מאז הודעת הפרישה של ג'ו ביידן, שהחליט שלא להתמודד לכהונה נוספת כנשיא ארה"ב, מנסים פוליטיקאים ופרשנים ברחבי העולם לעמוד על ההבדלים בין הנשיא לסגניתו קמלה האריס – שלפי כל ההערכות תהיה המועמדת הדמוקרטית בבחירות בנובמבר. בעוד שמדיניות החוץ של הנשיא הדמוקרטי הוותיק שונה באופן מהותי מזו של היריב הרפובליקני דונלד טראמפ, בעולם מנסים להבין כיצד עשויה להיראות כהונתה של "הנשיאה האריס" – שאם תנצח את טראמפ תעשה היסטוריה ותהיה האישה הראשונה שמכהנת כנשיאת ארה"ב.
אתמול נכנע ביידן בן ה-81 ללחץ הכבד שהופעל עליו במפלגה הדמוקרטית מאז העימות הטלוויזיוני החלש שלו מול טראמפ, והודיע כי הוא פורש מהמרוץ לנשיאות – פחות מארבעה חודשים לפני הבחירות. בהמשך הצהיר על תמיכתה במועמדות של סגניתו האריס, ואמר כי ההחלטה לבחור בה לסגניתו הייתה הטובה ביותר שקיבל. לאחר הודעת התמיכה של הנשיא בהאריס הצהירו דמוקרטים רבים על תמיכה בריצה שלה לנשיאות.
הודעת הפרישה של ביידן (שיישאר בבית הלבן עד להשבעת הנשיא החדש ב-20 בינואר 2025) מגבירה את חוסר הוודאות לגבי השפעתה של ארה"ב בזירה הבינלאומית בתקופה של מלחמות בעזה ובאוקראינה, עליית הימין הקיצוני באירופה וניסיונותיה של סין לחזק את מעמדה העולמי.
האריס, סגנית הנשיא הראשונה בתולדות ארה"ב, העבירה קדנציה שנויה במחלוקת בבית הלבן, שבמהלכה התקשתה להותיר חותם ממשי. במהלך הקדנציה פורסמו דיווחים על אווירה בעייתית בלשכתה, ועל כך שהתאכזבה מכך שביידן אינו מפקיד בידיה סמכויות של ממש. ובכל זאת, לקראת הודעת הפרישה של ביידן האמינו גורמים דמוקרטים כי סיכוייה של האריס לנצח את טראמפ גבוהים יותר. ביידן, שבמשך תקופה ארוכה שלל על הסף אפשרות שיפרוש, החל בימים האחרונים לשקול את הנושא בכובד ראש – והתעניין בסיכויים של סגניתו לנצח בנובמבר.
במחצית הראשונה של כהונת ביידן, האריס כלל לא הצליחה להצטייר כפוליטיקאית בעלת השפעה בזירה הבינלאומית כמי שעשויה להנהיג בעתיד את המפלגה הדמוקרטית. בשנתיים האחרונות היא מנסה ביתר שאת להשפיע על המדיניות האמריקנית, ומתבטאת במגוון נושאי מדיניות חוץ – מעזה ועד רוסיה וסין, וכעת נחשבת לפוליטיקאית שמנהיגים רבים בעולם מעריכים את דעתה.
פרשנים מעריכים שבשורת נושאים שעומדים על הפרק במדיניות החוץ, כהונה של האריס תהיה למעשה "המשך" של כהונת ביידן. ארון דיוויד מילר, שתיווך במגעים של ממשלים אמריקניים עם גורמים במזרח התיכון, אמר על האריס: "היא אולי תהיה אנרגטית יותר, אבל אל תצפו לשינויים גדולים ומידיים בהשוואה למדיניות החוץ של ביידן".
האריס אותתה, לדוגמה, שלא תסטה מתמיכתו האיתנה של ביידן בנאט"ו ותמשיך לתמוך במלחמתה של אוקראינה מול רוסיה. מדובר בהבדל גדול מהנשיא לשעבר טראמפ – שבמהלך קמפיין הבחירות איים על נאט"ו, והאפשרות שינצח מעוררת דאגה באוקראינה – שם חוששים מירידה בסיוע הצבאי שיועבר מוושינגטון.
בוועידת מינכן לביטחון נשאה השנה האריס נאום נוקשה שבו תקפה את רוסיה על הפלישה לאוקראינה. היא הבטיחה לבעלות הברית של ארה"ב בנאט"ו שוושינגטון תכבד את סעיף מספר 5 באמנת נאט"ו – שמחייב את כל חברות הברית הצבאית להגן על חברה שנתונה למתקפה.
בנושא הסיני האריס, כמו רוב המערכת הפוליטית בארה"ב, מאמינה שיש להיאבק בהשפעתה של סין ברחבי העולם - ובמיוחד באסיה. אם תנצח צפויה האריס להמשיך בדרכו של הנשיא הדמוקרטי ולהתעמת במידת הצורך עם בייג'ינג - אך גם לראות היכן יכולות שתי המעצמות לשתף פעולה.
