שר החוץ יאיר לפיד קיים אתמול (רביעי) דיון חירום פנימי במשרד החוץ בעקבות המתיחות באתיופיה, והדיווחים שלפיהם המורדים מחבל תיגראי מתקרבים לבירה אדיס אבבה. זאת בשל החשש שאם המלחמה תגיע לבירת אתיופיה - לא ניתן יהיה לחלץ את 10,000 הממתינים לעלייה לישראל.
הדיון התמקד במצבם של אותם ממתינים, שמרוכזים במחנות באדיס אבבה ובגונדר שבצפון אתיופיה. בדיון נבחן אם נשקפת להם סכנה, אם ניתן להגן עליהם במחנות ואם ניתן לחלץ אותם במידה והקרבות יגיעו לבירה. לבסוף סוכם כי ישראל תעשה בדיקה בינלאומית של המצב באתיופיה, ושמשרד החוץ ימשיך לעקוב בדריכות אחרי ההתפתחויות במדינה וההשלכות על אותם ממתינים.
בד בבד פנתה שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה לראש הממשלה נפתלי בנט, בדרישה לקיים דיון דחוף על העלאת הממתינים מאתיופיה בשל ההסלמה במצב הביטחוני במדינה. "ממשלת אתיופיה הכריזה על מצב חירום עקב התקדמות כוחות המורדים מתיגראי לעבר אדיס אבבה", כתבה תמנו שטה. "על פי הדיווחים, המורדים מתכוונים לבצר ולכבוש את בירת אתיופיה, בה מצויים חלק גדול משארית יהודי אתיופיה, בהם ממתינים מתיגראי. בהמשך לכך, ראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד קרא לתושבים להתחמש על מנת להתגונן במהלך ההסלמה הצפויה".
תמנו שטה הוסיפה: "המצב הביטחוני הרעוע משפיע באופן ישיר על בני קהילות הממתינים באתיופיה, מסכן את חייהם ומצריך התערבות ממשלתית מיידית להעלאתם המזורזת. בנוסף, שארית יהודי תיגראי סובלים מהתנכלויות ומסנקציות עקב מוצאם האתני, וצפויה אף הסלמה עד כדי סיכון חייהם, ומשפחותיהם בישראל מתקשות ליצור עמם קשר ולסייע להם כלכלית בשעת משבר קשה זו. כל יום המתנה נוסף עלול לגבות מחיר יקר של חיי אדם בקרב הקהילה היהודית באתיופיה".
7 צפייה בגלריה
עשן מיתמר אחרי הפצצה אווירית ב-20 באוקטובר, סמוך למקלה, בירת מחוז תיגראי
(צילום: רויטרס)
7 צפייה בגלריה
המורדים כבר באמצע הדרך לאדיס אבבה. טוענים שכבשו עיירות שחולשות על כביש מהיר בדרך לבירה
תמנו שטה כיתבה במכתבה גם את שר הביטחון בני גנץ, שרת הפנים איילת שקד, ראש המוסד דוד (דדי) ברנע וראש המל"ל ד"ר אייל חולתא. בתוך כך, משרד החוץ פרסם אזהרת מסע לאתיופיה וייתכנו שיבושים ומגבלות על טיסות, תנועה, תקשורת וזמינות מוצרים במדינה. במשרד ממליצים לאזרחים ישראלים לשקול להימנע מנסיעות לא חיוניות, ומהשוהים בה כבר היום לשקול לקצר את שהותם ולנקוט משנה זהירות.
באתיופיה פרצה בנובמבר אשתקד מלחמה בין הצבא הפדרלי של אתיופיה והמיליציות המסייעות לו לבין ארגון המורדים "החזית העממית לשחרור תיגראי" (TPLF). היא החלה אחרי שהמורדים התיגרינים התנערו מסמכותה של הממשלה הפדרלית, מרדו בהחלטותיה והחליטו לקיים בחירות במחוז בניגוד להוראתה. התיגרינים, שהיו הכוח הדומיננטי בפוליטיקה האתיופית הארצית במשך עשרות שנים עד עלייתו לשלטון של ראש הממשלה אביי אחמד ב-2018, חשו מאז עלייתו כמי שנדחקו לשוליים ונושלו ממעמדם.
בתחילת המלחמה כבש צבא אתיופיה את עריה המרכזיות של תיגראי, בכלל זה את בירת המחוז מקלה, אבל במהלך הקיץ, בתפנית דרמטית, שבו המורדים וכבשו את העיר. משם המשיכו ופלשו למחוזות אפאר ואמהרה הסמוכים. הלחימה הקשה כעת מתרחשת באמהרה, ושתי ערים שלטענת התיגרינים נכבשו על ידיהם שוכנות שם: קומבולצ'ה ודסי. הן שוכנות סמוך לכביש המהיר והאסטרטגי A2, המוביל לבירה אדיס אבבה, במרחק של כ-400 ק"מ ממנה. כלי תקשורת בעולם מדגישים כי כיבוש הערים יהווה תפנית דרמטית, כזו שעשויה להצביע על "שלב חדש" במלחמה. בסוכנות הידיעות AP אף הזכירו בדיווח שלהם אפשרות שהתיגרינים יוכלו לתקוף את הבירה.
בפוסט שפרסם בפייסבוק השבוע קרא ראש ממשלת אתיופיה לאזרחיו להשתמש בכל נשק הבא ליד, "על מנת לחסום, להפיל ולקבור" את המורדים. "מוות למען אתיופיה הוא חובה לכל אחד מאיתנו", כתב אביי, על רקע טענותיהם של המורדים כי כבשו שתי עיירות אסטרטגיות החולשות על כביש מהיר שמוביל אל הבירה אדיס אבבה.
ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון: 30 שנה לעליית יהודי אתיופיה, "מבצע שלמה"
(צילום: דובר צה"ל)
המצב באתיופיה מזכיר את הלחימה בה בשנת 1991, שהובילה למבצע שלמה, שבמסגרתו הועלו לארץ 15 אלף יהודים. לאחר חילופי השלטון באתיופיה בתחילת שנות ה-90 הסכים הממשל החדש לאפשר תמורת כופר של 35 מיליון דולר את העלאת שארית היהודים.
היה זה מבצע מורכב, רגיש וחשאי במידה רבה, שאותו ביצע צה"ל יחד עם גורמים רבים: הסוכנות היהודית, הג'וינט, המוסד, שב"כ, כ-70 לוחמים מיחידת שלדג בפיקוד בני גנץ שאבטחו את אזור נמל התעופה - וכן אל על, שטייסיה הביאו את העולים לישראל.
פורסם לראשונה: 22:17, 03.11.21
