מאחורי הזיכוי המהדהד שפרטיו פורסמו לראשונה ב-ynet: הכרעת הדין במשפטו עאדל הייב (43), שהואשם באונס ניצולת שואה בת 82, מתבססת בין היתר על ארבע שיחות טלפון שאותם הוא הקליט. עו"ד פתחי פוקרא, שמייצג את הייב מטעם הסנגוריה הציבורית, טוען כי ראיות אלו מובילים רק לזיכויו המלא של מרשו - בדיוק כפי שקבע הבוקר (שני) בית המשפט המחוזי בנצרת.
שלושת השופטים - אב בית הדין אשר קולה, דני צרפתי ורננה גלפז מוקדי, קבעו אחרי שנחשפו להקלטות שיחות הטלפון: "בכל השיחות שבין הנאשם לבין המתלוננת עולה ברורות כי נושא השיחה היחיד הוא שירותי מין, שאותם יספק הנאשם למתלוננת. מסירת מספר הטלפון של המתלוננת לנאשם לא נעשתה לצורך תיאום עבודות להחלפת דלת, אלא לצורך תיאום מפגש מיני".
לפי הכרעת הדין, כשניצולת השואה נדרשה לספק הסברים בבית המשפט בנוגע לשיחות שניהלה עם הנאשם, היא אמרה: "הייתי משועממת, אני אדבר איתו. בשום אופן לא התכוונתי לעשות את זה. כן דיברתי איתו בטלפון, רציתי שיעשה לי את המקלחת. בשיחות זרמתי איתו כדי שיירד מהגב שלי בעניין יחסי המין. אני רציתי שיעבוד בבית, שיסדר את הדלת, לא שיאנוס אותי".
בהתייחס לאחת השיחות ביניהם, ציינו השופטים בהכרעת הדין: "טון השיחה והאינטונציה מדברים בעד עצמם, כך לא נשמעת שיחה בין שיפוצניק ומזמין עבודה. כך נשמעת שיחה בין שני אנשים שרגילים לדבר, שיש להם אינטרס לגמרי אחר. ברור שהנאשם מפתה, לוחץ ומשדל, אולם גם ברור שהמתלוננת מתרצה, משתפת פעולה ובשלב השיחות, לפחות, נשמעת נהנית ומעוניינת. תשובותיה של המתלוננת אינן קוהרנטיות ואינן הגיוניות".
"המתלוננת שיתפה פעולה עם השיחות האלה"
השופטים דחו את גרסתה של המתלוננת, וקבעו כי "השיחות ברובן נשאו אופי מיני ואפילו בוטה, המתלוננת שיתפה פעולה עם השיחות האלה, ובשיחה האחרונה תואם 'סיפור כיסוי' לפיו כביכול הוא יבוא לתקן את הטלוויזיה בחדר השינה בביתה של המתלוננת".
עוד ציינו השופטים בהתייחס ל"ליבת האירוע": "המעשה המיני בחדר השינה של המתלוננת - אין לפנינו כל ראיה חיצונית לבד מעדותם של המתלוננת והנאשם, בנדון שלפנינו, ולא אוכל לקבוע על סמך עדותה של המתלוננת, כי אכן זו אמרה 'לא, לא , לא' או נפנפה בידה לחוסר הסכמה. התנהלותה והסבריה למה שקדם לאירוע זה מקשים עד מאוד לקבוע כי עדותה עדיפה על זו של הנאשם. המתלוננת התקשתה עד מאוד לתת הסבר של ממש מדוע לא צעקה, מדוע לא קראה לעזרה".
בסיכום הכרעת הדין, ציינו השופטים: "לעניין עבירת האונס שבה הואשם הנאשם, המאשימה לא הצליחה להוכיח את יסודותיה של עבירה זו. לא הוכח כי הנאשם אנס את המתלוננת, ללא הסכמתה. לא הוכח כי המתלוננת אמרה פעם אחר פעם 'לא, לא', כשם שגם לא הוכח כי המתלוננת גילתה התנגדות פסיבית כזו או אחרת, שממנה היה הנאשם יכול ללמוד שהמתלוננת מסרבת לקיום יחסי המין שתואמו ביניהם".
