בתי עסק שנפגעו בהתפרעות האריתריאים בתל אביב
(צילום: נדב אבס)
חמש שנים אחרי הניסיון הכושל להעביר 16 אלף מבקשי מקלט למדינות מערביות, למרות הסכם שנחתם עם האו"ם - ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב (שבת) כי צוות שרים יבחן אפשרות לגירוש "מסתננים שהשתתפו בהתפרעויות בתל אביב". בינתיים, במשטרה מנסים למנוע את התחדשות העימותים - וסגרו את בתי השיכר (חמארות) בדרום תל אביב "למניעת תקיפות הדדיות וסיכון חיי אדם".
בהודעה שפרסמה לשכת ראש הממשלה לאחר צאת השבת, ואחרי המהומות הקשות בדרום תל אביב, נמסר כי "בעקבות ההתפרעויות החמורות, החליט ראש הממשלה לכנס צוות שרים מיוחד לבחון נקיטת אמצעים נגד המסתננים הלא-חוקיים שהשתתפו בהפרות הסדר, לרבות צעדי גירוש". צוות השרים יתכנס מחר במשרד ראש הממשלה בירושלים.
השר מיקי זוהר, כמו אחרים בליכוד ובקואליציה, קרא לגירוש המתפרעים: "ישראל היא מדינת חוק. מי שמתפרע ברחובות, משחית חנויות ומרים יד על שוטרים - חייב להיענש בחומרה ולהיות מגורש לאלתר. כל מי ששוהה כאן חייב לכבד את החוקים שלנו".
יו״ר הציונות הדתית, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', האשים את שופטי העליון. "בהתפרעויות השבת, שהיו רק הפרומו למה שמחכה לנו אם לא נחזיר את המסתננים לארצות מוצאם, יש אחראי אחד בלבד: בג"ץ", אמר סמוטריץ'. שנים אנחנו מתריעים, שנים שבג״ץ מונע כל פעולה שתאפשר להשיב את המסתננים לביתם. לכן בדיוק אנחנו מובילים את התיקונים במערכת המשפט שיאפשרו לנבחרי הציבור לקבל החלטות ולבצע אותם עבור אזרחי ישראל, שלומם וביטחונם".
מלשכת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמסר כי "בדיון שהתקיים היום, בראשות ראש הממשלה, הציע השר לבחון גירוש מהארץ של המסתננים הבלתי חוקיים שהשתתפו בהפרות הסדר בתל אביב. ראש הממשלה השיב כי יש לבחון את הדברים יחד עם ייעוץ משפטי. השר בן גביר מתכוון לפנות הערב לשר הפנים כדי שיניע מהלך לגירוש ונקיטת צעדים נוספים נגד המתפרעים". בנוסף, בן גביר מסר איחולי החלמה לשוטרים שנפצעו בעימותים וגיבה אותם, לאחר שלדבריו נאלצו להתגונן באמצעות ירי חי.
בהפגנה השבועית בקפלן הזכירה שקמה ברסלר, אחת ממנהיגות המחאה, את אותו הסכם שנתניהו ביטל ב-2018: "לכאוס שהיה היום בתל אביב יש אחראי, ב-2018 היה הסכם שיכול היה להשיב את מרבית האריתריאים ונתניהו חזר בו מההסכם בגלל גזענים כהניסטים. בפעם המי יודע כמה לא טובת המדינה עמדה בפניי מקבלי ההחלטות".
מפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי התייחס למהומות בתל אביב, בעת ביקור באנדרטת מג"ב בעירון: "אנחנו אחרי שבוע מאוד מאתגר במשטרת ישראל, אחרי פעילות התקפית בכלל הגזרות. אתמול נערכנו לפעילות באזור תל אביב, וידענו על האירוע מצד המתנגדים והתומכים". לדבריו, "נערכנו בהתאם, ביצענו שלושה מעצרי מנע של מסיתים והגדלנו הבוקר את כמות הכוחות על מנת לסכל את האירועים שהקדימו את המחאה.
