אלפי בני אדם השתתפו הערב (יום חמישי) ב"עצרת הניצחון" מול קריית הממשלה בירושלים. משתתפי העצרת, שהניפו שלטי "רק לחץ על חמאס יחזיר את החטופים" ו"במותם ציוו לנו ניצחון", קראו ל"ניצחון מוחלט" במלחמה ברצועת עזה. לפני העצרת יצא מסע אלונקות מגשר המיתרים שבכניסה לבירה. במקביל, בעצרת נראו גם שלטים עם הכיתוב "רק טרנספר יביא שלום", ובמקום חולקו פליירים ונמכרו חולצות כתומות עם הכיתוב "חוזרים לחבל עזה".
איציק ונועה בונצל, הוריו של סמ"ר עמית בונצל שנפל בקרבות ברצועה, אמרו בפתיחת העצרת כי "ראש הממשלה וקבינט המלחמה חייבים לשמוע את הקריאה והדרישה שלנו לניצחון מוחלט. עמית נפל ב-6 בדצמבר. כמה ימים לפני הוא כתב ביומן שלו, שנמסר לנו עם חפציו, כי הוא גאה להיות חייל בצה"ל, וש'התחושה היא שאנחנו במהלך היסטורי, וחייבים לסיימו בניצחון מוחץ'. אנחנו מחוייבים לקיים את צוואתו של עמית ויתר הנופלים".
הזוג בונצל פנה אל משפחות החטופים: "קשה לנו לדמיין את עוצמת הכאב, החרדה והייסורים שעוברים עליכם. אנו מבקשים מכם בשעה הטעונה והקשה הזו שבה מתנהל מו"מ לשחרור החטופים, לא לראות בנו אויבים אלא אחים, אחים שמנהלים מחלוקת לשם שמיים, רק על השאלה מה הדרך הנכונה לשחרור אחינו. קבלו אותנו, החוששים מאובדן כושר ההרתעה הישראלית, משחרור סינווארים נוספים. אל תראו בנו אויבים כאשר אנו דורשים להמשיך את המלחמה ולהכריע את החמאס. אחים אנחנו".
הרב בני קלמזנון, שבנו אלחנן קלמנזון שנפל בקרבות ב-7 באוקטובר בעת שחילץ תושבים מקיבוץ בארי, נאם: "ב-7 באוקטובר גילינו שבעולם הנאור רצח יהודים יכול להיות לגיטימי, איך מלמדים באוניברסיטות הבולטות בעולם שרצח יהודים תלוי בהקשר. למדנו שיש שואה לגיטימית, שיש פוגרומים לגיטימיים. בארץ הרוצחים שממערב לנו, בקהילה הנאצית של עזה - אני אומר את זה כחוקר שואה - יודעים שרצח תינוקות, אונס נשים והתעללות בזקנים הם לגיטימיים בעולם. הם יודעים שגם בקהילות שלהם אם אתה רוצח ומתעלל בגופות אתה זוכה לכבוד ותהילה. אם מדינת ישראל לא תביס את הרוע הזה, רצח ילדים ואונס נשים יהיה העיסוק הכי משתלם בשוק התעסוקה העזתי.
"החטופים יקרים ללב כולנו, כולנו מתפללים בכל יום לחילוצם, והדרך היחידה הריאלית לבצע זאת היא להמחיש לרוצחי עזה שאם חייהם יקרים להם, כדאי להם מאוד להחזיר את אחינו". קלמזנון התייחס גם לגלעד שליט: "אחלה בחור, הוא באמת היה הילד של כולנו ולכן שחררנו אותו תמורת מאות רוצחים. אני זוכר אותי שלמרות שהתנגדתי לעסקה התרגשתי, אבל זו הייתה תחושת אושר קצרה מאוד. המשוחררים, ובראשום סינוואר, חזרו מיידית לעשות מה שהם אוהבים. שכלתי את הבן שלי, אין לי כוח לעוד עשרות אלפי קורבנות שיהיו אם ניכנע".
תא"ל דדי שמחי, שבנו גיא נפל בקרבות בקיבוץ רעים, פנה ללוחמים: "מדינת ישראל ברגע היסטורי בקנה מידה תנ"כי. האויב מסתתר במנהרות בכל מפגש הוא מובס ואנו צוברים הישגים גדולים מאוד. צפון הרצועה הפך לשטוח וכמעט שומם, חאן יונס פורקה במהירות. רפיח ממתינה בפחד לגורלה הידוע, ואנו מייצרים רצועת ביטחון חדשה מול הגבול. במנהרות יש אתגר מורכב מאוד, אנו צוברים הישגים חשובים ומכל העולם באים ללמוד מאיתנו. העוז והגבורה שאתם מפגינים בלחימה הם מגן ביטחון העם וחרב הנקמה שלנו".