בכתב האישום נטען כי הייב אנס את המתלוננת בזמן שהיה תחת פיקוח של יחידת צור בשירות בתי הסוהר בעקבות שחרורו ממאסר חצי שנה קודם לכן, לאחר שריצה מאסר של שמונה שנים וחצי בגין הרשעתו באונס אישה בת 70. בסך הכול ריצה הייב 14 שנות מאסר בגין עבירות שונות. "הקשישה הייתה ממש בסכנת חיים עקב אובדן דם. כשגביתי ממנה עדות היא סיפרה שהוא תקף אותה 'ממש כמו חיה'", סיפרה רס"ר עמית שטרית שניהלה את חקירת תיק האונס של ניצולת השואה יחד עם רפ"ק רואי ציון ורס"ר נאדיה חליחל.
המתלוננת אמרה אחרי הכרעת הדין של השופטים: "אני מפחדת, לא יודעת מה יהיה. אני לא מבינה איך השופטים זיכו אותו. אני יודעת שהוא יגיע אליי ומפחדת על חיי. נשארתי בחיים בנס מהסיוט הזה, ואני מפחדת שעכשיו הוא יחזור ויהרוג אות. אני יודעת בוודאות שהוא יעשה את זה שוב". בנה אמר: "אם הוא זוכה אז אני המום. זה מזעזע, מתסכל ומקומם, אמא שלי ניצלה רק בנס מהאירוע הזה, זה נגמר בבית החולים, קשה לי להאמין שזו ההחלטה".
עו"ד דורית בן אברהם, שמייצגת את ניצולת השואה, אמרה בתגובה: "אני המומה מההחלטה, מה יקרה יום אחרי? אני לא מבינה איך שלושה שופטים זיכו אותו בעבירת אונס של ניצולת השואה. מדובר בקשישה בת 82, שעברה מסכת חיים קשה, אישה מבוגרת שעברה דבר מאוד קשה. גם אם מערכת היחסים התחילה בהסכמה והיא ממש לא התחילה בהסכמה, חובה על הנאשם לעצור בשנייה שנדרש לחדול ממעשיו. עבורי ועבור כל הנפגעות הבאות זה יום שחור. היא חיה בחרדות קשות מאז האירוע". מהפרקליטות נמסר כי "אנו מאמינים לגרסת המתלוננת ונלמד את ההחלטה".
עו"ד פתחי פוקראעו"ד פוקרא ועו"ד רימונה שלג שמנהלת את מחלקת איכות הייצוג בסנגוריה הציבורית במחוז צפון מסרו: "הכרעת הדין מדברת בעד עצמה, עאדל הורשע בעברו בעבירות מין והנטייה הטבעית של כולנו היא לחשוב שהוא ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום, אולם קריאה מעמיקה של חומר הראיות מובילה למסקנה החד-משמעית של בית המשפט לפיה המתלוננת לא אמרה אמת.
"עוד לפני המפגש המיני היו שיחות מוקלטות בין עאדל למתלוננת, כאשר המתלוננת לא ידעה שהיא מוקלטת, והשיחות בעלות אופי מיני והתוכן שלהן הוא תכנון מפגש מיני. גרסתה של המתלוננת כפי שהעידה בבית המשפט לא התיישבה עם ראיות אובייקטיביות ובכלל זה הקלטות ומצלמות אבטחה. הרכב של שלושה שופטים האזינו ארוכות לשיחות המוקלטות בשילוב עדותה של המתלוננת ובית המשפט התרשם באופן חד-משמעי כי מדובר בשיחות מיניות עם שיתוף פעולה מלא של המתלוננת".
