דריכות בקואליציה לקראת הכרעת שופטי בג"ץ בעניין מינוי אריה דרעי לשר: אם יתממש התרחיש שאליו נערכות מפלגות הקואליציה, ובג"ץ יפסול את מינויו של יו"ר ש"ס לתפקיד שר הפנים ושר הבריאות - יווצר פלונטר פוליטי ומשפטי סבוך ביותר. הנחת העבודה בליכוד ובש"ס היא שזה אכן יקרה, מה שעלול לעורר משבר חוקתי חסר תקדים במדינה.
השבוע הבהיר דרעי שגם אם בג"ץ יפסול אותו הוא לא יתפטר, ואמר בשיחות סגורות: "האחריות היא על נתניהו, הוא צריך לפתור את הבעיה הזאת". אלא שגם בליכוד מתקשים למצוא פתרונות יצירתיים שישאירו את דרעי בממשלה באופן חוקי, ובמפלגה אף מעריכים כי הוא יצטרך להישאר חבר קואליציה בלבד, מבלי לכהן כשר.
3 צפייה בגלריה
נשיאת העליון אסתר חיות. הנחת העבודה בליכוד ובש"ס - בג"ץ יפסול את מינוי דרעי
(צילום: גיל נחושתן)
הצעה אחת שכבר עלתה בעבר בליכוד היא לבטל את עילת הסבירות. עדיין לא ברור אם הביטול יחול רטרואקטיבית על הכרעות בג"ץ לפני אישור החוק, ובכלל - גם הליך החקירה עצמו מערים קשיים לקואליציה: גורמים בליכוד העבירו מסר לדרעי, שלפיו לא ניתן להעביר בהליך בזק חוק כזה. "זה חוק שייקח זמן להעביר", אמר גורם במפלגה. לדברי ח"כים בליכוד, מאחר שראש הממשלה נתניהו לא מתכוון להפר את פסיקת בג"ץ - יו"ר ש"ס והשותף הנאמן ביותר שלו עלול להישאר תקופה ארוכה מחוץ לממשלה. תרחיש כזה עלול ליצור משבר קואליציוני משמעותי.
במקרה שבג"ץ יפסול את דרעי ונתניהו יסרב לכבד את הפסיקה, תהיה זו החלטה תקדימית של ראש הממשלה, שלמעשה לא יציית להחלטה שיפוטית ואז צפוי להיפתח נגדו הליך על ביזיון בית המשפט. אפשרות נוספת היא שנתניהו ימנה את דרעי לראש ממשלה חליפי, ויחזיר אותו לתפקידו כשר אחרי ביטול עילת הסבירות.
ח"כ בצלאל מש"ס: "אם בג"ץ יפסלו את דרעי - הם יורים לעצמם בראש"
(צילום: ערוץ כנסת)
תרחיש אפשרי אחר הוא שבית המשפט העליון יטען שתיקון חוק יסוד הממשלה, שאפשר את מינוי דרעי, צריך להתבטל או להדחות לכנסת הבאה. במקרה כזה, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, יידרש לקבוע האם יש קלון במעשי דרעי. בכל מקרה, הכנסת תוכל לחוקק פסקת התגברות שתבטל את הכרעתו.
בש"ס ניכרת הדריכות לקראת פרסום החלטת בג"ץ. אתמול אמר ח"כ אברהם בצלאל מהמפלגה בריאיון לערוץ כנסת שאם מינוי דרעי ייפסל - שופטי בג"ץ למעשה "יורים לעצמם בראש". לדבריו, "הם יודעים את הרגישות שיש כרגע". כשנאמר לו שדבריו נשמעים מאיימים, השיב: "אני לא חושב שזה מאיים בכלל". אחרי הריאיון הוא הוציא הבהרה לדבריו, ואמר: "לא הובנתי כהלכה ואני מצר על כך, כוונתי הייתה שאם החלטת בג"ץ תפסול את בחירתם של יותר מ-400 אלף אזרחים - הדבר יפגע קשות באמון הציבור בבית המשפט".
הרפורמה של יו"ר ועדת החוקה רוטמן
בינתיים נמשכים הדיונים בוועדת החוקה של הכנסת על "חוק היועמ"שים", אחד הסעיפים ברפורמה של שר המשפטים יריב לוין. הוועדה תתכנס היום לדיון שלישי ואחרון לשבוע זה. בשבוע הבא תדון הוועדה בהצעת חוק השפיטה, כצעד הבא ברפורמה שהיא מתכננת לבצע במערכת המשפט. את הצעת החוק ניסח יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית, והיא שונה מהצעת החוק שהציג לוין לפני כשבוע. אמש נשלח לחברי הוועדה נוסח הצעת החוק שעליו ידונו, שכולל את חיזוק כוחה של הממשלה בחקיקה מול בית המשפט העליון.
