ראש ממשלת צרפת הנכנס פרנסואה ביירו (73) אמר אמש (יום שישי) בנאומו הראשון מאז שנכנס לתפקיד כי הוא "מודע לחלוטין למשימת ה'הימלאיה' העומדת בפני ארצו – וכי הוא נשבע "לא להסתיר דבר, לא להזניח דבר ולא להשאיר דבר בצד".
ביירו, ראש הממשלה השלישי של צרפת תוך שנה, נתפס כמועמד פוטנציאלי להסכמה כללית, ומשימתו תהיה להימנע מגורלו של קודמו מישל ברנייה. ברנייה מונה לתפקיד רק בספטמבר האחרון, ואמר אתמול שהוא ידע מלכתחילה שימי ממשלתו ספורים. ראש הממשלה היוצא איחל הצלחה למחליפו בתפקיד, והוסיף: "המדינה שלנו נמצאת במצב חמור וחסר תקדים".
בנאום שנערך בטקס החלפת ראשי הממשלה, אמר ביירו כי "אף אחד לא מכיר את הקושי של המצב טוב יותר ממנו". לדבריו, הורדת הגירעון במדינתו היא לא רק המשימה המרכזית בתפקידו החדש, אלא גם "חובה מוסרית. זה יהיה דבר נורא – להעביר את זה לילדיי".
הוא ציין: "לקחתי סיכונים פזיזים לאורך כל חיי הפוליטיים כדי להעלות את נושא החובות והגירעונות בבחירות החשובות ביותר. אני יודע שהסיכונים של הקשיים גדולים בהרבה מסיכויי ההצלחה", והוסיף כי הוא מקווה להוביל את המדינה לקראת ה"התפייסות הנדרשת. אני חושב שזו הדרך היחידה האפשרית להצלחה".
ביירו צפוי לקיים בימים הקרובים שיחות עם מנהיגים ממפלגות שונות במטרה לבחור שרים חדשים. המשימה העומדת בפניו מאתגרת, שכן הקואליציה השולטת כיום בצרפת מורכבת ממפלגת המרכז של הנשיא עמנואל מקרון ומהימין המתון, אך אין לה רוב מוחלט בפרלמנט, והיא נשענת בין השאר על תמיכה מבחוץ של מפלגת "האיחוד הלאומי" של מרין לה פן. ביירו יצטרך להסתמך על גורמים מתונים משמאל ומימין כדי שיוכל להישאר בשלטון.
בחמישי שעבר, יום אחרי נפילת הממשלה בהצבעת אי אמון, נשא מקרון נאום לאומה. הוא נאם בשיאו של המשבר הפוליטי הקשה שלו בשתי כהונותיו כנשיא: הממשלה, בראשות ברנייה, נפלה בהצבעת אי אמון אחרי פחות משלושה חודשים – הכהונה הקצרה בהיסטוריה הצרפתית, והפעם הראשונה שבה ממשלה בצרפת הודחה בדרך הזו.
בנאומו אמר הנשיא: "קראתי לבחירות בקיץ אחרי תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי ומתוך ידיעה שהצעת אי־אמון (נגד הממשלה הקודמת) תוגש בכל מקרה תוך כמה חודשים. הגענו למצב שאין לו תקדים בצרפת ובו לאף גוש אין רוב. מיניתי ראש ממשלה שחשבתי שיאחד את כולם ונתתי לאספה הלאומית לחוקק".
מקרון תקף את הקיצוניים מהשמאל ומהימין, שלדבריו התאחדו "לחזית אנטי-רפובליקנית" במטרה לחולל כאוס ולהדיח את ברנייה. הוא תקף את מפלגות האופוזיציה וטען כי "הציניות" ו"חוסר האחריות" של המפלגות, והרצון שלהן לחולל כאוס הן הסיבות להפלת הממשלה בהצבעת אי אמון. בנאום אמר כי הוא לא מתכוון "לקחת על עצמו את חוסר האחריות של אנשים אחרים".
בנאום לאומה דחה מקרון את הקריאות להתפטר, והבהיר שהוא מתכנן להישאר בתפקיד עד סוף כהונתו ב-2027: "נתתם לי מנדט דמוקרטי לחמש שנים ואני אממש אותו עד סוף הכהונה הזו". מקרון אמר אז כי כרגע העדיפות העליונה מבחינתו היא להעביר בהקדם את תקציב 2025 בפרלמנט.
