אילנה ראדה לאולפן ynet: "לא רוצה לחרוץ גורלות"
(צילום: נויל האריס)
השלמות חקירה, 15 שנה אחרי: הפרקליטות בדקה לאחרונה אם שני קצינים בכירים, בהם תת-ניצב בדימוס, נכנסו לתא השירותים שבו נרצחה תאיר ראדה בקצרין, והיו אלה שיצרו את טביעות הנעל שאותן משייך בית המשפט ל"מחלץ אלמוני". התשאול המאוחר העלה כי השניים לא נכנסו אל התא, תשובה ברורה למדי, שכן אין קצין בכיר במשטרה שלא יודע שאסור "לזהם" זירת רצח.
סוגיית טביעות הנעל המסתוריות היא אחת המרכזיות שסביבן מתנהל המשפט החוזר. שלוש טביעות הנעל, שהוסכם כי לא שייכות לרומן זדורוב שנאשם במסגרת המשפט החוזר ברצח תאיר ראדה, הוטבעו בסמוך לרצח ומשרטטות כביכול את נתיב הבריחה של מי שנכח בתא השירותים בעת הרצח.
במסגרת השלמות החקירה, הפרקליטות ביקשה לבצע בדיקה פורנזית חדשה בניסיון לאתר על טביעות הנעל סימני דם או DNA ולהשוות ל-DNA של זדורוב, אולם גם הבדיקות הללו לא העלו דבר. כוונת הפרקליטות בחקירת השוטרים, אפשר להעריך, היא ניסיון למקם את אחד מהם כזה שאולי יצר שלא בכוונה את טביעות הנעל שבלב המחלוקת.
הקצינים הבכירים שתושאלו הם תת-ניצב בדימוס ניר מריאש, ששימש מפקד מרחב הגליל בעת הרצח, ומאיר קרן, ששימש קצין פיקוח ובקרה גליל בעת הרצח. השלמת החקירה התבצעה במשרדי יאח"ה צפון לבקשת הפרקליטות, ובמסמך שפירט את פעולות החקירה הנדרשות התבקשו החוקרים לתשאל את השניים על הגעתם לזירה, על האנשים שפגשו שם וכן על האפשרות שנכנסו לתא ונגעו במנוחה.
"אנחנו מקצועיים, לא נכנסים לאן שלא צריך"
השוטר מאיר קרן, שהגיע אל משרדי יאח"ה צפון, הבהיר לחוקרים מיד שלא נכנס אל התא. "נכנסת או ראית מישהו אחר נכנס לתאי השירותים?", הוא נשאל - והשיב: "לא נכנסתי ולא ראיתי אחרים שנכנסו, חוץ מאנשי המעבדה". בהמשך נשאל אם הבחין במישהו עולה לקומה השנייה בבית הספר, או יורד ממנה, והשיב: "לא, אני זוכר שמי שנכנס זו המעבדה לזיהוי פלילי. אנחנו מקצועיים, לא נכנסים לאן שלא צריך".
גם תת-ניצב בדימוס מריאש הבהיר לחוקרים שלא נכנס לתוך תא השירותים. הוא ציין שקיבל ערדליים מאנשי המז"פ ומצא מקום לעמוד בו בפתח התא, מקום שבו לא היו כתמי דם. מריאש התבקש על ידי החוקרים לתאר כרונולוגית את הגעתו לזירה, את מי פגש, מה עשה בכל מקום שבו היה ומי נכח בו.
"הגעתי לבית הספר לשער. כבר היה ערב, ומשם לקחו אותי לזירה עצמה", תיאר מריאש. "לא זוכר מי לקח ולא מי פגש אותי בשער. הנהג נשאר ברכב חיפש חנייה. מהשער אני מבחין כי בית הספר בנוי ממספר מבנים נפרדים ולוקחים אותי לאחד המבנים. בית הספר בנוי ממבנים עגולים זהים, עם פטיו. מכניסים אותי לתוך הבניין".
חוקרים: את מי אתה רואה בדרך?
מריאש: "לא זוכר. היו אנשים כשאני מגיע לזירת רצח, והיו הרבה כאלה, לא מעט באותה שנה, ולכן אני לא זוכר מי היה. לוקחים אותי לקומה השנייה. לא זוכר מי. לתאי השירותים. כשאני הגעתי הגופה של תאיר ז"ל הייתה מונחת בכניסה לתאי השירותים ברחבה שלפני השירותים. הייתה מונחת על הרצפה. הייתה לבושה. אני זוכר שהראו לי חתך עמוק מאד בצוואר שלה ואיזשהו חתך על היד. אני לא זוכר איזו יד".
