כמעט 10 שנים ישראל וארצות הברית עבדו על הפטור מוויזה. למעשה, האיש שהתחיל את התהליך בממשל האמריקני היה מי שחתם עליו בסוף ונתן לישראל את הפטור - השר לביטחון המולדת אלחנדרו מיורקס. מיורקס הוא יהודי חם, בן למהגרים יהודים מקובה שהגיעו לארה"ב אחרי המלחמה. אמו הייתה שורדת שואה מרומניה לפני שהיגרה לקובה, בצעירותו הוא אף התנדב בקיבוץ - והוא גם יודע קצת עברית.
הראשון שהעלה בפניו את הנושא כבר בשנת 2014 היה סגן שר החוץ דאז, ח"כ זאב אלקין. מיורקס היה אז סגן השר לביטחון המולדת בתקופת ממשל אובמה - מינוי של המפלגה הדמוקרטית. על האיש ידעו אז במשרד החוץ ובשגרירות בוושינגטון מעט מאוד. אלקין נסע בזמנו לביקור רשמי בוושינגטון, ובמשרד החוץ קיבלו אז החלטה להסדיר את נושא הוויזות. אחרי שעשה כמה דיונים במשרד החוץ הגיע אלקין למסקנה שהטעות בצד הישראלי הייתה שהתמקדו במשרד החוץ האמריקני ולא במשרד לביטחון המולדת - זה שמחליט בעצם אילו מדינות יתקבלו לפטור.
לבקשת אלקין קבעו לו פגישה עם מיורקס, והוא התכונן לפגישה וביקש חומר עליו. במשרד החוץ מסרו כי לא יודעים עליו הרבה מלבד זה שמדובר בבירוקרט דמוקרטי, בן למהגרים מקובה. במשרד הוסיפו שלא יודעים שום דבר על יחסו לישראל. הפקידים אפילו ניסו לשכנע את אלקין לא להיפגש איתו, אך לא יצא מזה כלום. מיורקס לא ידוע כבעל זיקה לישראל ולקהילה היהודית.
אלקין לא קיבל את העצה והגיע למיורקס - שנכנס לתפקיד זמן קצר לפני כן. מיורקס פנה לאלקין בעברית ואמר לו: "שלום, מה שלומך?". אלקין היה בהלם: "כמעט חטפתי התקף לב. שאלתי את מיורקס מאיפה העברית שלך, והוא התבטא בעברית וסיפר שהתנדב תקופה די ארוכה בקיבוץ בישראל, ושהוא מאוד אוהב את ישראל". מיורקס סיפר שהוא בן למהגרים יהודים קובנים ולכן נורא שמח שסגן שר ישראלי ביקש להיפגש איתו. הוא שאל את אלקין מה הביא אותו אליו, ואלקין העלה את סוגיית הפטור מוויזה. מכאן הוקמו קבוצות עבודה והחלו למעשה לעבוד על כך. בהמשך, לאחר שהגיע ממשל רפובליקני, מיורקס עזב את התפקיד והעבודה הופסקה והתחדשה למעשה רק בתקופת ממשל ביידן כשמיורקס התמנה לתפקיד השר לביטחון המולדת.
התפנית בנושא חלה לאחר שגלעד ארדן נכנס לתפקיד שגריר ישראל בוושינגטון בתחילת 2021. "הכרתי את הנושא מ-2016 כשר לביטחון הפנים ופגשתי כבר אז את מיורקס, שהגיע לבקר בישראל כתת-השר לביטחון המולדת", סיפר ארדן. "ביקשתי ממנו לקדם את הנושא (ב-2017, א"א) והתחלתי לקדם מולו, אבל הוא נתקע בין כל משרדי הממשלה ובעיקר על נושא המרשם הפלילי. כשנכנסתי לתפקידי כשגריר החלטתי לשים את הנושא כאחד מהנושאים הכי מרכזיים של השגרירות. ראיתי גם שההורים שלי מחכים תשעה חודשים לריאיון בשגרירות האמריקנית ואיזה סבל וכאב ראש זה להמון ישראלים. קיימתי שיחת טלפון עם מיורקס וביקשתי להקים צוות משותף למיפוי החסמים והוא הסכים לבקשתי. פרסמנו הודעה משותפת ויצאנו לדרך".
