וושינגטון מנהלת כעת מגעים קדחתניים עם ישראל, מצרים וקטאר, בנוגע להצעת הגישור שממשל ביידן יציג לצדדים, כנראה בשבת או בראשון. בניגוד לרושם שהתקבל, כאילו מדובר בהצעה אמריקנית של "קבל את זה או דחה את זה" (Take it or leave it), מדובר למעשה במהדורה מעודכנת ומוסכמת מחדש על דעת ישראל והמתווכות האחרות, של ההצעה שהנשיא ביידן הציג ב-31 במאי - זו שקיבלה את אישור מועצת הביטחון.
3 צפייה בגלריה
נתניהו וביידן. הנשיא האמריקני מנסה למצוא פתרון לסלע המחלוקת
(צילום: חיים גולדברג, REUTERS/Nathan Howard, דובר צה"ל)
את המשא ומתן עם האמריקנים מנהל השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר בשם ראש הממשלה בנימין נתניהו. צוות המו"מ, שבראשו עומדים ראש המוסד דוד ברנע, ראש השב"כ רונן בר והאלוף ניצן אלון, אינו מעורב במגעים עם האמריקנים. המחלוקות והדיונים בין הצדדים נוגעים למעשה לשלושה עניינים: האחד, מה יקרה בציר פילדלפי בשלב הראשון של העסקה. הנושא השני, שלא פחות מורכב, נוגע למספר החטופים שישוחררו בחיים ותנאי השחרור של האסירים הפלסטינים שישראל אמורה לשחרר תמורתם.
הנושא השלישי נוגע לתחולת הפסקת האש בין השלב הראשון של העסקה לשלב השני. הנושא הזה נחשב בעיני האמריקנים לטכני, מכיוון שקיימת לגביו כבר החלטה של מועצת הביטחון. לכן, כנראה עניין תחולת הפסקת האש בין השלב הראשון לשני ניתן לפתרון בקלות יחסית, למרות שזה נושא חשוב ביותר מנקודת ראותו של חמאס, שרוצה להבטיח שבשלב השני של העסקה כבר ישראל תפסיק את המלחמה בעזה ותיסוג מכל שטחה.
מתדריך שנתן בליל רביעי בכיר אמריקני בבית הלבן, עולה שהצעת הגישור האמריקנית נוגעת למעשה בעיקר לשלב הראשון של העסקה, שבו אמורים להיות משוחררים 30 חטופות וחטופים, וישראל אמורה לשחרר תמורתם כ-800 אסירים ביטחוניים פלסטינים. המספר 30 לגבי החטופים, נסביר, נובע מכך ששניים מבין החטופים הגברים וכרמל גת נרצחו על-ידי חמאס, ולכן הדרישה הישראלית היום ירדה מ-33 חטופים וחטופות שישוחררו בשלב הראשון ל-30. בהתאם לכך, גם ירד מספר האסירים הפלסטינים שישוחררו.
שלושת הסעיפים נוגעים לשאלת מספר האסירים הפלסטינים שישוחררו, זכות הווטו של ישראל על שחרור אסירים מסוכנים במיוחד, ושאלת מקום שחרורם של האסירים - האם יחזרו למקומות מגוריהם המקוריים או יגורשו, ואם כן, לאן. אלה סעיפים שחמאס מתעקש עליהם, והנושאים והנותנים האמריקנים, שמכינים את הצעת הגישור, טוענים שמדובר בנושא שקשה מאוד יהיה להשיג בו הסכמות של חמאס.
מחאת משפחות חטופים מול שער בגין, אתמול
(צילום: דן רבן )
כשארגון הטרור הודיע שהוא מקבל את הצעת ביידן מ-31 במאי, התעקש שעל הנושא הזה של זהות ומספר החטופים והאסירים הפלסטינים יתנהל מו"מ נפרד. בין השאר, חמאס מערער על הדרישה הישראלית לשחרר בשלב הראשון בעסקה 30 חטופים, בטענה שהוא אינו בטוח שהוא יכול לעמוד בדרישה הזאת של שחרור נשים חטופות, כולל חיילות, חולים, פצועים וגברים בגיל מתקדם.