3 צפייה בגלריה
שמחה רוטמן ויריב לוין בוועדת החוקה. יו"ר הוועדה הגיש הצעה שונה לרפורמה מזו של השר
(צילום: ערוץ כנסת)
לפי הצעת החוק, למשל, חוק ייפסל רק ברוב מוחלט של כל ההרכב השופטים ובתנאי שכולם הסכימו שהחוק סותר הוראה המקובעת בחוק יסוד. כמו כן, בית המשפט לא יוכל לקבוע שהחלטה של ראש הממשלה או נבחרי הציבור לא סבירה ולא ניתן יהיה לפסול חוק יסוד שעבר ברוב של 61 חברי כנסת בשלוש קריאות.
באשר לוועדה למינוי שופטים, לפי הצעת החוק של רוטמן, בראש הוועדה יעמוד שר המשפטים, ולצידו שני שרי ממשלה נוספים ושלושה חברי כנסת שהם ראשי הוועדות הבאות: ועדת הכנסת, ועדת החוקה והוועדה לביקורת המדינה. לפי הצעה זו, למעשה, חמישה מחברי הוועדה יהיו מהקואליציה, אחד מהאופוזיציה (יו"ר ועדת ביקורת המדינה) ושלושה שופטים, בהם נשיא בית המשפט העליון, נשיא בדימוס של בית משפט מחוזי ונשיא בדימוס של בית משפט השלום. לסיכום - בסך הכול יהיו תשעה חברים בוועדה למינוי שופטים, שמתוכם חמישה הם מהקואליציה.
המשנה לפרקליט המדינה לשעבר בריאיון: מה יעבור בראש של שופטים במשפט נתניהו?
(צילום: בראל אפרים, אבי חי)
ח"כ גלעד קריב ממפלגת העבודה, יו"ר ועדת החוקה לשעבר, ביקר בחריפות את התנהלות של רוטמן. "שבוע לאחר ששר המשפטים מפרסם את הצעתו לחוק יסוד השפיטה, מפרסם כעת יו"ר ועדת החוקה נוסח משלו שיש בו פגיעה עוד יותר חמורה בהגנה החוקתית על זכויות האדם", הוא אמר. "זהו שלב נוסף במהומה המכוונת שיוצרת הקואליציה, תוך עקיפה של תהליכי החקיקה המקובלים. אין עדות ברורה יותר שפניה של הממשלה לבליץ של חקיקה ולא להתדיינות והידברות. מול המהלכים הכוחניים האלה יש להעצים באופן דרמטי את המחאה הציבורית".
היועץ המשפטי לממשלה לשעבר יהודה וינשטיין כינה אתמול את היוזמות של לוין "פוגרום", ואמר בכנס באוניברסיטת תל אביב כי "מנסים לשנות את שיטת המשפט שאותה אנחנו מכירים, הכל בחיפזון ובלי שיקול דעת. אני מתנגד לכל דבר שם". גם יצחק זמיר, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה ושופט בית המשפט העליון, התבטא בחריפות נגד הרפורמה - והזהיר אתמול בוועדת החוקה של הכנסת מפני אנרכיה אם יעבור "חוק היועמ"שים". לדבריו, "הדין אומר שחוות דעת של היועמ"ש למשרד הממשלתי היא הפירוש הנכון מבחינת הדין הקיים. ברור שהממשלה חייבת לקיים את הדין הקיים. זה שלטון החוק, אחרת זו אנרכיה".
ח"כ זאב אלקין על הרפורמה המשפטית: הרצון של נתניהו להתנקם במערכת
(צילום: אלכס גמבורג, אבי חי)
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות נפגשה אתמול עם השר לוין, לראשונה מאז שנשאה את הנאום התקיף נגד התוכנית המתגבשת במערכת המשפט. נשיא המדינה יצחק הרצוג, שמנסה לתווך בין הצדדים, לא מתכוון להציג מסמך נשיאותי רשמי לשם כך. גם בכירים באופוזיציה הודו כי על אף ציפיית המפגינים מהרצוג להתערב, מרחב התמרון שלו מצומצם ואפילו לא קיים.
בתוך כך, מתנגדי הרפורמה המשפטית מתארגנים להפגנה נוספת בשבת, אחרי מחאת הענק בסוף השבוע האחרון. בשבת הקרובה הפגנת הענק וצעדת המחאה תתרכז ברחוב קפלן בתל אביב, ואליה יצטרפו ארגונים חדשים, בהם ארגוני הייטקיסטים, סטודנטים, להט"ב, נשים, אנשי צבא לשעבר ואחרים. מארגני המחאה מעריכים שמספר המשתתפים יגדל. "אם נתניהו ודרעי יפרו את פסיקת בג"ץ - תהיה זו אם כל ההפגנות", הם מסרו.
