אילו היו מגיעים היום בני דמויות מרכזיות מהמקרא לסניפי הרבנות הקרובים לבתיהם הם היו נדחים על הסף ונרשמים כפסולי חיתון משום שאימהותיהם לא היו יהודיות. רשימה זו כוללת בין היתר את כל בני יעקב, שנולדו לנשים ארמיות ולשפחות נוכריות; את גרשום ואליעזר, בניו של משה רבנו וציפורה המדיינית; את אבשלום, בנו של דוד המלך ומעכה הגשורית; ואת רחבעם, מלך יהודה ובנם של שלמה המלך ונעמה העמונית.
הסיבה לקביעת יהדותו של אדם לפי אימו נעוצה בתקופת עזרא ונחמיה, שהורו על גירוש הנשים הנוכריות, אך מקורה מיוחס לרוב לפירוש הלכתי בגמרא (בבלי, קידושין, סח, ב) לפסוק: "וְלֹא תִתְחַתֵּן, בָּם: בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ, וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ. כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי, וְעָבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים" (דברים, ז, ג–ד). פסוק זה מופנה לבני ישראל על מנת שיימנעו מהיטמעות בשבעת עממי כנען (החיתי, הגרגשי וכו') כדי למנוע התבוללות.
אלא שפסוק זה אינו ברור דיו, שכן היה סביר יותר שייכתב "כי תסיר את בנך מאחרי" ולא "יסיר", ולכן, משעה שלא ניתן להבינו באופן חד-משמעי, מתבקש שלא נתלה את כל יהבנו עליו. כמו כן, יש בגמרא גם מקרה הקובע יהדות לפי האב, שבמסגרתו סבר רב אסי שבנו של אב יהודי ואם נוכרייה נחשב יהודי (בבלי, יבמות, טז, ב).
- היכן חיים כל יהודי העולם? ולכן הם הולכים? / פרויקט מיוחד
מכל מקום, נכון לימינו, לפי ההלכה האורתודוקסית, יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר כהלכה. אלא שההלכה כשמה כן היא – הולכת קדימה ומשתנה עם הזמן. היא מצויה בדיאלוג תמידי עם המציאות ואין היא נעצרת, עומדת במקום וקופאת על השמרים. גם אם נדמה לעיתים שההלכה תקועה אי שם בימי התלמוד או לכל המאוחר בימי המחבר של "שולחן ערוך", הרי שאין הדבר כך והיא נדרשת להתפתח ולספק תשובות לחידושי היום-יום ולאתגרים הטכנולוגיים.
יש לה, להלכה, עקרונות וחוקים שמקנים לה אפשרות לתת מענה ולבחון את המציאות המתקדמת והמשתנה. חז"ל בעצמם אמרו שמי שפוסקים מתוך משניות "מְבַלֵּי עוֹלָם" (בבלי, סוטה, כב), כלומר מחריבי עולם. לא כל שכן, אף פוסק רציני לא יפסוק כיום מתוך הגמרא ואף לא מתוך כתבי הרמב"ם. לרבנים לא רק שיש את הרשות להחיל שינויים על פי צורכי הזמן, אלא גם את החובה לעשות זאת.
אם כן, מדוע שלא נתקף את נוסח חוק השבות ואת סעיף הגדרת היהודי בו? הנוסח כיום קובע כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". כמה אי-סדר במשפט אחד המערבב זהות אתנית עם זהות דתית.
מקור התואר "יהודי" בהגדרת מי שמוצאו הגיאוגרפי מיהודה (או ארץ ישראל). לכן ראוי יותר שהנוסח יהיה כדלקמן: "יהודי הוא מי שנולד להורה יהודי". כך, תעמוד לאותו אזרח אמריקני/צרפתי/רוסי ממוצא יהודי זכות השיבה למולדתו ההיסטורית. זאת, ללא כל קשר לאמונותיו, למצפונו או לדעותיו.
למעשה, עד כמה שהדבר עלול להישמע מוזר, יהודי יכול להיות אתאיסט, נוצרי או מוסלמי. אידיאולוגיה רוחנית ניתן להמיר כל שני וחמישי, אך שייכות לעם ישראל אינה ניתנת להמרה, והיא מולדת. כבר בגמרא נכתב: "חָטָא יִשְׂרָאֵל [וְגַם עָבְרוּ אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָם]; אַף עַל פִּי שֶׁחָטָא – יִשְׂרָאֵל הוּא" (בבלי, סנהדרין, מד). משמע - גם יהודי שמאס בדתו הוא חלק מעם ישראל.