בהמשך העלה ארדן את הנושא בפני נפתלי בנט, בתקופת כהונתו כראש הממשלה - באמצעות היועצת המדינית שמרית מאיר, כדי שישתף אותו בפגישה עם ביידן. אחרי הפגישה עם בנט, שבה השתתף ארדן באופן אישי וגם נשאר בסופה ושוחח עם הנשיא על חשיבות הכנסת ישראל לפרויקט הפטור, הכניס ביידן את העניין גם בהצהרה שלו לתקשורת, ומאז הדברים עברו למסלול ביצוע.
מבחינת הממשל בישראל, התפנית נרשמה לאחר שבנט הטיל את הטיפול בנושא הפטור מוויזה על שרת הפנים דאז איילת שקד, שמינתה את עו"ד גיל ברינגר שעבד מול הממשל ואירח כאן את הצוותים האמריקניים. שקד שיתפה: "איך הכול התחיל ולמה הפעם הצלחנו? ביידן הבטיח לבנט שבמשמרת שלו זה יקרה. אני קיבלתי את האחריות לתכלל את המשימה המאוד מורכבת הזו. שאלתי את השר מיורקס למה יש מדינות שהצליחו ויש כאלה שלא? הוא אמר לי: 'תמני פרויקטור למשימה. יש פה עשרות תתי-משימות גדולות וחייבים מנהל מוכשר שיתכלל הכל תחתיך'.
"זה מה שעשיתי. טום ניידס, שהיה שגריר ארה"ב בישראל, היה נחוש להצליח איתי. הוא אמר לי 'אנחנו נעשה את זה'. ואכן כל שבוע דיברנו וראינו מה מתקדם, מה תקוע ואיך מחלצים את מה שתקוע. הרבה עבודה שלו מול מחלקת המדינה והמשרד להגנת המולדת והרבה עבודה שלי בעיקר עם המשרד לביטחון הפנים".
בתקופת הממשלה הקודמת האופוזיציה בראשות נתניהו טרפדה את העברת חוקי הפטור בכנסת כי לא רצתה לתת את ההישג לממשלת בנט-לפיד, וכך נרשמה דחייה ארוכה עד לאחר הקמת ממשלת נתניהו. בשלב הזה נתניהו הטיל את הנושא על היועץ לביטחון לאומי צחי הנגבי. האמריקנים הופתעו עד כמה ישראל הייתה מחויבת לנושא. גורמי הביטחון הסתייגו ממתווה הכניסה של אמריקנים ממוצא פלסטיני, אבל שב"כ קיבל בסופו של דבר את המתווה ואישר אותו.
לאחר הקמת הממשלה החדשה בישראל היו לא מעט גורמים בממשל ביידן שתהו האם נכון לתת את ההישג הזה לנתניהו, אחרי שבתקופת הממשלה הקודמת ניסה לטרפד את הפטור. השגריר לשעבר ניידס אמר להם: "אתם לא תענישו את נתניהו, אלא דווקא את הישראלים מהמחאה ומההייטק. הם אלה שטסים לארה"ב ויהנו מהפטור הכי הרבה". ניידס בכלל היה בולדוזר אמיתי ולקח את עניין הפטור כבייבי שלו, אך הוא סיים את התפקיד ולא היה כאן כדי להנות מההישג הכי גדול שלו.
מלחמת הקרדיטים בישראל
ביטול הפטור מוויזה לארה"ב הצית מלחמת קרדיטים בין ממשלת השינוי של בנט-לפיד לבין הממשלה הנוכחית. כל צד טוען שבלעדיו זה לא היה קורה.
הראשון להסתער על רשימת הקרדיטים היה בנט: "בוצע! בעת ביקורי בבית הלבן באוגוסט 2021 ביקשתי מביידן לקדם ולהשלים במהירות האפשרית פטור מוויזות לישראלים הנוסעים לארה"ב. זה דבר שדובר בו שנים אך מעולם לא התממש. הנשיא ביידן נענה לבקשתי והתחייב להעניק לאזרחי ישראל את הפטור המיוחל. כעת הנשיא ביידן קים את הבטחתו, ואני מבקש להודות לו על כך".