חוקרים: "אתה נוגע בגופה? רואה מישהו אחר נוגע?"
מריאש: "לא".
הקצין הבכיר בדימוס סיפר לחוקרים: "ביקשתי לראות איפה היה הרצח, אז נתנו לי ערדליים. כנראה שהמז"פ המרחבי או התחנתי, כי הארצי הגיע רק אחרי איזה יום. לקחו אותי לתא השירותים. אני זוכר שהיו שני תאים פתוחים. אני חושב שהיו בסך הכול חמישה תאים אבל לא בטוח. מתחיל לחזור לי. אני זוכר מספר תאי שירותים ומולם כיורים. הסתכלתי לתוך התא שהיה מוצף בדם. כשאני עומד בכניסה לתא, מבלי שאני נכנס לתוכו. מצאתי מקום שבלי כתמי דם אני יכול לעמוד עליו".
מריאש נשאל מה ראה בזירה ותיאר: "הרבה דם על הרצפה. דם על השירותים. לא זכור לי שראיתי כתמי דם ביציאה מהתא".
החוקרים ניסו לדלות מזכרונו של מריאש מי נכח איתו בזירה, אולם בחלוף השנים ולאור עוצמת האירוע, הוא הסביר להם שהוא לא זוכר. "מרגע שקיבלתי את ההודעה על ילדה שנרצחה בבית ספר, אני מאוד מאמין במקצוענות של הצוותים שמטפלים ברצח. אני מגיע לראות את הזירה כדי להתרשם ולנהל את הפיקוח על החקירה בהמשך, אבל רוב מעיניי עסוקים במצב שהרצח יצר. ברור לי שרצח של ילדה בתוך בית ספר יביא לתוצאות קשות מאוד בסביבה של הילדה, בקצרין ובמדינה בכלל. אני מסביר לכם את המצב הנפשי שלי ולמה אני לא זוכר כבר הרבה מהזירה עצמה", הוא אמר.
עו"ד ירום הלוי, סנגורו של זדורוב: "מהודעת מריאש ניכר לחץ שהופעל עליו לשינוי גרסתו, שניתנה 15 שנה מרצח המנוחה, כדי להכניסו לתא"
הפרקליטות: "נדרש בירור עמם לגבי הפעולות בזירה, הם לא כתבו דוחות"
בהמשך התבקש מריאש לחזור לתא השירותים, והבהיר בשלב מסוים שיש לו גם תמונה של תאיר בתא השירותים. הוא הסתייג והסביר שייתכן שזו תמונה שראה מאוחר יותר - ולא בזירה עצמה. "אמרת שהראו לך את החתכים על הגופה. זה היה בתוך התא, או מחוץ?", נשאל מריאש. הוא השיב: "יכול להיות שראיתי אותה יושבת בתא וחזרתי מאוחר יותר. כשישבה אי אפשר לראות את החתך, אז כשהורידו אותה יכול להיות שקראו לי". הוא הבהיר לחוקר שבזכרונו - התא היה ריק מאנשים חיים.
עו"ד ירום הלוי, סנגורו של זדורוב, פנה לבית המשפט וקבל על חקירת השניים, שאותה הגדיר "הודעות טריות" שהפרקליטות לא הודיעה על כוונה לגבות. הלוי כתב כי "מתברר ששניהם לא נכנסו לתא הרצח, אלא שבכך לא די. מהודעת ניר מריאש ניכר בעליל הלחץ שהפעילו עליו החוקרים לשנות את גרסתו, שניתנה לראשונה בחלוף 15 שנה מרצח המנוחה, כדי 'להכניסו' לתא לאחר 15 שנה. המיוחד והמקומם הוא שניכר כי הפרקליטות עודנה מתעקשת למצוא 'יש מאין' את המחלץ האלמוני בחקירה 'מתחת לאף' של בית המשפט, ובמקביל לניהול המשפט החוזר".
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "שמם של השוטרים מריאש וקרן עלה במהלך עדויות של שוטרים אחרים שנכחו בזירה. השוטרים לא כתבו דוחות ולא ביצעו פעולות חקירה, ונדרש בירור עמם לגבי פעולותיהם בזירה. בשלב שבו הוחלט על ההשלמות (בעידודו של בית המשפט), בוצעו באישור פרקליט המדינה חקירות שוטרים אלו מתוך אמונה שאנחנו לא משאירים אבן שלא הפכנו. מראיש וקרן לא זכרו פרטים רבים, מסרו כי לא נכנסו לתא שבו נמצאה המנוחה ויעידו מטעם ההגנה".
