ההכרזה על הזוכים בנובל לשלום, בצהריים
(צילום: רויטרס)
פרס נובל לשלום לשנת 2021 הוענק לעיתונאית הפיליפינית מריה רסה ולעיתונאי הרוסי דמיטרי מורטוב. כך הכריזה בצהריים (יום ו') ועדת הנובל הנורבגית. נשיאת הוועדה, ברית רייס-אנדרסן, אמרה במסיבת עיתונאים באוסלו כי הפרס היוקרתי הוענק לשני העיתונאים על "מאבקם האמיץ למען חופש הביטוי" ברוסיה ובפיליפינים.
"הם מייצגים עיתונאים אשר מתייצבים לצד העיקרון הזה בעולם שבו הדמוקרטיה וחופש העיתונות נתונים לסכנה שהולכת וגוברת", הוסיפה. "עיתונות חופשית, עצמאית ומבוססת-עובדות מסייעת להגן מפני ניצול לרעה של כוח, מפני שקרים ומפני תעמולת מלחמה. בלי חופש הביטוי וחופש העיתונות, יהיה קשה לקדם אחווה בין העמים, פירוז מנשק וסדר עולמי טוב יותר".
רסה ומורטוב יחלקו ביניהם את המענק היוקרתי שמגיע עם הפרס – 10 מיליון קרונות שבדיות (כ-1.1 מיליון דולר). הפרס עצמו יוענק להם בטקס שייערך כמדי שנה ב-10 בדצמבר, יום השנה למותו של מייסד הקרן המעניקה את הפרס, אלפרד נובל.
רסה בת ה-58 היא עיתונאית אמריקנית-פיליפינית, שבמשך שני עשורים שימשה ככתבת חוקרת עבור רשת CNN באזור דרום-מזרח אסיה. ב-2012 הייתה ממקימי אתר החדשות הפיליפיני Rappler, שנוהג לדווח בביקורתיות על השערוריות השונות שהתלוו לכהונתו של הנשיא היוצא רודריגו דוטרטה, וכן על המאבק העיקש שלו בסוחרי הסמים במדינת האיים – מלחמה של ממש שספגה ביקורת בינלאומית קשה על פגיעה בזכויות אדם, ושבה נהרגו כבר אלפי בני אדם. בהכרזה היום תיארה ועדת הפרס את המאבק הזה של דוטרטה כ"קמפיין רצחני".
בעקבות פעילותה הייתה רסה נתונה למתקפות מצד ממשלו של דוטרטה, ובשנה שעברה הורשעה בארצה בעבירה על חוק הנוגע לאבטחת סייבר, במהלך שספג גינויים מרחבי העולם. יו"ר הוועדה רייס-אנדרסן התייחסה גם לביקורתיות הרבה שמגלה רסה במסגרת עבודתה כלפי פייסבוק – בצל הטענות שמועלות כעת נגד הרשת החברתית. לדבריה, רסה והאתר שאותו היא מובילה סייעו "לתעד כיצד הרשתות החברתיות מנוצלות על מנת להפיץ פייק ניוז, להטריד יריבים ולעוות את השיח הציבורי".
דקות אחדות לאחר ההכרזה עליה כאחת משני הזוכים בנובל לשלום, התראיינה רסה לטלוויזיה הנורבגית ואמרה כי היא "קצת המומה". היא הוסיפה כי "הממשלה (של הפיליפינים) בטח לא שמחה" מזכייתה.
מאבק על העובדות
בריאיון שנתנה בהמשך לאתר שאותו סייעה להקים, Rappler, הסבירה מדוע הפכה בשנים האחרונות עבודתה העיתונאית לאקטיביסטית יותר, כלשונה: "כאשר אנחנו חיים בעולם שבו ניתן להתווכח על עובדות, כאשר המפיץ הגדול ביותר של חדשות בעולם נותן עדיפות לשקרים שמהולים בכעס ובשנאה (כוונתה לפייסבוק) אז אלו מתפשטים יותר מהר מעובדות – ועיתונות הופכת לאקטיביזם". היא הוסיפה כי "במאבק על העובדות, אני מניחה שמה שוועדת הנובל לשלום הבינה הוא שעולם בלי עובדות הוא עולם בלי אמת ואמון".
מורטוב בן ה-59 הוא ממייסדי העיתון העצמאי Novaya Gazeta, שהוקם ב-1993. יו"ר הוועדה באוסלו תיארה את העיתון הזה כ"עצמאי ביותר כיום ברוסיה, עיתון שמוביל יחס ביקורתי כלפי בעלי הכוח". לדבריה, "העיתונות מבוססת-העובדות והישירות המקצועית של העיתון הפכו אותו למקור מידע חשוב בסוגיות שמוסתרות בחברה הרוסית, ושמוזכרות רק במקרים נדירים בכלי תקשורת אחרים".
