הפילוסוף הישראלי פרופסור יוסף אגסי, שהעמיד דורות של תלמידים, הלך לעולמו בגיל 95. אגסי, תושב הרצליה, הוציא במהלך חייו עשרות ספרים פרי עטו ובעריכתו. בנוסף, הוא פרסם מאות מאמרים בתחומים שונים, בהם פילוסופיה, מדע, טכנולוגיה, חינוך, לאום, חברה, דת, פוליטיקה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה ואמנות. הוא התמחה בעיקר בלוגיקה, בשיטה המדעית ובפילוסופיה של המדע, אבל עסק רבות גם בשאלות חברה ולאום.
יוסף אגסי נולד וגדל בירושלים, בן למשפחה חרדית. אביו, שמואל מאיר בירנבאום, עלה לארץ ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה ושימש כמורה למקצועות שונים בבתי ספר תיכוניים בירושלים. סבו מצד אמו של אגסי, יהושע מאיר רייכמן, היה עסקן ציבור ביישוב הישן בירושלים, ממנהלי ישיבת עץ חיים ובית החולים ביקור חולים. משפחתו של אגסי התגוררה בשכונת הבוכרים בירושלים. בילדותו התחנך ב"חדר", ובנעוריו למד בישיבת מרכז הרב. במשך תקופה למד אצל הרב רענן קוק בכיתה פרטית בת שני תלמידים - אגסי והרב שאר ישוב הכהן, עד שבגיל 15 עזב את הדת.
בשנים 1951-1946 הוא למד פיזיקה, מתמטיקה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1952 קיבל תואר מוסמך בפיזיקה. בשנים 1956-1952 עבד על הדוקטורט שלו, בבית הספר לכלכלה של לונדון, בהנחיית הפילוסוף של המדע קרל פופר. אגסי אף ערך את המהדורה העברית של ספרו של פופר, "החברה הפתוחה ואויביה". בשנות ה-60 היה אגסי ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת הונג-קונג. בשנים 1996-1971 כיהן כפרופסור מן המניין לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. הוא החזיק במשרת פרופסור באוניברסיטת בוסטון, ואחר כך באוניברסיטת יורק שבטורונטו.
בשנת 2008 הצטרפו אגסי ואשתו לקבוצת אזרחים ישראלים שהגישה עתירה לבית המשפט בדרישה לשנות את רישום הלאום בתעודת הזהות מ"יהודי" ל"ישראלי". בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את העתירה, וטען כי הסוגיה "אינה שפיטה". הערעור בפני בית המשפט העליון נדחה גם הוא. בבחירות לכנסת ה-18, בשנת 2009, הוא שובץ במקום החמישי ברשימת מפלגת "הישראלים".
הוא היה נשוי ליהודית בובר-אגסי, נכדתו של מרטין בובר, שנפטרה בשנת 2018. לשניים נולדו בן, אהרון, ובת, תרצה, שנפטרה ממחלת הסרטן. אגסי המליץ על כתיבה מדעית ביקורתית, וטען שעליה להכיל שאלה ולפחות שתי תשובות – מנוגדות זו מזו, ורצוי שאחת מהן אף תהיה מנוגדת לדעת הכותב.
