עשרות פקחי ועובדי רשות הטבע והגנים יצאו אתמול (יום ה') מוקדם בבוקר לספירת הצבאים השנתית ברמת יששכר שבגליל התחתון. הם היו חמושים במשקפות, במכשירי קשר, במפות, בכלי כתיבה ובדפי נייר.
זה הציוד הנדרש למבצע, וכמובן הרבה סבלנות, כי לצבאים יש נטייה טבעית לדלג בין שני הצדדים של נחל תבור ולבלבל את הספירה. "מאז 1983 אנו מבצעים את הספירה השנתית של הצבאים", מסביר רועי פדרמן, אקולוג מרחב הגליל התחתון ברשות הטבע והגנים.
הוא הוסיף: "כשהתחלנו היו כאן יותר מ-3,000 פרטים, היום חיים כאן רק 800. זה שטח המחיה הגדול ביותר לצבי הארץ-ישראלי. יש עוד להקות שחיות בגולן, בגלבוע ובכרמל. ברמת יששכר חיה הקבוצה הגדולה ביותר בעולם".
"וואו, הנה להקה של עשרה", מחמוד נאסר, ומחמוד נאסר, מפקח בכיר ברשות, מיד פוסק: "זה עדר של זכרים, אני מזהה לפי הקרניים".
הצבאים רגישים וערניים לכל רעש במרחב המחיה שלהם, ומיד כשהם שומעים את רעשי רכבי השטח הם מתבוננים בדמויות הלא מוכרות שהגיעו לשמורה בה הם חיים, ואז, ליתר ביטחון, הם מרימים רגליים ומדלגים למקומות אחרים בשמורה.
"הם מאוימים על ידי ציד לא חוקי, דריסות כלי רכב, קיטון של שטחי המחיה שלהם, מחלות וטורפים כמו תנים וכלבים משוטטים, ולכן כל כך חשוב לשמור על גודל הלהקה", מסביר פדרמן. הפקחים מתמקמים על אחת הגבעות, שולפים משקפות ומתחילים לסרוק עד שנתקלים בצבאים. מי שמזהה ראשון צועק כמה זיהה, ולוסי יוסף, בשגרה מנהלת הגן הלאומי בתל מגידו, רושמת על הדף כמה זוהו.
במקביל, נשלפת מפה גדולה של השטח ומתחילים לסמן עליה היכן זיהו את הפרטים. בסך הכול נספרו אתמול 787 צבאים, דומה למספר בעשור האחרון.