"המון רב של אלפי אנשים שטף את הכוחות שעמדו שם, פרצו שני מערכי גידור וזרקו אותם לצדדים. זה הגיע למצב של סיכון לחיי אדם, והשוטרים נאלצו להשתמש בירי חי על מנת למנוע פגיעה בחייהם. בשלב זה הגיעו כוחות תגבור שהשתלטו על האירוע. אני חייב לציין את הפעילות הנחושה של מחוז ת"א בפיקודו של מפקד המחוז, שבפרק זמן מאוד קצר הצליחו להשתלט על האירועים ולפזר את ההמון".
שקמה ברסלר בקפלן: "האחראי - נתניהו"
(צילום: satview)
בהערכת המצב שקיים הערב התייחס רנ"צ שבתאי לפתיחה בדיקת האירועים על ידי מח"ש, והבהיר כי "הוא נותן גיבוי מלא לכלל השוטרים שפעלו באירועים השונים בדרום ת"א בכלל הגזרות". הוא ציין כי המשטרה הצמידה עורכי דין לכלל השוטרים שצפויים להיחקר במח״ש והדגיש כי "מכל הבדיקות שקיים עולה כי השוטרים נהגו במקצועיות והשיבו את הסדר לרחובות ת״א, תוך שהם פועלים בנחישות ומסכנים את חייהם".
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ צייץ בטוויטר כי "מה שקרה היום ברחובות תל אביב אינו מחאה לגיטימית, אלא אלימות קשה. יש למצות את הדין עם הפורעים, להשיב את הסדר, ולהפיק לקחים מהאירוע האחרון ומהפגיעה הכוללת במשילות תחת הממשלה הנוכחית. כל זאת, ללא קשר לצורך לגבש מדיניות שתטפל בבעיית מבקשי המקלט, לטווח הארוך".
באפריל 2018 הגיע ראש הממשלה נתניהו להסכם עם נציבות האו"ם לפליטים, שבמסגרתו ישראל הייתה אמורה להעביר 16 אלף מבקשי מקלט או מסתננים מאפריקה למדינות מערביות - ובמקביל להסדיר את מעמדם של מספר דומה בישראל.
תיעוד הוונדליזם
הערכת המצב במשטרה
(צילום: דוברות המשטרה)
אלא שכעבור 24 שעות, בעקבות לחץ מימין וסערה ברשתות החברתיות - נתניהו הפך את עמדתו וחזר בו מההסכם. בשנים שקדמו לכך ניסתה ישראל להגיע להסכמים עם מדינות אפריקאיות ובהן רואנדה ואוגנדה - שיסכימו לקבל בשטחן את מבקשי המקלט אך ההסכמים קרסו.
בפועל, גם בלי המתווה יצאו מישראל בחמש השנים האחרונות מעל 10,000 מסתננים, רובם למדינות מערביות. ישראל מעודדת מסתננים לצאת ואף נותנת להם מענק כספי. לכ-2,500 מהגרים הוענק מעמד.
במהומות היום נפצעו לפחות 135 בני אדם, בהם 49 שוטרים. למשטרה הועברה מראש התרעה על חשש לאלימות חריגה, אבל רישיון לקיום הפסטיבל של שגרירות אריתריאה ניתן וגם רישיון להפגנת מתנגדי המשטר התקבל. 39 אריתריאים נעצרו במהומות. במשטרה הודו שלא צפו מהומות אלימות כאלה. כדי לפזר את המתפרעים הם השתמשו בין היתר באש חיה.
המחלקה לחקירות שוטרים פתחה בבדיקה של אותו ירי חי של השוטרים וגם של ירי באוויר שביצעו השוטרים. במח"ש, שם החלו באיסוף תיעודים ממצלמות אבטחה, יבחנו אם השוטרים אכן פעלו על פי הנהלים והאם היו נתונים בסכנה אמיתית.