שמחי הוסיף כי "אנו במלחמת מצווה. היא גורלית להמשך עתידנו, עתיד ילדנו ועתיד העם בישראל. המלחמה הזאת, שנכפתה עלינו לאחר הטבח והמחדל ב-7 באוקטובר, מחייבת אותנו לניצחון ברור ומוחלט נגד חמאס. ניצחון כזה יכלול את השבת החטופים. הלחץ הצבאי. הוא זה שמקרב ויקרב את השבתם הביתה. ניצחון שכזה יבהיר כי יש מחיר קשה, קטלני ויקר מאוד לכל מי שיעז לפגוע בבנינו ובנותינו. אחיי ואחיותיי אנחנו נקום, ננקום ונקומם את ארצנו מחדש. עם ישראל חי".
חתן פרס נובל, פרופ' ישראל אומן נאם: "התרחיש חוזר על עצמו שוב ושוב: מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת שלום הגליל, האינתיפאדות, לבנון השנייה, חומת מגן, עופרת יצוקה וכו' וכו' וכו', וכיום אחרי 100 שנים של אלימות בלתי פוסקת, אנו מוצאים את עצמנו שוב במלחמה עקובה מדם, מדוע? סיבה אחת היא שידידינו כביכול לא נותנים לנו לנצח. ביידן מכריח אותנו להכניס 150 משאיות כל יום, לסייע לאויב. כביכול סיוע הומניטרי, אך למעשה זה יגיע ישר ללוחמים של חמאס, ואף לו היה מדובר על סיוע הומנטירי אמיתי, מי שמע על סיוע הומניטרי לאויב בעיצומה של מלחמה?.
"רק אנחנו מתבקשים להתנהג ככה. לא היו דברים כאלה בשום מקום אחר בעולם אי פעם. אך סיבה יותר חשובה היא שאנחנו בעצמנו לא נותנים לעצמנו לנצח. כל הארץ מלאה פוסטרים עם המסר- מחזירים אותם הביתה עכשיו, עסקה עכשיו. ליבי עם משפחות החטופים ועם החטופים עצמם, אך על איזו עסקה מדובר? הקץ המעשי של המלחמה ושחרור אלפי טרוריסטים שבמו ידם הרגו אותנו וימשיכו להרוג אותנו. פירוש עסקה זו הוא כניעה, תבוסה, ניצחון מוחץ של האויב. זה אות של חולשה שתבטיח עוד 100 שנים של מלחמה בלתי פוסקת. כאמור, ליבי עם החטופים, אך ליבי גם עם כל ההרוגים והפצועים במלחמה הזאת ועם משפחותיהם, ועם כל ההרוגים והפצועים שיבואו עקב מצב המלחמה הבלתי פוסקת הזאת. בואו נכריע את האויב עכשיו".
ריקי אורן, אם לשני לוחמים, אמרה ל-ynet "אנחנו לא רוצים עוד סבב. אנו רוצים שחמאס יצא מעזה, גם במחיר של לשלוט בה". ורד אנסבכר, אחותו של רס"ן יהודה כהן ז"ל, אמרה כי "אנחנו חייבים לסיים את המלאכה. באנו לתת כוח ולחזק את החיילים. אסור לעצור את הלחימה עד שנחזור לשליטה ישראלית ברצועה". על החטופים אמרה: "אני מבינה את המורכבויות, אנחנו מתפללים על האחים שלנו בעזה כל יום, אך 'בכל מחיר' יביא בסוף לחטופים נוספים שעדיין אין להם שם או תמונה, אך הם יגיעו".
בעצרת נאמו בין היתר הילה ברוך לילאן, תושבת שדרות ונציגת פורום עוטף ישראל; אלוף במיל' עוזי דיין, לשעבר ראש המל"ל וסגן הרמטכ"ל; רב סרן במיל' גלעד אך, מיוזמי מאהל המילואמניקים; שירה מש בת ה-12, שאביה, לוחם השיריון רס"ר אוריה מש, נפל בקרבות בצפון הרצועה; גדעאן עבאס, אחיו של רס"ן ג'מאל עבאס, מפקד פלוגה בגדוד 101 בחטיבת הצנחנים, שנפל בקרבות בעזה; מירה הופמן, מטעם אמהות הלוחמים; חתן פרס ישראל, הרב אלי סדן, מייסד וראש מכינת בני דוד בעלי; אליהו ליבמן, ראש מועצת קריית ארבע, אביו של החטוף אליקים ליבמן; שרית זוסמן, אמו של רס"ל במיל בן זוסמן שנפל בקרבות ברצועה; רפאל סלאב, מארגון 1.7.0.1; ופרידה מרציאנו, אמו של סמל איתי-אל מרציאנו שנפל ב-7 באוקטובר.