לפני חודשיים עלה שר החוץ הירדני איימן א-ספדי – המכהן גם כסגן ראש הממשלה – על מטוס שהנחית אותו בטהרן. זה ביקור מאוד לא שגרתי, שכן במשך לפחות 20 שנה לא הגיע בכיר ירדני לאיראן. א-ספדי, מקורבו ואיש סודו של המלך עבדאללה השני, וגם השר הוותיק ביותר בממשלה, לא ידוע כחובב ישראל. הוא אף פעם לא החמיץ הזדמנויות להשתלח במילים חריפות בישראל ובראש הממשלה בנימין נתניהו. הפעם הוא נשלח לפגוש את עמיתו האיראני, עבאס עראקצ'י, כדי להודיע במילים ובאופן חד וחלק ש"ירדן לא תסבול פעילות צבאית איראנית בתחומי הממלכה".
הרקע לפגישה - התקיפה הלילית של איראן בחודש אפריל. הכוונה הייתה להגיע לישראל ולהטיל פצצות כבדות, לגרום למותם של מאות אזרחים. אלא שמטוסים אמריקניים, סעודיים, ישראליים, בריטיים וירדניים הכשילו את המזימה. האיראנים נאלצו להימלט, התקיפה נכשלה.
אבל איראן לא מתכוונת להרפות. צוות חקירה ירדני שהוקם מיד אחרי הפיגוע הרצחני בגשר אלנבי, שבו נרצחו שלושה ישראלים בידי נהג משאית-טרוריסט ירדני, מתעקש לבדוק סימנים למעורבות איראנית. הנהג, בן לשבט בדואי גדול באזור עמאן, חשוד עכשיו כמי שקיבל הבטחה לכספים גדולים מכוח קודס האיראני.
האינטרס האיראני
ירדן היא יעד נחשק מאוד עבור האיראנים, בגלל מיקומה והגבול הארוך (308 ק"מ) עם ישראל. אם איראן תצליח להכניע ולהשתלט על ירדן, ייסגר מעגל האימה מסביב לישראל – עיראק, סוריה, החות'ים בתימן וחיזבאללה בלבנון.
הנושא עולה בימים אלה בשיחות הביטחוניות בין ירדן לישראל, והעובדה שאת הפיגוע בגשר אלנבי ביצע בדואי משבט חוויטאת הוותיק בירדן מטלטלת את ארמון המלוכה ואת צמרת מנגנוני הביטחון והמודיעין.
היו מי שציפו בישראל שהמלך עבדאללה יביע תנחומים בפני משפחות הנרצחים או יגנה את הפיגוע פומבית. עד היום לא שוכחים את ביקור התנחומים שערך אביו, המלך חוסיין, להורי שבע התלמידות שנרצחו בנהריים.
מצבו של המלך עבדאללה, שהתעטף בשתיקה אחרי הרצח הנתעב, שונה לחלוטין מהמצב של אביו אז. המלך היום סבוך בין הפגנות הרחוב ההמוניות נגד ישראל וחברי הפרלמנט שתמכו ברוצח, ואף וחילקו ממתקים, לבין כוחות הביטחון הירדניים שממשיכים לעבוד בשיתוף פעולה עם ישראל. בנוסף, לא רק שירדן שקועה במשבר כלכלי עמוק, אלא שטביעת האצבע האיראנית בשטחה מתחזקת. לא פלא שנתניהו חסך מילים קשות מבית המלוכה, ונמנע מלהזכיר את הפשלה של צוות הבידוק בתחנות המעבר הירדניות. נתניהו בחר להדגיש, לא בפעם הראשונה, ולא במקרה, את הסכנה האיראנית.
בישראל פועלת בחשאי, אבל בנמרצות, "חבורת ירדן" – אלוף במיל' עמוס גלעד, ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי, תא"ל במיל' ברוך שפיגל, השר לשעבר אפרים סנה ועוד בכירים לשעבר, מזהירים ומדגישים שוב ושוב כמה חשובים יחסי ירדן וישראל. גם נפתלי בנט ויאיר לפיד עמדו על חשיבות היחסים, והקדישו תשומת לב מיוחדת לנושא הירדני, וכך עשו גם גנץ ואיזנקוט. אחריהם בא ראש הממשלה נתניהו, וכמעט מראשית דרכו התחילו להתבקע סדקים במערכת היחסים המורכבת. באחת ההזדמנויות שפך המלך עבדאללה את הלב בעיתון בריטי, כשהודיע ש"הימים הקשים ביותר עוברים עליי מול נתניהו".
"הרע עוד לפנינו"
נכון, לא הכל באשמתנו. גם הצמרת הירדנית מנהלת פנקסנות מורכבת עם ישראל. שר החוץ א-ספדי כאמור לא מחמיץ הזדמנויות לסנוט בנו, וגם ראניה מלכת ירדן מפגינה סימפתיה רק לצד הפלסטיני, ומתעלמת מטבח 7 באוקטובר. היא לא שמעה, כך העידה בראיון ל-CNN, על הזוועות שביצע חמאס בקיבוצי העוטף.
בכירים ישראלים לשעבר מזהירים שוב ושוב כמה חשובים יחסי ירדן-ישראל. אך בתקופת נתניהו, כמעט מראשית הדרך התבקעו סדקים עם הממלכה
מדהים לגלות עד כמה משפיע הייאוש הכלכלי בממלכה על מצב הרוח הפוליטי. לפחות 21% מתוך 11.3 מיליון אזרחי הממלכה מובטלים. פסקה התיירות שפרנסה רבבות משפחות. פסק הייצוא שהביא הכנסות. שכר המורים בבתי הספר היסודיים ובתיכון ירד משמעותית, והם כבר יצאו להפגין. בינתיים, רובעים שלמים בבירה עמאן נתפסו על ידי הפליטים מעיראק והנמלטים מסוריה. כאן מוכנים לעבוד בשליש תשלום.
היום ייערכו הבחירות לפרלמנט הירדני. על פניו, מוסד לא חשוב שמייצר הרבה דרמות מילוליות. אבל – זאת הפעם הראשונה בתולדות הבחירות שבה יצביעו הירדנים למפלגות.
אחד מחבריי הוותיקים בממלכה, שלא הזדרז לנתק את הקשרים עם ה"ישראלית", חוזר ומזהיר ש"הרע עוד לפנינו". האם הוא מתכוון לניסיון פיגוע נוסף, בתכנון וביוזמה של איראן? האם מזהיר מפני ניסיונות להפיל את שלטונו של המלך עבדאללה? או שהוא רומז לכוונות לבטל או להקפיא את הסכמי השלום?
"חבורת ירדן" הישראלית ערה לחששות, קשובה לדברים הקשים שמשמיעים בצד השני. המלצתם היא כעת להרחיב, עד כמה שזה קשה, את שיתופי הפעולה הכלכליים, להשקיע בעתיד היחסים ולשמור מכל משמר על שיתופי הפעולה עם כוחות הביטחון והצבא. ובעיקר: לא להפסיק לחשוב איזה סיוט נורא זה יהיה אם ירדן תחליט – או תיגרר – לעבור למחנה השני.