בנט צירף רשימת תודות ארוכה שכללה את שקד, היועצת המדינית שלו, ארדן ושגריר ארה"ב בישראל לשעבר, ש"פעולתם בעניין הייתה חיונית ובלעדיהם זה לא היה קורה. עוד צעד חשוב למען אזרחי ישראל". אבל בנט שכח מישהו: יאיר לפיד.
גם יאיר לפיד שכח את בנט, אך הזכיר כיצד האופוזיציה בראשות נתניהו טרפדה את העברת הפטור כדי לא לתת לממשלתו הישג. "בשורה משמחת לישראל. באיחור של שנה סוף-סוף מגיע הפטור מוויזה לארה"ב. ברכות לכל העוסקים במלאכה, ובראשם שרת הפנים לשעבר שקד ושר הפנים הנוכחי משה ארבל, שגריר ארה"ב לשעבר בישראל ניידס ושגריר ישראל בארה"ב מייק הרצוג", מסר לפיד.
מי שמיהר לקחת קרדיט על כך שהיה הראשון לקדם את הנושא ו"יזם את המהלך מול הממשל האמריקני" הוא ארדן, שכיהן גם כשגריר בארה"ב: "אני שמח וגאה שהיוזמה שהובלתי כשגריר ישראל בארה"ב מסתיימת בהצלחה היסטורית שרבים שותפים לה וסייעו בה".
ארדן שכח בקרדיטים את שרת הפנים הקודמת שקד, שלא במפתיע גם שכחה אותו ברשימת התודות שלה. "זהו, עשינו את זה! יש פטור מויזה לארה"ב", אמרה שקד, שדילגה מאולפן לאולפן כדי להזכיר לכולם שההישג הוא קודם כל שלה.
6 צפייה בגלריה
לקח קרדיט, מבלי לציין שבלם את קידום הפטור כשהיה באופוזיציה. נתניהו
(צילום: ABIR SULTAN / POOL / AFP)
היועצת המדינית לשעבר של בנט שמרית מאיר הגיבה לפוסט של ראש הממשלה לשעבר, וצייצה ש"אם כבר קרדיטים ותודות, שני אנשים שההצהרה הפומבית של הנשיא ביידן, ובכלל התהליך לא היה מתניע בלעדיהם: ממלא מקום השגריר לשעבר מייקל ראטני, וכמובן ברברה ליף, עוזרת מזכיר המדינה לענייני המזרח התיכון".
ואם זה לא מספיק, גם יו"ר ש"ס אריה דרעי מיהר לקחת קרדיט על ההישג: "בשורה משמחת רגע לפני חג סוכות - עם הקמת הממשלה הצבנו את צירוף ישראל לתוכנית הוויזה לארה"ב כיעד מרכזי, ואני גאה שבעבודה מאומצת הצלחנו לעמוד בדרישות ולהביא הישג אדיר לאזרחי ישראל".
וכמעט אחרון ברשימת לוקחי הקרדיטים: נתניהו פרסם שעתיים וחצי אחרי ההודעה האמריקנית סרטון תגובה שבו הוא עומד לפני דגלי ישראל וארה"ב. הוא לא הזכיר כיצד הוא ומפלגתו הטילו וטו על קידום חוקי הפטור וכיצד הדבר הכעיס את האמריקנים: "עבדנו על כך שנים רבות, ביתר שאת בשנה האחרונה, שבה העברנו חקיקה ענפה בכנסת שאפשרה את הבסיס החוקי למהלך הזה". נתניהו אף הודה לביידן, מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, מיורקס, ניידס והנגבי בשמם. אבל הוא שכח את בנט, לפיד, שקד ואפילו ארדן - מינוי שלו.
לבסוף, הגיב גם משרד החוץ. שר החוץ אלי כהן מסר כי "זה יום היסטורי עבור אזרחי מדינת ישראל. אחרי שנים של ניסיונות ועבודה מאומצת, בחודשים האחרונים כעת ניתן לברך על המוגמר. אני מבקש להודות לביידן ולבלינקן על תמיכתם והובלתם למתן פטור מוויזות לישראלים, ולהביע את הערכתי לשגריר ארה"ב היוצא ניידס על קידום הפרויקט במהלך כהונתו. בנוסף, אני רוצה להודות למנכ"ל משרד החוץ רונן לוי (מעוז), לאנשי שגרירות ישראל בארה"ב ולעובדי משרד החוץ בירושלים על העבודה המאומצת שהובילה להישג הזה".