זוהי לא ההוקרה הראשונה שלה זוכה מורטוב על פעילותו העיתונאית, וב-2007 קיבל את הפרס הבינלאומי לעיתונות חופשית. משטרו של הנשיא ולדימיר פוטין, נזכיר, מואשם כבר שנים בפגיעה בחופש העיתונות ברוסיה, לצד דיכוי יריבים פוליטיים. למרות ההאשמות הללו, בקרמלין מיהרו לברך בצהריים את מורטוב על זכייתו. דוברו של פוטין, דמטירי פסקוב, אמר שמורטוב הוא אדם "מוכשר ואמיץ", והוסיף כי הוא "פועל בעקביות בהתאם לעקרונותיו".
מורטוב הגיב גם הוא לזכייתו, ואמר בריאיון לתקשורת הרוסית: "אני צוחק, לא ציפיתי לזה בכלל. זה שיגעון מה שהולך פה עכשיו. ראיתי טלפון מנורבגיה אבל חשבתי שזו שיחה לא-רצויה". בהתייחסות לסיבה שבגינה זכה בפרס, הוסיף: "אנחנו נמשיך לייצג את העיתונות הרוסית, שכעת מדוכאת. זה הכול. ננסה לעזור לאנשים שכעת מסווגים כ'סוכנים זרים', שנמצאים תחת מתקפה – ומגורשים מהמדינה".
בהכרזה היום הדגישה רייס-אנדרסן כי זו לא הפעם הראשונה שהוועדה מעניקה את הפרס לעיתונאים: ב-1907 הוענק הנובל לשלום לעיתונאי האיטלקי ארנסטו תאודורו מונטה וב-1935 זכה בו העיתונאי הגרמני קרל פון אוסייצקי, שהנאצים מנעו ממנו להגיע לאוסלו ולקבל את הפרס. בהמשך נכלא על-ידם ומת מסיבוכים של מחלת השחפת, שהיו קשורים לתנאי כליאתו הקשים.
הפרס היוקרתי מוענק כבר כמעט 120 שנה, החל מ-1901. בנובל לשלום יכולים לזכות גם ארגונים: בשנה שעברה "כלת" הפרס הייתה תוכנית המזון העולמית של האו"ם. ב-2019 זכה בו ראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד, בזכות הרפורמציה שהוביל בארצו והסכם השלום מול אריתריאה, אך מאז השנה שעברה סופג אביי ביקורת בינלאומית קשה עקב מלחמת האזרחים שאליה הידרדרה ארצו.
בניגוד לשאר פרסי נובל שמוענקים בשטוקהולם, בירת שבדיה, הנובל לשלום מוענק באוסלו, בירת נורבגיה – ואת הזוכה בוחרת ועדה שחבריה ממונים על ידי הפרלמנט הנורבגי. את שני העיתונאים היא בחרה השנה מתוך רשימה של 329 מועמדים – 234 מתוכם אישים ו-95 ארגונים. מדובר במספר המועמדים השלישי בגובהו אי-פעם, כאשר שיא המועמדים נרשם ב-2016, אז הוגשו לוועדה 376 מועמדים. את שמות המועמדים יכולים להגיש פוליטיקאים, אקדמאים ומי שכבר זכו בפרס. זהות המועמדים נשמרת חסויה במשך 50 שנים.
לאורך השבוע החולף הוכרזו הזוכים בשאר הקטגוריות – מלבד הנובל לכלכלה, שיוכרז ביום שני הקרוב – וכולם היו גברים. בנובל לרפואה זכו ד"ר דיוויד ג'וליוס, פיזיולוג אמריקני, וד"ר ארדם פטפוטיאן, נוירוביולוג, על תגליתם בגילוי קולטני טמפרטורה ומגע – המאפשרים לבני אדם לחוש בטעם חריף, בחיבוק וגם במיקומם במרחב.
8 צפייה בגלריה
ר"מ אתיופיה אביי אחמד מקבל את הפרס, ב-2019. אחר כך הוא נכנס למלחמת אזרחים
(צילום: AFP)
בנובל לפיזיקה זכו שלושה מדענים: פרופ' סיוקורו (סוקי) מנאבה מיפן ופרופ' קלאוס הסלמן מגרמניה על פיתוח מודלים לחיזוי שינויי אקלים שיכולים לנבא באופן מהימן את התחממות כדור הארץ; חצי מהפרס, בסך 5 מיליון קרונות, הוענק לפרופ' ג'ורג'יו פריזי מאיטליה על פיתוח מודלים לחקר מערכות מורכבות.
חתני הנובל לכימיה השנה הם פרופ' בנימין ליסט, גרמני, ופרופ' דייוויד מקמילן, אמריקני, שזכו בו על פיתוח כלים לזירוז תהליכים בכימיה אורגנית, הנוגעים לבניית מולקולות. בנובל לספרות זכה הסופר הטנזני-בריטי עבדולראזק גורנה, שכתיבתו עוסקת בהשפעת הקולוניאליזם על גורלם של פליטים.
