(צילום: נויל האריס)
ביום שישי הבא אמור לצאת לדרך מתווה קיצור התורנויות בבתי החולים לאחר שבאוקטובר האחרון חתמה שרת הכלכלה אורנה ברביבאי על הצו שמורה על כך. ואולם, כפי שפורסם אתמול ב-ynet, מנהלי בתי החולים שיגרו מכתב חריג ובו הודיעו כי למרות הצו – אין היתכנות למהלך.
המשמעות היא שהסיכוי לקיצור התורנויות, מהלך היסטורי שאמור לשים קץ לתורנויות באורך 26 השעות של המתמחות והמתמחים בבתי החולים, נראה בשלב זה קלוש. מה קרה מאז הקמת הוועדה לקיצור התורניות ומהם הקשיים המרכזיים שעשויים לבלום את המהלך? ynet עושה סדר.
הרקע לקיצור התורנויות
בחודש אוקטובר, לאחר שפקע הצו הקודם, חתמה שרת הכלכלה על הצו שמסדיר מחדש את עבודת המתמחים בבתי החולים החל מ-1 באפריל 2022. לפי הצו החדש, התורנויות בעשרה בתי חולים בפריפריה בכלל המקצועות, למעט המקצועות הכירורגיים, לא יימשכו יותר מ-16 עד 18 שעות, במקום 26 שעות. בתי החולים שנכללו בצו הם העמק, סורוקה, נהריה, זיו, פוריה, ברזילי, יוספטל ושלושת בתי החולים בנצרת.
בצו נקבע כי מספר בתי החולים שיצטרפו למהלך יגדל בהדרגה. המתמחים ובראשם ארגון "מרשם" שמוביל את מחאת המתחמים, חידש את המחאה שלו בטענה שההסכם אינו מעוגן ביעדים ברורים ובתוספות תקציביות. בעקבות חידוש המחאה, הודיע שר הבריאות ניצן הורוביץ על הקמת ועדה ייעודית שתבחן את קיצור התורנויות, וזאת לאחר שכבר הודיע כי בקדנציה שלו התורנויות יקוצרו.
מה אירע מאז הקמת הוועדה?
בחודשים האחרונים פעלה הוועדה שהורה על הקמתה השר הורוביץ, ובראשה עמד ד"ר ספי מנדלוביץ', המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, והשתתפו בה נציגים ממערכת הבריאות, משרד הבריאות ומשרד האוצר. תוך זמן קצר התברר כי לוחות הזמנים שהוצגו באשר לאופן ההדרגתי של היישום, וביתר שאת כמות המקצועות וכמות בתי החולים ממרכז הארץ שיצטרפו למהלך, אינם מציאותיים, וקיצור התורנויות כרוך בהוספת מאות תקנים חדשים לבתי החולים.
בעוד שמובילי המחאה טוענים כי מרגע שיתקבלו התקנים ניתן יהיה ליישם את הקיצור, מנהלי בתי החולים טוענים כי בחלק גדול מהמקצועות פשוט אין רופאים שממתינים לתקן. הוועדה הייתה אמורה לפרסם את מסקנותיה בסוף חודש ינואר אלא שאז הודיעה הוועדה על דחייה של עשרה ימים – ומאז המסקנות לא פורסמו באופן רשמי.
מהם המודלים המרכזיים לקיצור התורנויות?
16+2: הרופא התורן לא מגיע לעבודה בבוקר יום התורנות, אלא מתחיל את עבודתו אחר הצהריים ועד הבוקר למחרת. כלומר, יום העבודה מתחיל בשעה 15:00 ומסתיים בשעה 09:00 לערך ביום שלמחרת. על פי הוועדה, "במודל זה התורנות אורכת 16 שעות וכן שעתיים נוספות לצורך 'העברת מקל' בין התורנות ליום העבודה שלאחריה". עוד נכתב בדו"ח הביניים של הוועדה כי "מודל זה הוא הדומה ביותר למתכונת ההעסקה הנוכחית ולכן, על פניו, הוא הפשוט ביותר ליישום".
18/30: במודל זה משובצים שני רופאים לתורנויות של 16 שעות לתקופה מסוימת (כולל בלילה) ואז בפרק זמן אחר עוברים לעבודה במתכונת בוקר.