מדוע בנוסח שהצעתי לחוק השבות כתבתי "הורה יהודי" ולא רק אֵם, כשם שמכירה ההלכה? מעבר לכך שהמקרא דוגל בשושלת "זֶרַע יִשְׂרָאֵל" או "זֶרַע הַקֹּדֶשׁ", ולכל אורכו השיוך האתני של אדם נקבע לפי אביו, אין עוד כל יתרון לאם יהודייה במקרה זה. העיקרון המטריליניאלי נסמך ככל הנראה על הוודאות בדבר זהותה של האם לעומת הספק הקיים, לכאורה, בדבר זהותו של האב, שכן זהותה של האם אינה מוטלת בספק, ולכן מוטב כביכול להסתמך עליה לצורך הכרעת הייחוס. אלא שאין לכך עוד תוקף סביר.
ראשית, קרוב לוודאי שידוע לאימהות היהודיות מיהו אבי ילדיהן, וכלל זה אף עלול לפגוע בכבודן, משל הן שוכבות עם גברים אחרים. שנית, לאור הטכנולוגיה הגנטית כיום, בהנחה שאכן עולה ספק בדמות האב, עומדת האפשרות לבדיקת אבהות. מהלך כזה, שיביא הכרה בבן לכל הורה ממוצא יהודי כיהודי – יקל על יהודים "כשרים" רבים שאביהם יהודי. הרי מדוע מי שאביו יהודי (ולכן גם הוא יהודי) יצטרך להתגייר? אין אבסורדיות מזו.
ניתן לשקול שאפילו אם פלוני מגלה שהוא "רק" נכד ליהודי/יה, כלומר 25% ממוצאו יהודי, על מדינת ישראל להכיר בו כיהודי מן המניין, אילו הוא רואה כך את עצמו. על האֱדוֹמים והמצרים נכתב: "בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם, דּוֹר שְׁלִישִׁי יָבֹא לָהֶם, בִּקְהַל יהוה" (דברים, כג, ט). כלומר, יש לדור שלישי תוקף עתיק כבר בימי המקרא.
אל לנו להרחיק למחוזות בדבר "גזע יהודי" ו"דם יהודי", אף שאפילו דוד בן גוריון נהג להשתמש במונח. יהודים, על מוצאם המגוונים, חולקים אמנם בדרך זו או אחרת גנים משותפים ובעיקר נטייה למחלות, אך לא מדובר בגזע אנושי נפרד משאר אומות העולם, ואין באמת טיפוס יהודי כפי שאולי היו רוצים הקריקטוריסטים האנטישמיים של התעמולה הנאצית.
לפי מרכז המחקר Pew, כ-61% מיהודי ארה"ב נישאו בעשור האחרון לבן זוג שאינו יהודי. לפי סקר שערכו השנה במכון הישראלי לדמוקרטיה, כ-26% מהציבור היהודי בישראל כבר רואים כיהודים את מי שנולדו לאב יהודי ולאם לא-יהודייה.
ניצן המבורגכמו כן, קהילות רפורמיות של יהודים ברחבי העולם כבר התירו שילד למשפחה כזו יוכל להזדהות כיהודי לכל דבר ועניין. בדיוק בנקודה זו על ההלכה האורתודוקסית להיכנס לנעליה ולפסוק באופן דומה ולהוכיח עד כמה היא מוכנה להתאים עצמה למציאות המשתנה, כפי שהיא מתיימרת להיות.
אינני תמים ואני מודע לכך שהדתיים האורתודוקסיים לא יקבלו מהלך שכזה, אך זהו צורך השעה. ממש מתחת לאף שלנו מתרחש תהליך שאותו נוהגים להגדיר "שואה שקטה", שנוגסת בעם ישראל ומוחקת אותו אט-אט. מיליוני יהודים נבלעים בין האומות השונות ונעלמים כמו חול בין אצבעות הידיים. הכרה ביהודים מצד האב ובנכדים ממוצא יהודי תאפשר לנו להציל את יהדותם של מיליונים בני עמנו, להתיר להם לעלות ארצה ולהקים כאן משפחה, וכן לשאת באופן פעיל בגורלו של עם ישראל. בעוד 50 או 100 שנים נוכל רק להצטער על כך שהיה בידינו לעשות ולא עשינו.
- ניצן המבורג הוא סטודנט לרפואה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
