מטופלת שעברה הפריה באסותא מבקשת מבית המשפט לחייב את בית החולים לממן לה בדיקה גנטית ופניה לבית המשפט לאישור עריכת הבדיקה. בקשתה הוגשה במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית והיא נוגעת לכל המטופלת המעוניינת בביצוע בדיקה כזו בשל חשש לטעויות בטיפול.
לפני עשרה ימים הוגשה לבית המשפט מחוזי מרכז בלוד בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד בית החולים אסותא בראשון לציון, מטעמה של אישה שעברה בין השנים 2020 ל-2022 טיפולי הפריה חוץ גופית, הטוענת כי קיבלה טיפול כושל בבית החולים שבו התרחש מחדל ההפריה ומאז היא שרויה בחרדה וחסר וודאות. התובעת הגישה את הבקשה בשם כל הנשים שהיו מטופלות בבית החולים אסותא באותה התקופה ונכנסו לחרדה כתוצאה מחשיפת המחדלים בבית החולים ואי הקפדה על נהלים.
התובעת מעריכה את הנזק שנגרם לה ולכל אחד מבחרי הקבוצה ב-30 אלף שקלים על פי אומדן עבור פיצוי לכאב וסבל. סכום התביעה מוערך לכל חברי הקבוצה של המטופלות ביותר מ-2.5 מיליון שקלים.
במקביל הגישה האישה היום בקשה מיוחדת לסעד זמני מבית המשפט בדרישה לחייב את אסותא לממן לה ולכל הנשים המעוניינות בכך, בדיקה גנטית לקשרי משפחה וגם עלות הפנייה הנדרשת לבית המשפט, כולל שכר טרחה לעו"ד, לאישור עריכת הבדיקה. לא ניתן לעשות בדיקה גנטית ללא אישור בית משפט.
(צילום: שמוליק דודפור)
לפי התובענה, עלותה של נטילת דגימה גנטית לפני החזרת עובר לרחם היא כ-12 אלף שקלים ועלות בדיקת קשרי משפחה היא 2,200 שקלים לנבדק. כמו כן, האישה ופרקליטיה, עורכי הדין ליאור להב ושמואל יקירביץ, מבקשים בתובענה שבית המשפט יחייב את אסותא לפרסם באופן שקוף ומלא את מלוא ממצאי החקירה שנערכה על ידו בפרשה של החלפת העוברים.
לטענת התובעת, ששמה נאסר לפרסום כדי לשמור על פרטיות, ב-21 בספטמבר האחרון היא עברה שאיבת ביציות אך מאלו לא התפתחו עוברים. כשהגיעה לאסותא לבצע השבה, הרופא אמר לה כי ככל הנראה ההפריה לא הייתה תקינה. אבל, לפי עדותה של האישה, כשהרופא ביקש מעובדת המעבדה את הפרטים שלה, למרבה התדהמה עובדת המעבדה החלה להקריא לרופא פרטים של מטופלת אחרת. אז הרופא תיקן אותה וזו אישרה שטעתה ואז תיקנה את עצמה ומסרה, כי אכן הטיפול לא הצליח.
עם פרסום הפרשה של החלפת העוברים באסותא פנתה האישה לבית החולים כדי לבדוק אם היא קשורה לפרשה, אך שם נאמר לה כי אם הייתה קשורה לעניין היו מודעים לה ולכן היא יכולה להיות רגועה. האישה לא נרגעה ולטענתה עד היום יש בה חשש, כי אולי בכל זאת היא קשור להפרשה. לדבריה, נהלי העבודה באסותא, כפי שנחשפו בפרשה, הופרו והעבודה שם מתנהל בניגוד לתקנות ולנהלים מקצועיים.
האישה פנתה להתייעצות עם מומחה במיילדות ופריון שקבע בחוות דעת רפואית שמצורפת לתביעה, כי "אצל התובעת תמיד יקנן החשש שאישה בהיריון מסתובבת היום כשהיא נושאת ברחמה את העובר שלה או כזו שילדה כבר צאצא והוא למעשה שייך לה גנטית".
בתביעה נטען כי באסותא לא ביצעו עבודת מעבדה בטוחה, לא הקפידו על שימוש בתקנים, לא הקפידו על נוהלי אימות וזיהוי, לא סימנו באופן ברור מבחנות ולא וידאו לפני שאיבת הביציות את זהות המטופלות כראוי. עוד נטען כי לכל המטופלות באסותא שעברו טיפול הפריה, במקביל למחדל, נגרם נזק של חרדה עצומה כי ילדיהן גדלים אצל משפחות אחרות או כי הילדים שגדלים בביתן כלל אינם ילדיהן וחרדה זו יחוו גם כל הילדים שנולדו בעקבות טיפולי הפריה.
מאסותא נמסר: "הבקשה לסעד זמני הוגשה היום וטרם הומצאה לאסותא. כשנקבל אותה נלמד את פרטיה ונגיב כמתבקש".