אם האריס תנצח את טראמפ, הנושא הישראלי-פלסטיני צפוי לתפוס מקום מרכזי במדיניות החוץ שלה – במיוחד אם המלחמה בעזה עדיין תימשך. האריס אמנם הייתה שותפה לתמיכתו האיתנה של ביידן בישראל אחרי הטבח, ולקביעה שלישראל יש את הזכות להגן על עצמה, אך בכמה מקרים היא השמיעה ביקורת חריפה יותר מזו של ביידן על ניהול המלחמה ועל פעולות צה"ל.
בחודש מרץ האריס תקפה את ישראל ואמרה כי היא לא עושה מספיק כדי להקל על "הקטסטרופה ההומניטרית" שהתפתחה במהלך הפעולה הקרקעית בעזה. בהמשך אותו חודש רמזה סגניתו של הנשיא ביידן שישראל "תישא בהשלכות" אם היא תפתח במבצע קרקעי ברפיח – בזמן שבאזור העיר בדרום רצועת עזה נמצאים המוני פליטים עזתים שברחו לשם ממוקדים שונים ברצועה.
הנשיא ביידן מגדיר את עצמו "ציוני", ובמהלך הקריירה הפוליטית הארוכה שלו הוא נפגש עם מנהיגים ישראלים רבים. בכמה נאומים - כולל הנאום המיוחד שנשא אחרי הטבח - הזכיר ביידן את ביקורו בישראל במלחמת יום כיפור ואת פגישתו עם גולדה מאיר. האריס אמנם נשואה ליהודי, אך בניגוד לביידן אין לה "קשר מיוחד" לישראל. להאריס יש קשרים טובים מביידן עם הפלג הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית - שבשנים האחרונות הולך ומקצין והופך פרו-פלסטיני ואנטי-ישראלי יותר ויותר. חלק מהפרוגרסיבים הדמוקרטים קראו לביידן להפסיק את העברת הסיוע הצבאי בישראל, כתגובה למספר הנפגעים הגבוה של העזתים במלחמה.
בחודשים האחרונים האריס הייתה בוטה יותר מביידן בקריאות להפסקת אש, בגינוי הפלישה לרפיח ובהבעת זעזוע ממצוקתם של העזתים. בהתייחסות להפגנות הפרו-פלסטיניות ששטפו את הקמפוסים בארה"ב אמרה האריס כי ההזדהות עם סבלם של העזתים היא התנהגות אנושית מוצדקת, אך במקביל ציינה כי היא מתנעת ממעשיהם של חלק מהמפגינים.
בדצמבר התייחס ג'ון קירבי, דובר המועצה לביטחון לאומי, לגישתה של האריס בנוגע לשלטון בעזה ואמר: "היא בהחלט הבהירה שאנחנו מאמינים שבעתיד העם הפלסטיני זקוק לזכויות להצביע ולהשמיע את קולו, ושצריך שבעזה יהיה ממשל שירצה להגשים את השאיפות ואת הצרכים שלו". באפריל, כשאיראן שיגרה טילים וכטב"מים לישראל, אמרה האריס: "התמיכה שלנו בישראל בלתי מעורערת ואנחנו עומדים לצד אזרחי ישראל מול המתקפות האלה".
למרות הביקורת החריפה שהשמיעה נגד ישראל, הפרשנים מעריכים כי לא צפוי שינוי גדול במדיניות האמריקנית כלפי ישראל אם האריס תהפוך לנשיאה. היילי סויפר, שכיהנה כיועצת של האריס לביטחון לאומי בתחילת כהונתה של האריס כסנאטורית, אמרה שתמיכתה בישראל היא איתנה בדיוק כמו זו של ביידן. לדבריה ההבדלים בין השניים בגישה לישראל מזעריים.
פרשנים וגורמים אמריקנים אמרו לרשת NBC כי בניגוד לביידן, שנראה שלעיתים נזהר בכבודו של בנימין נתניהו, האריס לא תחשוב פעמיים לפני שתמתח ביקורת פומבית על ראש הממשלה – או תביע הזדהות עם מצוקתם של האזרחים הפלסטינים ברצועת עזה. בניגוד לביידן, האריס לא ביקרה בישראל מאז השבעה באוקטובר, אך שהתה לצידו בשיחת טלפון שניהל עם נתניהו אחרי הטבח. נתניהו, שממריא היום לארה"ב, ייפגש עם ביידן - וגם עם הסגנית האריס.
בנושא האיראני, חלק מהפרשנים מעריכים שניצחון של האריס בבחירות יוביל להחלטה איראנית "לבחון" את הנשיאה החדשה ולהאיץ את פיתוח תוכנית הגרעין של טהרן. במהלך כהונתו התנהלו מגעים על חזרה להסכם הגרעין, אך אותם ניסיונות כשלו וביידן לא הראה עניין רב לשוב לשולחן המו"מ. האריס, אם תהיה נשיאה, לא צפויה להציע לאיראנים הצעות מרחיקות לכת כל עוד לא יהיו סימנים לכך שטהרן מוכנה לבצע ויתורים.