כמעט אחד מכל שלושה ישראלים הוא בן פחות מ-17: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) המתפרסמים היום לרגל יום הילד, בישראל חיים כיום כ-3.09 מיליון ילדים, ילדות, נערים ונערות בני 0 עד 17.
מהנתונים עולה כי 2.242 מיליון מהילדים הם יהודים (72.5%), 741 אלף ערבים (24%) והיתר סווגו כ"אחרים" – בלתי מסווגים לפי דת במרשם האוכלוסין ונוצרים שאינם ערבים. בשנת 2021, לפי הלמ"ס, נולדו 185,040 תינוקות – 95,265 בנים ו-89,775 בנות.
בני גיל 17-0 מהווים כיום 32.2% מאוכלוסיית ישראל. לפי תחזית למ"ס, בשנת 2025 צפויה אוכלוסיית הילדים להיות כ-33.4%, בשנת 2045 היא צפויה להיות כ-32.6% ובשנת 2065 – כ-32.5%.
יותר ממחצית מהילדים בישראל חיים במרכז הארץ: 710,700 במחוז המרכז, 396 אלף במחוז תל אביב ו-484.7 אלף במחוז ירושלים. מספר הילדים הגבוה ביותר היה במחוז המרכז (710.7 אלף), ואילו שיעור הילדים הגבוה ביותר מתוך כלל האוכלוסייה היה באזור יהודה והשומרון (47.9%) – כלומר כמעט מחצית מהתושבים במחוז זה הם ילדים. עוד עולה מהנתונים כי 40.1% מתושבי מחוז ירושלים הם בני פחות מ-17, לעומת 28.5% במחוז חיפה ו-26.7% במחוז תל אביב.
בערים הגדולות (המונות יותר מ-100 אלף תושבים) שיעור הילדים הוא כ-30.5%. שיעור הילדים הגבוה ביותר היה בבית שמש (51.9%), ואחריה בבני ברק (48.1%) ובירושלים (39.0%). בשאר הערים הגדולות שיעור הילדים נמוך מהרמה הארצית. הנמוך ביותר היה בבת ים (20.5%) ובתל אביב-יפו (21.0%).
בהתאם לכך, המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 למשק בית הגבוה ביותר היה בבית שמש (3.86) ואחריה בבני ברק (3.73) ובירושלים (2.90). ברמת גן ובת ים נמצא המספר הממוצע הנמוך ביותר של ילדים עד גיל 17 למשק בית (1.87 ו-1.90, בהתאמה), מעט יותר מתל אביב (1.97). בלמ"ס הוסיפו כי שיעור הפריון הכולל של הנשים בישראל נאמד בשלושה ילדים בממוצע לאישה.
מרבית הילדים גרו עם שני ההורים (כ-92%). כ-245 אלף ילדים, שהם כ-8% מהילדים, גרו עם הורה אחד בלבד. רוב הילדים במשפחה חד-הורית גרו עם אימם (כ-87%).
כ-7% מהילדים גרו כילדים יחידים במשפחה (ללא אחים בכל גיל שגרים בבית). כ-7% מהילדים היהודים גרו כילדים יחידים במשפחה, בהשוואה לכ-5% מהילדים הערבים. אחוז זה היה גבוה במיוחד בקרב יוצאי ברה"מ לשעבר – 15%. כל אלו בדומה לשנה הקודמת.
ויש ילדים שכבר הגיעו לאוניברסיטה. בשנת תשפ"ב (2021/22) למדו 2,931 בני נוער (בגילי 17-12, כולל) לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מתוכם: 2,256 באוניברסיטה הפתוחה (77.0%), 444 בשאר האוניברסיטאות, ו-231 במכללות האקדמיות.
שיעור בני הנוער שלמדו לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה היה גבוה מהשיעור בקרב כלל הסטודנטים לתואר ראשון בכל הגילים (77.0% לעומת 20.3%, בהתאמה). שאר בני הנוער למדו באוניברסיטת בר אילן (10.3%), במרכז האקדמי לב (4.6%), באוניברסיטת חיפה (3.2%), במסלול האקדמי – המכללה למינהל (2.3%) וביתר המוסדות (2.4%).
מנגד, יש כאלה שהגיעו לבתי המשפט. מנתוני הלמ"ס עולה כי בשנים 2020-2005 הצטמצם מספר הקטינים שעמדו לדין במשפטים פליליים באופן ניכר, מ-5,922 קטינים ב-2005 ל-2,116 ב-2020 (ירידה של 64.3%).
בשנת 2020, כ-76.8% מהקטינים שעמדו לדין היו תושבי ישראל ו-23.2% לא היו תושבי ישראל. מבין תושבי ישראל, 94.4% מהקטינים שעמדו לדין ב-2020 היו בנים ו-5.6% בנות. כשני שלישים מתושבי ישראל הקטינים שעמדו לדין ב-2020 היו יהודים ואחרים (67.7%) וכשליש (32.3%) היו ערבים. לאורך השנים ירד שיעור היהודים והאחרים בקרב תושבי ישראל הקטינים ואילו אחוז הערבים עלה (בשנת 2005 כ-80.4% היו יהודים ואחרים ו-19.6% היו ערבים).
ב-2020, פחות מחצי מתושבי ישראל הקטינים שעמדו לדין הורשעו (47.7%). שיעור זה היה נמוך בהרבה מהשיעור בקרב תושבי ישראל המבוגרים שעמדו לדין (89.9%). באחוז המורשעים בקרב הקטינים שעמדו לדין, חלה עלייה משמעותית בשנים האחרונות - מ-34.9% ב-2010 ל-47.7% ב-2020.
