פרחאן קאדי, שחולץ שלשום (יום ג') ממנהרות חמאס ברצועת עזה אחרי כמעט 11 חודשים בשבי, תועד נפגש אתמול עם אימו בת ה-87, לראשונה מאז ששב לישראל. צפו:
"אני התגעגעתי מאוד לאמא, פחדתי לא לראות אותה בכלל בגלל מה שעברתי", אמר קאדי לאחר המפגש. ״תודה לאל שחזרתי וחיבקתי אותה. שנינו בחיים. בשביל אמא אני אעשה הכול, היא הכוח שלי בחיים".
קרובי משפחה של קאדי סיפרו: "פרחאן מאוד קשור לאימו. היא החיים שלו. מאז שהוא חזר הוא לידה. הם מדברים ומחייכים ומתחבקים. זה מפגש שלא היה צפוי ובסוף זה קרה. שמחה גדולה לכולנו".
היום אישרה משפחתו של אריה זלמנוביץ' בן ה-86 כי הוא זה שנרצח ושהה לצידו של קאדי בשבי. זלמנוביץ', ממקימי קיבוץ ניר עוז, היה החטוף המבוגר ביותר בשבי חמאס. הוא אב לשני בנים וסב לחמישה נכדים. בועז, בנו של אריה, סיפר כי שוחח עם קאדי: "הוא סיפר לי שהוא מאוד נקשר לאבא ודאג לו, טיפל בו".
בועז אמר כי "אנחנו נשמח לשמוע את מה שיש לפרחאן לספר על אבא, אבל הכי מדאיג זה שיש אנשים שאנחנו עלולים לקבל מהם מסר שהם מתו שם. זה אנחנו לא רוצים. אנחנו רוצים שיפעלו להחזיר את החטופים בחיים. זה מה שחשוב לנו. אנחנו נדבר עם פרחאן אחרי שהוא יתאושש ויחלים ויהיה עם המשפחה שלו, ואז אנחנו נמצא זמן להיפגש איתו". בועז ציין כי "דיברתי עם פרחאן כמה דקות כי היה לו מאוד חשוב לדבר איתנו, הוא יצר איתי קשר דרך חבר, אבל זה לא לעומק. רק קיבלנו את המסר שהוא נקשר לאבא והיה לו חשוב מאוד להגיד שהוא היה איתו".
קאדי סיפר כי תחילה נלקח לדירה ולא למנהרה, ושם ראה את אחד מחבריו לשבי גוסס למוות, בעוד המחבלים מצלמים זאת. "מיד לאחר מכן צילמו גם אותי, ואז ראיתי איך הוא נרצח בשבי. באותה תקופה עשו לי ניתוח כדי להוציא את הקליע שהיה ברגלי. הניתוח היה כמעט ללא חומרי הרדמה - וזה כאב מאוד. לאחר כחודשיים, המחבלים העבירו אותי למנהרה, שם הייתי לבד ורק עם מחבלים סביבי. לא ידעתי להבדיל בין יום ללילה", סיפר קאדי. ב-17 בנובמבר אשתקד חמאס אכן פרסם סרטון שמתעד את גסיסתו של זלמנוביץ', כפי שתיאר פרחאן.
קאדי, תושב הפזורה הבדואית בנגב, בן 52 ואב ל-11 ילדים, נחטף ב-7 באוקטובר מאזור קיבוץ מגן שבעוטף עזה, שם עבד כשומר בבית האריזה. הוא אמר אתמול במאהל המבקרים שהוכן עבורו ליד ביתו כי "לכל חטוף, לא משנה ערבי או יהודי, יש משפחה שמחכה לו. אני מקווה ומתפלל שיהיה סוף לדבר הזה. אמרתי גם לנתניהו - שים סוף לזה. קשה מאוד לכולם". הוא הוסיף: "אני מרגיש 100%. שכל עם ישראל וכל העולם ישמע, המקום שהייתי בו - אני לא מאחל לאף אחד. אז תעשו הפגנות וכל מה שצריך כדי להחזיר את האנשים הביתה".
קאדי סיפר שלשום לקרוביו על התנאים הקשים שבהם הוחזק, על הבדידות והניתוק מהעולם החיצוני, ועל כך כי כמעט שלא ראה אור שמש במשך כל הזמן שהוחזק ברצועה. קרובי משפחתו שנפגשו עימו בבית החולים סורוקה, לשם פונה אחרי שתושאל על-ידי הכוחות בשטח, סיפרו כי הוא "ירד המון במשקל, אכל בעיקר לחם ולא כל יום. אבל הוא עומד על הרגליים ומדבר לעניין". לדבריהם, "הוא חשב כל הזמן על המשפחה ולא הפסיק להאמין שהוא יצא משם. אנחנו לא יודעים להסביר איך הוא שרד, אבל הוא שרד והוא חי וזה הכי חשוב".