מטח הרקטות שנורה היום (שלישי) לעבר נתיבות ואופקים מחייב בחינה מחדש של החלטת צה"ל להוציא את אוגדה 36 ממחנות המרכז ברצועת עזה, ולסיים פחות או יותר את הפעילות להשתלטות מבצעית על האזור. ירי של כ-50 רקטות, אפילו שהיו קצרות טווח יחסית, חייב להיעשות מלפחות 4-3 משגרים ובאופן מתואם מאתר פיקוד ושליטה מרכזי על ידי מפקדים בכירים ברמה מקומית. שיגור כזה בדרך כלל מייצר סימנים מקדימים שהמודיעין של צה"ל אמור לקלוט אחרי שכבר היה בשטח וביצע בו פעילות עצימה.
כל עוד אתרי שיגור, פיקוד ושליטה כאלו קיימים ופעילים, המשמעות היא שלא הושלמו ההשתלטות המבצעית על הרצועה ופירוק תשתיות חמאס, שמאפשרים לתושבי עוטף עזה לנהל שגרת חיים בטוחה יחסית. תושבי הנגב המערבי לא יוכלו לחזור לבתיהם כל עוד יכולות אלה קיימות. צריך לפחות לבחון את האפשרות שפירוק תשתיות הייצור שכבר בוצע באזור מחנות המרכז אל-בורייג', נוסייראת ואל מראזי לא הושלם ביסודיות, ונדרשת מה שמכונה בצה"ל "העמקה של ההישג המבצעי".
וממילא, טיפול באתר השיגור במחנה נוסייראת בלבד לא יספיק כנראה. אפשר להניח שצה"ל הוציא את כוחות אוגדה 36, ובהם חלק ניכר מחטיבת גולני, כדי לאפשר להם להתרענן ולהתכונן להמשך. בצפון מתאפיינת המציאות הביטחונית במתיחות גוברת, וזה קשור גם ללחץ הכבד שמפעילים תושבי הצפון על הפוליטיקאים לאפשר להם לחזור לבתיהם שמהם פונו. הם אומרים במפורש שחזרה ליישובים, כולם או חלקם, תתאפשר רק כשחיזבאללה יורחק מהגדר וניתן יהיה לקיים שגרת חיים ועבודה חקלאית בביטחון מבלי לחשוש מטילי נ"ט, רקטות, פצצות מרגמה או חוליית מפגעים שתנסה לחדור.
ראש הממשלה בנימין נתניהו שר הביטחון יואב גלנט מבטיחים שזה מה שיקרה, אבל לעת עתה הם נותנים הזדמנות למאמץ הדיפלומטי שמפעילים האמריקנים באמצעות עמוס הוכשטיין, שליחו של הנשיא ג'ו ביידן, להגיע להסדר מדיני בדרום לבנון. הוכשטיין ביקר בביירות בסוף השבוע, ולפי העיתון "אל-אח'בר" המקורב לחיזבאללה הוא אמר למארחיו שעליהם לפנות את כוחות הארגון לפחות שבעה ק"מ מצפון לקו הכחול - שהוא כעת קו הגבול - ושצבא לבנון צריך להיכנס לשטח ולחצוץ בין היישובים הישראליים לבין כוח רדואן וכוחות חמושים אחרים של חיזבאללה. הוכשטיין, לדברי העיתון, איים על מארחיו הלבנונים שאם לא יסכימו – תצא ישראל למלחמה שתתחיל בדרום המדינה, אבל עלולה להתפתח גם לחלקים צפוניים יותר בה.
בפעמים קודמות שבהן ביקר בלבנון אמר הוכשטיין למארחיו שארה"ב מתנגדת להתקפה של ישראל. הם הסיקו מכך שישראל שמטה מידיה את האופציה לפעול בגלל החשש של הבית הלבן מהתפשטות המלחמה למערכה אזורית. הפעם, כנראה בעקבות דרישה מפורשת של גלנט, צייר הוכשטיין ללבנונים תמונה אחרת, שלפיה ישראל לא תהסס להוציא את צה"ל למלחמה מתוחמת על הקרקע, באוויר ובים למרות התנגדות ארה"ב. כך, הסביר להם, יקרה אם חסן נסראללה ימשיך לדרוש את הפסקת המלחמה בעזה כתנאי להידברות על ההצעות הכוללות תיקונים בקו הגבול וב-13 נקודות המחלוקת באזור הר דב. השורה התחתונה של המסר שהעביר הוכשטיין היא שישראל עלולה לפעול לא על פי לוח הזמנים והתנאים של נסראללה.
פגיעה ישירה בנתיבות מהמטח הבוקר
אפשר להעריך שלא מדובר באיום ריק. אלוף פיקוד צפון, אורי גורדין, עקב אתמול מקרוב אחרי תרגיל הכנה של חטיבת מילואים לתמרון בדרום לבנון ואף נתן לכך פרסום בולט. זה לא היה איתות ריק. ישראל מוציאה כוחות מהרצועה בקצב גובר, כולל יחידות מסתערות, אוגדות החוד, וחיילי סדיר ומילואים כדי להיערך לכל תרחיש, כולל מערכה בדרום לבנון, אם מאמציהם של הוכשטיין והמתווכים הצרפתים לא יישאו פרי. ממשלת ישראל וקבינט המלחמה משתדלים שהלבנונים יבינו שלא מדובר במשחק הפחדות אלא בכרטיס אדום בוהק לפני שהדבר האמיתי מתחיל.
כל זה לא אמור לבוא על חשבון פירוק התשתיות הצבאיות של חמאס בעזה והלחץ הצבאי על יחיא סינוואר וחבריו להנהגה להגיע לעסקת שחרור חטופים. צה"ל נערך והצטייד עד היום לפעולה ביותר מחזית אחת. עכשיו יש צורך שזה יקרה מבלי לוותר על איכות ההישג בכל אחת מהן.