תורן מגשר: במודל זה התורן מגיע בבוקר, עוזב בשעה 12:00 להפוגה וחוזר בשעה 21:00 עד הבוקר שלמחרת. לדברי חברי הוועדה, "חסרונותיו של המודל כוללים גידול משמעותי במספר הערבים או הלילות בהם נדרש הרופא להיות נוכח בבית החולים, פגיעה ברצף הטיפולי על רקע ריבוי 'העברות מקל'. פגיעה זו משמעותית בעיקר במחלקות לרפואה דחופה ובמחלקות הכירורגיות".
12 שעות: רופאים מתמחים יעבדו מדי יום במשמרות של 1+12 שעות, כאשר בשעות היום נוכחים המתמחים עד השעה 00:20 ואילו התורן מגיע בשעה 00:20 עד 08:00 למחרת.
המחלוקות המרכזיות
תקצוב, תקנים, העבודה בסוף השבוע והשכר. כפי שפורסם ב-ynet, בעוד שלצורך קיצור התורנויות יש צורך בתוספת של מאות תקנים – אלו עד כה לא ניתנו לאף אחד מבתי החולים. סוגיה נוספת היא עניין השכר כאשר הדרישה המרכזית כרגע היא ששכרם של התורנים והתורנויות לא ייפגע בשל הירידה בכמות השעות בהן יעבדו.
מנגד, השארת שכרם כפי שהוא תגרור דרישה להעלות את שכרם של אלו שעדיין עובדים בתורנויות הארוכות. עוד אין הסכמה בעניין הזה. גם ההסתדרות הרפואית הודיעה לאחרונה כי אינה תומכת במתווה הקיצור המקורי ובמימושו במועד המקורי שנקבע בצו של השרה ברביבאי.
מדוע דווקא עכשיו התעוררו מנהלי בתי החולים?
לאורך כל הדרך חלק נכבד ממנהלי בתי החולים היו סקפטיים לגבי יישום המהלך המבטיח וההיסטורי, בין היתר משום שידעו שכמות התקנים מחד היא עצומה ומאידך בחלק מהמקצועות אין המון, אם בכלל, רופאות ורופאים שממתינים לתקנים בבתי החולים.
המנהלים החליטו להתנגד באופן רשמי וכיחידה אחת רק אתמול משום שלאורך כל הדרך הייתה עוד תקווה שלפחות חלק מהתקנים יועברו. הדחיות החוזרות בפרסום מסקנות הוועדה לצד חילופי ההאשמות הפומביים בין השר הורוביץ לשר האוצר אביגדור ליברמן גם כן תרמו לכך, אך בימים האחרונים נפל הפור ובבתי החולים הבינו באופן סופי כי גם אם המתווה ייושם, אין היתכנות לכך שזה יקרה ב-1 באפריל, כפי שנקבע.
מה צפוי לקרות כעת?
חודשים אחרי ההבטחה של השר הורוביץ ופחות מעשרה ימים עד למועד מימוש הצו – המהלך נראה כעת לא ישים. הוועדה עוד לא הגישה את מסקנותיה, הורוביץ האשים את שר האוצר אביגדור ליברמן בשבועות האחרונים בכך שלא העביר את התקציבים הדרושים ליישום המתווה והתנגדות מנהלי בתי החולים לצד התנגדות ההסתדרות הרפואית גורמים לספק רב בשלב זה שהמתווה ייצא לפועל במועד המתוכנן, ונראה שהתרחישים האפשריים בשלב זה הם או דחייה של יישום הצו או יישום במתכונת מצומצמת יותר.
הבוקר איימה יו"ר ארגון המתמחים, ד"ר ריי ביטון, כי המחאה צפויה להתחדש בשבוע הבא. "אם קיצור התורנויות אכן לא ייכנס לפועל, לא יהיו מתמחים בבתי החולים", אמרה בריאיון לאולפן ynet. "אנחנו לא יכולים להמשיך לעבוד כך יותר. לכל המעורבים היה מספיק זמן להתכונן לזה. אנחנו כבר חצי שנה באירוע הזה. אנחנו לא יכולים להמשיך לעבוד בתנאים האלה יותר, לא יכולים לסכן את עצמנו ואת המטופלים".
