בני משפחתו אלא על-ידי מתווכים – כך שאין טענה כי נתניהו מודע להן.
התובעת תירוש התגוננה: "אנחנו אומרים שיש פניות באמצעות מתווכים, ושבוודאי יש מודעות שלו". בשלב זה השופטים הקשו: "אתם אומרים, אבל היכן זה כתוב בכתב האישום?". תירוש השיבה: "כתבנו שהוא ידע שהם פונים באופן שיטתי, הגם שלא עודכן, לכן יש בכתב האישום התייחסות ספציפית למעורבות ולידיעה".
ראשת ההרכב, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, לא ויתרה: "כתוב בכתב האישום כי הנאשם 'הפנה דרישות', כלומר מעורב ומודע, במקום אחר כתוב 'הפנה באמצעות משפחתו', לא כתוב שהוא היה מודע לפניות של מתווכים אחרים". תירוש השיבה: "אנחנו נוכיח את זה, בכל מקרה גם כאשר לא היה מעורב הוא היה מודע לשיטה באופן כללי, גם אם לא מודע לבקשה ספציפית".
השופט עודד שחם הצטרף לביקורת: "בפריט 16 למשל, לא כתוב שנתניהו מעורב ולא מודע, אז מה אתם מייחסים לו בפריט?". תירוש השיבה: "מודעות כללית לפניות". השופט שחם הכריז: "אני מבין את הטענה שאתם מעלים כעת, אבל אני מתקשה לראות איפה זה כתוב בכתב האישום". השופט שחם נחשב על פי רוב כמי שסבלני יותר לתביעה ופחות להגנה. כאשר הוא הקשה שוב ושוב על הפרקליטות, התברר כי ישנה כאן בעיה מהותית. התובעת תירוש ביקשה שהות כדי לעבור שוב על החומר ועל כתב האישום.
השופטים התעקשו שהפרקליטות תראה להם היכן כתובה הטענה בכתב האישום, מפני שלא ניתן להרחיב חזית במהלך המשפט ולטעון טענה נגד נאשם שאינה כתובה בכתב האישום. ככל שהפרקליטות לא תספק הסבר משכנע, כפי שהתקשתה לעשות בדיון עצמו, לפחות 80 בקשות, שהן כרבע מנספח כתב האישום - וייתכן אף ש-140 מתוך ה-315 – יוסרו, אם בשלב הזה ואם בהכרעת הדין. נזכיר שוב, בקשות הסיקור הן חלק מהבסיס להוכחת עבירת השוחד ועבירת הפרת האמונים, וקיצוץ של בין 25% ל-50% יהיה מכה משמעותית לכתב האישום.
עו"ד עמית חדד, סנגורו של נתניהו, הכריז בדיון היום כי אין בכוונתו להביא כעדת הגנה את אשת ראש הממשלה שרה נתניהו. הפרקליטות תיפגע מכך בתיק 4000, ונתניהו ייפגע מכך בתיק 1000 ("פרשת המתנות"). נזכיר, הפרקליטות לא יכלה הייתה להביא את שרה נתניהו לעדות, אף שהיא עדה מרכזית מאוד בתיקים, מפני שאין מעידים אישה כנגד בעלה. לכן, האפשרות הזאת שמורה להגנה של נתניהו.
עדותה של נתניהו הייתה עשויה לתרום להוכחת האשמה בתיק 4000, שכן רעייתו הייתה נשאלת על התכתבויותיה עם זאב רובינשטיין (מקורבם של בני הזוג נתניהו ואלוביץ'), ועל מעורבותו של ראש הממשלה, ככל שישנה, בבקשות הסיקור שלה. באמצעותה יכולה הייתה הפרקליטות לסתור נקודות משמעותיות בעדות נתניהו.
אלא שגם ההגנה נפגעת מהיעדר עדותה - בתיק 1000 הגישה ההגנה ראיות שלא ניתן להגישן אלא על גבי עדותה של שרה נתניהו. למשל, טענת ההגנה בתיק 1000 היא כי המתנות שנתנה אמנדה, אשתו של ארנון מילצ'ן, לזוג נתניהו הן כחלק מיחסים הדדיים עם שרה. ההגנה הגישה ראיות אחדות לכך. ואולם, ללא עדותה של שרה לא ניתן יהיה לקבל את הראיות, כך שטענת ההגנה הזו אובדת.
בשבוע הבא יוסיפו להתקיים הדיונים בתיקי נתניהו. ביום שני הוקדם הדיון מהשעה 10:00 לשעה 09:00 בבוקר. הדיון שבוטל ביום רביעי הבא יתקיים בירושלים ללא נוכחות נתניהו, והוא יעסוק בעניינים משפטיים כלליים כמו עניין מודעות ראש הממשלה לבקשות הסיקור, וכן לעדי ההגנה שעל הסנגורים להודיע על עדותם ועוד.
