ועדת החוקה של הכנסת החלה היום (שלישי) להכין לקריאה ראשונה הצעת חוק שתאפשר לנפגעי עבירה להביע את עמדתם בעל פה לפני שחרור מוקדם של האסיר שפגע בהם. על פי ההצעה, שיזם ח"כ חילי טרופר, ועדת השחרורים תחויב לשקול את השלכות השחרור על תהליך השיקום של הנפגע.
"החוק נועד לשפר מצב קיים", הסביר טרופר בדיון בוועדה, "כיום ועדת השחרורים נדרשת לשקול את סיכויי שיקומו של האסיר, אך לא נדרשת להתייחס לשיקום הנפגעת או הנפגע, שמבחינתם על הצלקות אין התיישנות. יש ערך לשקול את המקום שבו נמצאים הנפגעים גם אחרי ריצוי המאסר של הפוגע בכלא, ולפני שחרורו, כחלק מהשיקולים המשמעותיים העומדים בפני הוועדה בבואה להחליט בנושא".
יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, הוסיף: "יש אנומליה בחוק כשלמעשה עד היום, לנפגע הייתה אפשרות לשלוח מכתב על השלכות השחרור המוקדם, אך הוועדה לא נדרשה לשקול זאת".
עו"ד נועה ברודסקי לוי, מהייעוץ המשפטי לוועדת החוקה, אמרה בדיון: "החוק מונה את השיקולים שעל הוועדה לשקול ובהם סיכון לציבור, למשפחתו, וכן את התנהגות האסיר בכלא. בנסיבות מסוימות הוועדה רשאית לשקול שיקולים נוספים. הדיונים בוועדת השחרורים מתמקדים באסיר ובהתנהגותו בבית הכלא. חוק זכויות נפגעי עבירה קובע אפשרות להעביר עמדה בכתב של הקורבן לוועדת השחרורים ובפרקטיקה לעיתים מאשרת הוועדה לנפגע להופיע בפניה, אך החוק לא מחייב זאת. הצעת החוק תוסיף לשיקולי הוועדה את השלכות השחרור המוקדם על הנפגע וכן לאפשר לנפגע להביע עמדתו גם בעל פה".
"הנפגעות לא נשמעות"
עדות קשה נשמעה בוועדה מפי שרי גולן, אחת מנפגעות עבריין המין אלון קסטיאל: "בכל פעם שרציתי לדבר בוועדת השחרורים עברתי מסכת לא פשוטה. עמדת האסיר נשמעת בעל פה אוטומטית, אך אנחנו הנפגעות לא נשמעות". גולן תיארה כיצד נדרשה להעביר מכתבים מגורמים פסיכולוגיים ורפואיים, וכיצד השמעת דבריה הייתה תלויה בהסכמת האסיר לצאת מהדיון.
"ב-2022, עם שחרורו הסופי של העבריין הסדרתי, כל הנפגעות קיבלו התרעות להופיע בתוך 22 שעות", סיפרה. "הן לא הצליחו להגיש את העמדות או להגיע לדבר. נלחמתי לדבר וגם אז פנו למי שאנס אותי ונעל אותי במחסן, לבקש את רשותו לצאת. חשוב לי להביע את זעקת הנפגעות שזעקתן לא נשמעת בעת הפגיעה הראשונה".
הסנגוריה הציבורית הביעה הסתייגויות מההצעה, כאשר עו"ד גיל שפירא הצביע על קשיי יישום והשלכות תקציביות, והזכיר את מצוקת הצפיפות במתקני הכליאה. "אנחנו יותר משנה במצב חירום כליאתי, מעל תקן הכליאה המרבי", אמר, "השחרור המוקדם הוא אחד המנגנונים המסייעים".
עו"ד נילי פינקלשטיין ממשרד המשפטים ציינה כי בעקבות קשיים שעלו מהשטח, הוקם צוות בין-משרדי בהובלת הנהלת בתי המשפט. "ועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך ברכיב של הצעת החוק הנוגע לזכות להשמיע את עמדת הנפגע בעל פה", אמרה. "השמעת העמדה לא הופכת את הנפגע לצד בהליך, אלא מכירה בו כגורם משמעותי שיש לו זכויות בצמתים שונים של ההליך".
עו"ד שפירא אמר: "אנחנו יותר משנה במצב חירום כליאתי, מעל תקן הכליאה המרבי בחוק. חקיקת החירום מאפשרת עומס בלתי נסבל במתקני הכליאה והלנת אסירים על הרצפה". לדבריו, השחרור המוקדם הוא מנגנון חיוני: "מי שמשתחרר נמצא תחת תוכנית פיקוח, לעומת שחרור מלא שלא מלווה בשום סיוע פיקוח או בקרה". הוא הוסיף כי קיימות שאלות מעשיות רבות, כמו האפשרות לחקירה נגדית של הנפגע והצורך למנוע חיכוך ישיר בין הנפגע לאסיר.
"סוגית הצפיפות והנזק לאסירים אחרים לא מופיעה כשיקול וזה משונה", אמר ח״כ רוטמן. בתגובה, אמר ח"כ טרופר כי "אין בעיה להוסיף שיקול של צפיפות בתי הכלא בעת מלחמה - זה לא סותר את הוספת השיקול של השלכות על הנפגע".
