את ענבל, אם חד-הורית לשני ילדים מדרום הארץ, הכרתי בסגר השני, כששוב נסגר מפעל ההזנה של משרד החינוך, שמספק אוכל מזין ובריא לילדים שבביתם אין מספיק כסף לאפשר להם לאכול כראוי. "כשמסגרות החינוך פועלות לפחות אני יודעת שהם אוכלים טוב, שיש להם ארוחה חמה - חלבונים, ירקות", סיפרה לי אז על החשש שלא תוכל להאכיל את ילדיה. "כשהם בבית אני לא יכולה להבטיח את זה. אנחנו מקבלים סלי מזון מעמותות, אבל זה לא מספיק. אני תמיד משתדלת שיהיה לחם בבית, לפעמים גם ממרחים. אבל זה לא אוכל, ילדים צריכים יותר מזה".
הודעתה של שרת הכלכלה אורנה ברביבאי אתמול (רביעי) על עליית מחירי הלחם המפוקח בעוד כ-20%, הזכירה לי את השיחה הזו - כי אני יודעת כמה לחם הוא מוצר קריטי למשפחות כמו זו של ענבל, שגם ככה מתקשות להחזיק את הראש מעל המים. משפחות שעבורן כל הודעה כזו היא חנק. גזירה שמרחיקה מהן עוד קצת את החלום לחיים טובים, בריאים ונורמטיביים יותר.
כולנו צריכים להיות מוטרדים. על פי דוח העוני שפרסם השנה הביטוח הלאומי, שיעור העוני בישראל עומד על כ-22%, ובקרב ילדים ההערכה שהוא עומד על כ-31%. על פי מחקר אחר של אוניברסיטת תל אביב, יש בישראל כ-257 אלף משפחות בחוסר ביטחון תזונתי, ועוד כ-265 אלף משפחות שסובלות מאי-ביטחון תזונתי חמור.
בתקופת הקורונה, כחצי מיליון תלמידים בישראל איבדו 30 עד 50 אחוז מהארוחות שלהם בשל היעדרות מבתי הספר, וההערכה היא שהיעדר התזונה גרם ל-16% מהם לתת-תזונה ולפגיעה בהתפתחות - התמודדות שנמשכת עד היום.
לו רק הייתה בישראל מערכת רווחה חזקה שיכולה לתת מענים לכל אלו שיפשטו יד לעזרה אחרי עליית המחירים הנוכחית, אבל היא בקושי מצליחה לסייע לאלו שמבקשים להישען עליה כעת. המיזם לביטחון תזונתי של משרד הרווחה הורחב לאחרונה רק ל-40 אלף משפחות – אף שכ-200 אלף חיות באי-ביטחון תזונתי. כל השאר יאלצו להמשיך ולהישען על המגזר השלישי, שנמצא במצב של חנק תמידי שמחמיר והולך בחסות עליית המחירים.
הדר גיל-עדצילום: קובי קואנקסמכה אחר מכה: לחם הוא מצרך חשוב בכל בית בישראל אבל עבור משפחות שמתמודדות עם מצוקה כלכלית - משפחות מרובות ילדים, משפחות חד-הוריות או קשישים עריריים - הוא מוצר הכרחי, בעיקר כי הוא זול. ההתייקרות שלו היא מכה קשה עבורן, ברמות שרובנו לא מסוגלים להבין.
גל ההתייקרויות בחודשים האחרונים גובה מחיר כלכלי כזה או אחר מרוב הבתים בישראל. הרבה ויתורים והקרבות כלכליות נעשות, אבל ישנן משפחות שמבחינתן זה לא פחות מאסון כלכלי. כל עלייה כזו גוזרת עוד קצת ממה שאין להם, מגדילה את המינוס בבנק ואת החובות, ומקטינה את היכולת לחיות ברווחה. חלק מהמשפחות לא יודעות אם בחודש הבא תהיה להן קורת גג, או דרך להאכיל את הילדים שלהן.
- הדר גיל-עד היא עיתונאית ynet ו"ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
