גם אויביה הגדולים ביותר של ישראל, מנהיגי חיזבאללה וחמאס ומשטר האייתוללות באיראן, מסתכלים מן הסתם בתדהמה על מה שמתרחש בימים אלה ב"ישות הציונית". הנה הפנטזיה הפרועה שלהם, בדבר התפוררותה של מדינת ישראל, מתרחשת לנגד עיניהם מבלי שיזיזו אצבע. רק לפני כמה ימים הסביר מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, במילים המפורשות ביותר, שבעיניו "כל מה שמתרחש בישראל זה סימני הסוף של קיום היישות הציונית".
ואכן, אם זר נקלע לכאן בימים האחרונים, הוא יתקשה להבין ולהאמין שדווקא בימים של הסלמה ביטחונית יוצאת דופן בזירה הפלסטינית, בתקופה שבה איראן מתקרבת יותר מתמיד לפצצה גרעינית ומעשירה אורניום על סף הרמה הצבאית, השר לביטחון לאומי בישראל, שאמור לעסוק בביטחון אזרחי המדינה, עוסק בדבר אחד בלבד - חיסולים פוליטיים.
המספרים מבהירים את חומרת המצב. רק בחודשיים הראשונים של 2023, ללא חודש מרץ, נרצחו בישראל 14 בני אדם בפיגועים, כשבכל 2022 נרצחו 26 (וזו הייתה השנה המדממת ביותר מאז 2015). מספר ההרוגים בצד הפלסטיני מעיד על המוטיבציה והנכונות של צעירים פלסטינים להרוג ישראלים אפילו במחיר של מוות - יותר מ-80 הרוגים מאז תחילת השנה בגדה ובמזרח ירושלים, כבשכל 2022 נספרו 152 הרוגים, פי שניים מ-2021 ופי שבעה מ-2020.
בכל יום כמעט מתמודדת מערכת הביטחון עם התראות להתקפות טרור, והעובדה שלא נראו פה פיגועי התאבדות עדיין, או פיגועים קשים נוספים, היא בגדר נס שמקורו כמובן בהצלחות של שב"כ וצה"ל בסיכול הפיגועים. הרשות הפלסטינית עצרה את התיאום הביטחוני (כמעט לחלוטין), בעוד גורמי חמאס וג'יהאד בעזה ובחו"ל מסייעים למפגעים בעיקר בכסף.
למאמץ הזה מצטרפת איראן שבדרכים שלה מנסה לשלוח זרועות לתוך הגדה המערבית, בדומה לימי האינתיפאדה השנייה. וכל ההסלמה רבתי מתרחשת 12 ימים בלבד לפני תחילת חודש הרמדאן והרגישויות שהוא מביא עמו, כשבאופק פסח - וניתן לשער שאי אלו גורמים מקרב תומכי בן גביר וסמוטריץ', יבקשו לעלות להר הבית במהלך החג.
ניצב עמי אשד מדבר עם מפגינים מחוץ לביתו
(צילום: ערן ורנר)
ודווקא בעיתוי הזה, בוחר איתמר בן גביר להוביל להדחתו של עמי אשד, מפקד מחוז תל אביב, מאחר שלא הוביל למספיק שפיכות דמים מול מפגינים ובכך מנע הסלמה נרחבת יותר במאבק נגד הממשלה שהוא יושב בה. אותו בן גביר שהבטיח שיכה בטרור וישמיד את חמאס, שימחק את עזה ויקים עוד ועוד התנחלויות, מגלה את המציאות המורכבת שממנה בחר כל חייו להתעלם - וזו העובדה שהבעיה הפלסטינית לא הולכת לשום מקום.
כבר אין את מנסור עבאס ורע"מ להאשים, גם לא את "הממשלה הרופסת" כפי שקראה מירי רגב לממשלת בנט-לפיד, לאחר פיגועים. זו ממשלת ימין מלא-מלא שהמסר שלה היה ברור – אנחנו נדע לטפל בערבים. את ציבור בוחרי בן גביר, סמוטריץ והליכוד, פחות עניינה ה"רפורמה" המשפטית, ויותר עניין המצב הביטחוני והמציאות מול הפלסטינים. והנה דווקא הפלסטינים גורמים לאלה שהבטיחו שיידעו לטפל בטרוריסטים, להיראות חלשים וחסרי אונים.
אוזלת היד במישור הביטחוני גורמת לממשלה הזו להיראות רע עוד יותר, בעיקר מאחר שהיא עוסקת בדבר אחד בלבד - המפגינים - "הטרוריסטים, האנרכיסטים" וכמובן ההפיכה המשטרית. כל השאר, למרבה הצער, ייאלץ לחכות. או כפי שכתב בטוויטר אחד מתומכי הרפורמה, איש המחנה הציוני-דתי-ימני, זמן קצר לאחר הפיגוע בתל אביב: "לסיים את חקיקת הרפורמה כמה שיותר מהר ולהתחיל לנהל את המדינה".
זה סדר העדיפויות כרגע - הפיכה משטרית עכשיו, אחר כך נתפנה לעסוק בנושאי ביטחון. אנשים כנראה יכולים להירצח ברחובות, חיילים ייהרגו בסמטאות של שכם וג'נין, אבל קודם כל ההפיכה. עצוב.