התביעה נגד הפטור מוויזה
בין ההמולה והשמחה בעקבות ההודעה האמריקנית הרשמית, נבלע ברקע ציוץ אחד, שבישר על כך שייתכן והמזוודות נארזו מוקדם מדי. ארגון זכויות האדם הערבי-אמריקני הגדול בארצות הברית, ה-ADC, הודיע כי הגיש אתמול לבית המשפט המחוזי של ארצות הברית במישיגן תביעה נגד המדינה במטרה לחסום את המהלך בטענה של אפליה נגד מדינות אחרות שלא התקבלו לתוכנית הפטור מוויזה.
לפי כתב התביעה שהגיע לידי ynet, משרד החוץ האמריקני והמשרד לביטחון פנים "כופפו" את כללי התוכנית על מנת לאפשר לישראל להצטרף. על פי תוכנית הפטור, המדינות שמשתתפות בתוכנית חייבות לאפשר לכל אזרחי ארצות הברית נסיעות ללא ויזה למדינות שלהן. ישראל, נטען בתביעה, מפלה אזרחים פלסטינים-אמריקנים, אבל למרות זאת זוכה ליחס מיוחד.
"כל מדינה אחרת שהתקבלה לתוכנית הפטור מתייחסת לכל אזרחי ארצות הברית בדיוק אותו הדבר, מבלי להטיל דרישות, תקנות או מגבלות המבוססות על זהויות לאומיות ואתניות, ואף מדינה אחרת לא מגבילה את הגישה של אזרחי ארצות הברית לכל טריטוריה שבשליטתה על סמך זהותם הלאומית והאתנית, כפי שהרשויות האמריקניות מתירות לישראל לעשות", נטען בתביעה.
ישראל, נכתב בתביעה, אינה מאפשרת לאזרחים אמריקנים-פלסטינים גישה בלתי מוגבלת למדינה כפי שכללי התוכנית דורשים, ומגבילה את מי שהם תושבי הגדה המערבית ועזה או בעלי מורשת פלסטינית. ארצות הברית נכנסת להסכם "שמאפשר לממשלת ישראל ליצור מעמדות שונים של אזרחי ארצות הברית ולהתייחס אליהם באופן שונה באופן שאינו הדדי עם האופן שבו ארה"ב מתייחסת לאזרחים ישראלים", נטען בתביעה.
לדברי אחד העותרים, אדם שפירו, מנהל אגף ישראל-פלסטין של ארגון DAWN ("דמוקרטיה לעולם הערבי עכשיו"), המטרה של העתירה היא לבקש משופט בית המשפט צו מניעה לעצור את התהליך, ולדבריו עוד לא מאוחר מדי: "ההכרזה על הפטור היא דבר אחד, אבל ייתכן שהצעדים הסופיים מבחינה מנהלית עדיין לא ננקטו. הסוגיה המשפטית שצריכה להיבדק על ידי בית המשפט היא לגבי האופן שבו מזכר ההבנות יוצר כלל חדש לגבי הדדיות והאם לרשויות היו סמכות משפטית לעשות זאת. היינו רוצים את אותה הדדיות שבה חלות 40 תוכניות אחרות של ויתור ויזה גם על ישראל - שאין הבחנה בין אזרחי ארצות הברית וכל השטח שבשליטת המדינות המשתתפות נגיש לכל אזרחי ארצות הברית המכוסים במסגרת הוויזה".
לדבריו הדרישות המינימליות הן הרשאות הדדיות לאזרחי ארצות הברית. "זה הבסיס לתוכנית הפטור מוויזה. מזכר ההבנות קובע מעמדות וסטנדרטים שונים של אזרחי ארצות הברית עם כללים ודרישות שונות עבור אזרחים אמריקנים-פלסטינים בעלי תעודת זהות בגדה המערבית או עזה. זה לא הדדי".
ממשרד החוץ האמריקני ומשרד המשפטים סירבו להגיב ואמרו שאינם מתייחסים לתביעות שנמצאות בתהליכי משפט.
