זו אינה נבואת זעם, כי זו אינה נבואה שבדיתי מליבי, אלא הכתובת על הקיר. זה גם לא חלק מקמפיין שלילי שמבוסס על דימויים ושקרים - מאלה היו לנו בשפע בהרבה מערכות בחירות, ואת חלקם חוויתי על בשרי. תיאור היום שאחרי הוא תרגום מעשי וריאלי של השקפת עולם, מצע ותוכנית עבודה שעלולים להתממש. הבשורה הטובה היא שאפשר למנוע את זה. עוד לא מאוחר מדי.
האוזן אולי עייפה מהמילים "בחירות גורליות", אבל לא השתמשנו בהן לחינם. הפעם אנחנו מגיעים לבחירות שבהן בצד אחד יש שותפות של מפלגות עם אידיאולוגיה מסוכנת ומנהיגים חסרי מעצורים, שכבר הבהירו בקולם מה הם מתכננים לעשות, והם עלולים לנצח ולהרכיב את הממשלה הבאה.
ביום שאחרי, אנחנו עלולים להתעורר למדינה שבה מערכות המשפט ואכיפת החוק מוחלשות ועושות דברו של שלטון חסר מעצורים. אנחנו עלולים למצוא שר ביטחון שנותן אישורים לעוד ועוד התנחלויות כדי שלעולם לא נוכל להיפרד ממיליוני פלסטינים, ושמכפיף את צה"ל להנהגת המתנחלים. אנחנו עלולים לראות שרים שבמקום לנטרל את חבית חומר הנפץ שאנחנו יושבים עליה, יפוצצו אותה בשם אידיאולוגיה דתית משיחית.
לא, הבחירה אינה בין ביטחון וגאווה לאומית לבין ערכים אוניברסליים של יפי נפש, כפי שמנסים לצייר אותה. עבורי, כמו עבור רבים מאזרחי ישראל, הגאווה הלאומית היא בקיומה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית, ליברלית, חלק מהעולם החופשי; מדינת סטארט-אפ עם צבא חזק שתגן על עצמה ועל אזרחיה ותפעל כדי להגיע לשלום. לכל אחד מאיתנו יש הזדמנות להשפיע, כדי שישראל תישאר כזו.
אם אתם מאמינים שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, שבה אנחנו ממשים את זכותנו הלאומית, מכבדים את המסורת אבל לא רוצים מדינת הלכה - צאו להצביע. אם אתם מאמינים שבמדינת העם היהודי צריך להיות שוויון לאזרחים בלי הבדלי דת גזע ומין - צאו להצביע. אם אתם מאמינים שישראל היא מדינת חוק ואין אדם מעל החוק, גם לא פוליטיקאים - צאו להצביע.
אם אתם מאמינים בצורך להילחם בטרור אבל מקווים שממשלת ישראל תפעל גם כדי למצוא דרך לחיות בשלום - צאו להצביע. אם אתם מתביישים כשאתם רואים את האלימות של נוער הגבעות ומקבלים בוקס בבטן כשהאלימות מופנית נגד חיילי צה"ל - צאו להצביע. אם אתם לא רוצים שישראל תהפוך למדינה מעורבת ישראלית-פלסטינית בין הים לירדן - צאו להצביע, ואם אתם רוצים שמגילת העצמאות תהיה הבסיס למדינה שלנו, תחבר שבטים ותחייב את נבחרי הציבור - צאו להצביע.
הייתי רוצה להתנחם בזה שמנהיגי ימין רבים שינו את עמדותיהם כשהגיעו לשלטון, וגילו שהאחריות מחייבת החלטות אחרות - אך אני חוששת שהפעם זה לא יקרה. ולא, לא צריך להיות יותר רע כדי שיהיה טוב. יש דברים שיהיה קשה עד בלתי אפשרי לתקן. כשקיצוניות כזו משתלטת על מדינות אחרות ופוגעת בחופש של האזרחים, אנחנו מסתכלים מלמעלה ושואלים איך הם משלימים עם המצב. עכשיו, אנחנו יכולים למנוע זאת לפני שזה קורה אצלנו, כאן בבית.
- ציפי לבני הייתה שרת החוץ והמשפטים
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il