הדיון בוועדת ביטחון הפנים
(צילום: ערוץ כנסת)
חוסר המשילות עולה לנו ביוקר: דיון שהתנהל היום (ד') בוועדת ביטחון הפנים של הכנסת חשף שוב את היקף הפגיעה בתשתיות הלאומיות בנגב. בזה אחר זה דיברו נציגי חברת החשמל, מקורות, תש"ן ואחרים, והציגו תמונת מצב מדאיגה, של פגיעות חוזרות ונשנות בתשתיות של מדינת ישראל. מדבריהם עולה שהנזק המצטבר יכול להגיע למאות מיליוני שקלים, שאזרחי ישראל משלמים מכיסם. נוסף על כך, גם שירותי ההצלה סובלים מהמצב ביישובים הבדואים, ונמצאים בסכנת חיים כשהם עצמם מגיעים כדי להציל חיים.
אנשי חברת החשמל ומקורות אמרו בדיון, בראשות ח"כ מירב בן ארי, שהם אינם משלמים דמי חסות (פרוטקשן) בנגב, אבל ציינו שהדבר עולה להם בנזקים לתשתיות ובתשלום על אבטחה מסודרת. בסופו של דבר, החברות יכולות להתמודד עם זה, אבל את המחיר כולנו משלמים. "אנחנו מתנגדים (לפרוטקשן, א"ק) בתוקף. אפשר לקנות שקט בכסף ולהרוויח לטווח הקצר, אבל בעתיד הסכומים יעלו ויש לנו אחריות לאומית. אין את הדבר הזה אצלנו. יש פה אמירה מאוד ברורה", אמר בוועדה נציג חברת החשמל האחראי על האבטחה, "עכשיו אנחנו בתקופה קשה מאוד, זה עניין של גלים. יש שתיים-שלוש חוליות וזה מצריך מאמץ מאוחד".
הנציג הוסיף שהבעיה העיקרית טמונה בתופעת החיבורים הפיראטיים: "זה שקט ומתהווה, ומגיע לסכומים אדירים. היכולת שלנו לטפל בכך היא לא גבוהה. בפזורה, מעל 50 אחוזים מהתושבים לא מזמינים חיבור מחברת חשמל, אלא מתחברים ישירות לרשת. זו פעולה מסוכנת ונוסף לנו לקוח שאנחנו לא מכירים. הוא לא משלם על החיבור ולא על הצריכה השוטפת".
כאמור, היקף החיבורים הפיראטיים הוא גדול, אבל על מנת לטפל בבעיה, חברת החשמל זקוקה לאבטחה והעובדים חוששים להגיע לשטח. "יש כ-35 אלף בתי אב (שחוברו פיראטית, א"ק). אנחנו מגיעים לשטח, רואים את הבעיות האלה ובמקרה הטוב מנתקים את החשמל, שזו פעולה לא פשוטה. היישובים האלה מתקהלים, מאיימים, פוגעים לפעמים. בנוסף, יש להם יכולת להתחבר חזרה מיידית. זו סוג של לוחמה סיזיפית. המשטרה במחסור, והגישה היא שהכניסה ליישובים האלה לא מצריכה אבטחה. המשטרה אומרת, 'תיכנסו ואם יהיה אירוע אלימות תקראו לנו'". הוא הוסיף: "החיבורים הפיראטיים זה תהליך שקורה כל יום וכל לילה, טרקטורים עובדים חופשי בלילה. יש באל סייד בית ספר שמחוברים עוד 150 לקוחות, ויש שם סוחרים ש'מוכרים' חשמל, המונה אצלם". ח"כ שמחה רוטמן אמר בתגובה לדברים: "זה לרדוף אחרי הרוח".
"חייבים פיתרון ברמה הלאומית"
בוועדה השתתף כאמור גם נציג כבאות והצלה, אסף אבוטבול, סגן מפקד תחנת כיבוי האש בבאר שבע. הוא תיאר מצב שבו אנשי הכבאות מגיעים להציל חיים, אך מוצאים את עצמם בסכנה, בשל החיבורים הפירטאיים. "מעבר לסכנת התחשמלות, זה מוביל גם לריבוי שריפות שיכולות היו להיחסך. וכמובן, מים וחשמל לא הולכים ביחד. עד שאין ניתוק של החשמל אנחנו לא יכולים לעבוד, וזה מעכב אותנו בעבודות הכיבוי". בנוסף, הוא ציין כי במרחב באר שבע ישנה כמות גדולה מאוד פסולת שמושלכת באופן לא חוקי. לדבריו, מתוך 1,465 שריפות שנרשמו בשטחים פתוחים, 812 מקרים - יותר ממחצית - אירעו במגזר, כתוצאה משריפת פסולת. "זו פגיעה בזמינות המערך לאירועים משמעותיים. אלה אירועים שנמשכים שעות רבות", אמר הנציג.
נציג כבאות והצלה דיבר גם על תופעת השלכת האבנים, שמתבצעת במסגרת סכסוכים - ומפריעה גם לעבודתם של שירותי הכבאות. כך לדוגמה, בחודש אוקטובר אירע סכסוך בין שתי משפחות, ובחסות קטטה אלימה בסמוך לתחנת הכיבוי בחורה, נזרקו אבנים גם לתוך מתחם הכיבוי. "זה מנע מאיתנו לצאת מהתחנה למשך כמה שעות. היינו סגורים ולא יכולנו לצאת. אתם מבינים מה המשמעות של צוות כיבוי שלא זמין לאירוע", אמר. אם לא די בכך, בהגיעם לאירועים בפזורה או ביישובים בדואים, אנשי הכבאות סובלים מפגיעה בציוד, גניבות והשלכת אבנים.
עלי פלג, מנהל יחידת הביטחון מחברת מקורות, הסביר לחברי הוועדה כי "מסיבות ערכיות, המונח פרוטקשן לא קיים אצלנו. אנחנו יכולים להרשות את זה, כי אנחנו חברות עתירות משאבים, אבל לא יהיה פרוטקשן. ואם נספוג נזקים, נשים כח סיור בכל צומת. אנחנו יודעים להיות בדואים לא פחות מהבדואים". פלג ציין כי כמות הנזקים השנתית שסופגת החברה היא גדולה יותר ממה שמדווח, זאת כיוון שלא מוגשת תלונה על כל אירוע. לדבריו, בסך הכל ישנן כ-100 תלונות אך המספר האמיתי מתקרב לכיוון ה-500 או 600. בין היתר, חברת מקורות סובלת מגניבת מים כתוצאה מפריחתן של חממות הקנאביס בנגב, שפועלו בין היתר בשטחי אש. "מתחמי הקנאביס משתמשים במים גנובים. זה בדרך כלל נזקים קטנים אך מטרידים", ציין והוסיף: "עיקר גניבות המים מקווי מקורות הן בשטחי יהודה ושומרון, שם הכמויות עצומות. בקו לקריית ארבע כ-70 אחוזים מהמים נגנבים, ואנחנו מתקנים אותו יום-יום".
חוסר המשילות בנגב לא מפריע רק לתפקוד היומיומי של הגופים הנ"ל, אלא גם מוביל לפגיעה בפיתוח תשתיות המדינה. יגאל בוסקילה ממשרד הרווחה והביטחון החברתי תיאר מצב בו כמעט כל פרויקט של המדינה חייב אבטחה משטרתית. "זה העמסה שכלל הציבור משלם עליה. חייבים לתת לזה פיתרון ברמה לאומית", אמר.
