(צילום: משי בן עמי)
אנסטסיה סרבריאני עוקבת בדאגה מישראל אחר הדיווחים על הלחימה באוקראינה. בריאיון לאולפן ynet היא סיפרה היום (שלישי) כי כבר שבועיים לא דיברה עם בני משפחתה שנמצאים בעיר הנצורה מריופול, שבה דווח כבר על יותר מ-2,500 אזרחים הרוגים.
"דיברתי עם אמא וסבתא בפעם האחרונה ב-2 במרץ. מאז לא קיבלתי לא הודעה ולא שיחה, כלום. אני מקווה שהם בחיים ושנשארו להם מים ואוכל. אנשים אומרים שהרבה מתקררים שם כי הם יושבים בקור בלי חימום, במרתפים ובמקלטים. הדבר היחיד שאני יודעת זה שהשכונה של אמא שלי, האזור שלה שקט. אבל אין איתם קשר בכלל", אמרה סרבריאני.
לדבריה, אנשים שהצליחו להימלט ממריופול "אמרו שאין עיר. הכול הרוס. אין בניינים, לא נשארו כמעט בתים שלמים. הדבר ה'משמח' אם אפשר להגיד, זה שאנשים התאחדו ועוזרים אחד לשני".
סרבריאני סיפרה כי "אבא של חברה שלי הצליח לצאת אתמול. זה לא היה משהו מסודר, אנשים פשוט לקחו אחריות על החיים של עצמם והתחילו לנסוע. למי שנשאר רכב, למי שנשאר דלק. נסעו לאט לאט על הכבישים עד שהגיעו".
(צילום: משי בן עמי)
דויד צ'רקסקי, חרדי אוקראיני מהעיר דניפרו, התגייס לצבא האוקראיני. "המלחמה הגיעה לבית שלי. אם אני לא אעשה את זה, מי יעשה את זה?", הוא אמר בריאיון לאולפן ynet. "אין לנו לא קסדות, לא אפודים. בבסיס שלנו יש יותר מ-5,000 אנשים, וכל אחד חייב קסדה ואפוד. אין לנו שום דבר. בקייב וחרקוב יש, אבל אצלנו אין". צ'רקסקי סיפר כי "הגיעו הרבה אנשים מאירופה, גם מהארץ הגיעו" כדי להדריך או לסייע בלחימה.
יש סימני התשה? עייפות?
"אנשים עייפים. בימים הראשונים הייתה ממש פאניקה, ואני לא יודע לאן מסתכלים עכשיו. הרבה אנשים רוצים לעשות על זה כסף עכשיו, בגלל שהממשלה לא נותנת ציוד".
