שלוש שנים אחרי שאישר את הריסת חאן אל אחמר, בג"ץ קיבל הבוקר (רביעי) את בקשת המדינה והתיר לדחות פעם נוספת את פינוי הכפר הבדואי הבלתי חוקי הסמוך למעלה אדומים. השופטים הורו למדינה להגיש הודעת עדכון עד 6 במרץ 2022, בעוד חצי שנה, ובינתיים לא חייבו אותה להוציא לפועל את הפינוי.
השופט נעם סולברג מתח ביקורת חריפה וכתב: "אין ספק כי קרב היום שבו לא נוכל עוד להשלים עם אי-בירור העתירה, ונידרש להכרעה ברורה, לשבט או לחסד. גם אם בכוחם של ניסיונות לקדם מתווה כזה או אחר לדחות מעט את הקץ, לא ניתן למתוח את החבל עד בלי די. גם לניסיונות אלו קצבה וקץ. מגיע שלב שבו הניסיון הופך לביזיון; עם הדבר הזה, אין ניתן להשלים".
ליברמן בחאן אל אחמר ביולי 2020: "נתניהו הורה לעצור את הפינוי"
(צילום: אלי מנדבלאום )
בהרכב שמסר את ההחלטה ישבו לצד סולברג השופטים ג'ורג' קרא ואלכס שטיין. השופט קרא הבהיר כי הוא "מסתייג מכל מה שכתב השופט סולברג במרבית דבריו", אך שלושתם הסכימו פה אחד על הדחייה.
סולברג הוסיף ונימק: "בשלב זה, נוכח הטענה ל'התקדמות משמעותית' אשר חלה במלאכת גיבוש המתווה, עלינו לקבוע כי חזקת תקינות המעשה המינהלי עדיין לא נסתרה. בהתאם, אין לנו אלא את אשר נטען על-ידי המדינה לפנינו, כי אכן חלה התקדמות משמעותית, וכי השיקולים הרחבים, המשליכים על עיתוי מימוש הצווים עודם רלוונטיים".
לאחר שקבע כי ההכרעה תידחה בחצי שנה הבהיר השופט סולברג: "הציפייה היא כי בתום מועד זה תוצג לפנינו הכרעה ברורה, לאחר מיצוי כלל האפשרויות". סולברג ושטיין רמזו כי קרב היום שבו בית המשפט יקבל החלטה סופית בעניין.
2 צפייה בגלריה
השופטים ג'ורג' קרא, נעם סולברג ואלכס שטיין
(צילום: אוהד צויגנברג, אלכס קולומויסקי, עמית שאבי)
פינוי חאן אל אחמר הפך בשנים האחרונות לסוגייה נפיצה מבחינה פוליטית ומבחינה מדינית. בתחילת החודש הודיע משרד החוץ על בקשת המדינה מבג"ץ לדחות בחצי שנה נוספת את פינוי חאן אל אחמר. בבקשה הרשמית נכתב כי "חלה התקדמות משמעותית במלאכת גיבוש המתווה המוסכם למימוש צווי ההריסה במתחם", וכי הדרג המדיני הגיע להחלטה שנדרש פרק זמן נוסף לפני שניתן יהיה לפעול למימוש צו הפינוי.
ההחלטה התקבלה בהתבסס על חוות דעת של משרד החוץ שלפיה יש קושי מדיני בפינוי המאחז, וכי פינוי עלול לגרום לנזק מדיני כבד. חודשיים קודם לכן הזהיר שר החוץ יאיר לפיד כי פינוי הכפר יגרום נזק מדיני לישראל, וקרא לבחון מחדש את התנאים הדרושים לשם ביצוע המהלך שנדחה כבר שנים, בין היתר לאור הלחץ של הקהילה הבינלאומית המתנגדת לפינוי.
פרשה ממושכת ונפיצה
תחילת הפרשה ב-2009, אז החליטה המדינה להוציא צווי הריסה למבנים במתחם. בשלושה סבבים שונים הוגשו לבית משפט העליון עתירות מצד גורמים שונים - חלקם דרשו לאכוף את צווי ההריסה וחלקם ביקשו לבטלם. בכל פעם נדחו העתירות בנימוק שבית המשפט לא מתערב בסדרי העדיפות של המדינה בהפעלת הסמכות.
כמה מחברי הממשלה הנוכחית תמכו בפינוי הכפר, בהם גם ראש הממשלה נפתלי בנט, שב-2019 דחק בראש הממשלה דאז בנימין נתניהו להוציא לפועל את הפינוי. גם שר המשפטים גדעון סער הביע תמיכה בפינוי, ואף פתח בדצמבר 2019 את מסע הבחירות שלו לראשות הליכוד בסיור בכפר - בניסיון לאגף אז את נתניהו מימין. גם השרים אביגדור ליברמן, איילת שקד וזאב אלקין הביעו בעבר תמיכה בפינוי.