ביחס לציר פילדלפי, האמריקנים מחלקים את הבעיה לשלושה חלקים: האחד – השטח שבין הים לבין מעבר רפיח, שלגביו וושינגטון טוענת שישראל התחייבה לפנות אותו, על-פי הצעתה וההצעה המקורית של הנשיא ביידן, כיוון שזה שטח שיש בו אוכלוסייה פלסטינית וישראל התחייבה בהצעתה שביידן חזר עליה, "שצה"ל יפנה אזורים ברצועה שמיושבים בצפיפות". רה"מ נתניהו דוחה את הטענה, ואכן כל מי שעובר בציר, בקטע שאורכו כ-10 ק"מ משפת הים התיכון ועד מעבר רפיח, אינו מיושב ובוודאי שלא בצפיפות. אבל באותה נשימה, צריך להעיר שעמדות צה"ל ונוכחות הצבא מעל פני השטח בציר ולצידו אינן ערובה לכך שחמאס לא יוכל להשתמש במנהרות שצה"ל עדיין לא השמיד או לחפור מנהרות חדשות.
האמריקנים מציעים כפתרון לקטע הזה, ובכלל לציר פילדלפי, מערך טכנולוגי שיפוקח ויוקם על-ידי מצרים וארה"ב, שימנע הברחות מעל ומתחת לפני הקרקע. אבל הקמת מערך כזה תימשך זמן, ולטענת ישראל לא תיתן מענה לנושא ההברחות של חמאס, אם צה"ל לא ייצא מהציר כבר בשלב הראשון של עסקת החטופים.
הנקודה השנייה, שנוגעת לציר פילדלפי, היא פתיחה מחדש של מעבר רפיח, שנמצא במרחק של כ-10 ק"מ מדרום-מזרח לחוף הים. דווקא בנקודה זו, שהיא קריטית למעבר סחורות, אמצעי ייצור ואנשים, הושגה לדברי המתווכים האמריקנים הסכמה ויש פתרון. ואלו חדשות טובות במיוחד, מפני שרוב הסחורות הדו-שימושיות ששימשו את חמאס בשעתו לייצור נשק, עברו דרך מעבר רפיח לפחות בשנים האחרונות, ולא במנהרות מתחת לפני הקרקע.
3 צפייה בגלריה
תוואי תת-קרקעי שאותר בציר פילדלפי. וושינגטון מציעה אמצעים טכנולוגיים למעקב
(צילום: דובר צה"ל )
הנקודה השלישית, שגם לגביה שוררת פחות או יותר הסכמה בין ישראל לאמריקנים והמתווכות האחרות, נוגעת לקטע שבין מעבר רפיח לכרם שלום. האמריקנים אומרים שזה קטע שאינו "צפוף אוכלוסין", ולכן ישראל לא חייבת לצאת ממנו בשלב הראשון ויכולה להחזיק בו כמה עמדות. כך שלמעשה, הבעיה היחידה שנותרה כסלע מחלוקת בין ישראל לארה"ב היא דרישת נתניהו לנוכחות של צה"ל במספר נקודות תצפית מצומצם, בין חוף הים לבין מעבר רפיח, שלגביו כאמור יש כבר פתרון והסדר.
כל זה נוגע רק לשלב הראשון. לגבי השלב השני, דווח כי ישראל אומרת שהיא מוכנה לפנות כליל את ציר פילדלפי לכל אורכו אם האמריקנים והמצרים יביאו כוח אלטרנטיבי שישלוט באזור. וושינגטון אומרת כי אין צורך בכוח צבאי אלטרנטיבי לצה"ל, וכי יספיקו במקרה זה האמצעים הטכניים שהאמריקנים והמצרים יפעילו ביחד כדי למנוע הברחות במנהרות מתחת לציר פילדלפי. כך בעצם ישראל כבר הודיעה לאמריקנים שלגבי השלב השני, אם נגיע לביצוע השלב הזה, היא לא תתעקש יותר על החזקת ציר פילדלפי, כפי שהיא עושה לגבי השלב הראשון של העסקה.
שלוש הנקודות האלה ששנויות במחלוקת, עדיין נמצאות במו"מ שחמאס כרגע איננו שותף לו אפילו בעקיפין. ארגון הטרור אמנם הסכים ל-90% מהצעת ביידן, כפי שהודיע ב-2 ביולי, אבל הוא עדיין צפוי להעמיד קשיים ביחס לחלק המערבי של ציר פילדלפי, ולסוגיית מספרי ותנאי השחרור של החטופים תמורת האסירים הפלסטינים. הצפי בישראל וגם בארה"ב הוא שחמאס יגיד: "לא, אבל...", וירצה להמשיך במו"מ. ישראל, כלומר רה"מ נתניהו, לא מוכנה לפי שעה להתגמש בעניין ציר פילדלפי ובעניין מספר החטופים שישוחררו.
אחרי שתוגש ההצעה האמריקנית, יעבור לפחות שבוע עד שתגיע תשובת חמאס ורק אז, לקראת החצי השני של ספטמבר, אפשר יהיה לדעת פחות או יותר אם יש עסקה או אין עסקה. אם לא תהיה עסקה, ישראל תצטרך לקבל החלטות קשות ולחשב מסלול מחדש, גם ביחס ללחימה בעזה וגם ביחס ללחימה בצפון. אם לא תהיה עסקה, צה"ל עלול להידרש להילחם בעצימות גבוהה, כולל תמרון קרקעי בכל שלוש הזירות - עזה, הצפון ויהודה ושומרון - אלא אם האמריקנים יצליחו לפתוח במו"מ על הסדרה בצפון, בלי שתהיה הפסקת אש בעזה. או לחילופין, לשכנע את נתניהו לרדת מהעץ בפרשת פילדלפי.
3 צפייה בגלריה
נושאת המטוסים לינקולן. האמריקנים פרסו מחדש את כוחות המשימה הימיים והאוויריים
(צילום: רויטרס)
בינתיים, באזור המפרץ הפרסי ומפרץ עומאן, פיקוד המרכז האמריקני (סנטקום) פרס מחדש את כוחות המשימה הימיים והאוויריים שלו באופן שכעת הם מהווים איום ממשי בעיקר על איראן. המטרה האמריקנית היא למנוע כעת הפרעה איראנית, באמצעות מכת נקם על ישראל, למו"מ על שחרור חטופים והפסקת אש בעזה. מול מצרי הורמוז, משייטת נושאת המטוסים רוזוולט עם שתי משחתות טילים. מול מצרי באב אל-מנדב, משייט כוח משימה של נושאת המטוסים לינקולן עם שלוש משחתות.
בתוך הים האדום אין אף כלי שיט אמריקני, אלא רק שתי משחתות, צרפתית ואיטלקית, ובים האדום נשאר כוח אמפיבי של המארינס, שהתרחק מחופי לבנון ונמצא בטורקיה, ושתי צוללות טילים שמיקומן לא ידוע. האמריקנים, אחרי מתקפת המנע של ישראל בשבוע שעבר, הרחיקו את כוח המשימה שלהם מחופי לבנון, כי האיום על ביירות כבר לא נחוץ. עכשיו המשימה היא להרתיע את איראן.
המו"מ נמצא עכשיו בראש סדר העדיפויות לממשל ביידן-האריס, ערב הבחירות בארה"ב, והממשל האמריקני מוכן להסתכן בוואקום צבאי שנוצר בזירת ים סין הדרומי, טייוואן והפיליפינים, כדי להבטיח שטהרן ושלוחיה לא יטרפדו את המו"מ. כפי שנראים הדברים כעת, האמריקנים ילכו על המו"מ הזה בכל הכוח, גם אם הצעת הגישור שלהם לא תתקבל על דעת אחד הצדדים או שניהם. ממשל ביידן מהמר כעת על כל הקופה המזרח תיכונית, וייתכן שנראה בעוד כמה שבועות הצעת גישור נוספת. לעניין זה תהיה השפעה מכרעת כנראה על תוצאות הבחירות בארה"ב, וזו הסיבה שהממשל הדמוקרטי אינו מרפה.
