ביום רביעי בלילה המריא שר הביטחון בני גנץ לוושינגטון לביקור מדיני מסוקר להפליא כשעל הפרק עומדות תוכנית הגרעין האיראנית וסוגיות כבדות משקל אחרות. הכי רחוק שאפשר מהפוליטיקה המקומית. לנמל התעופה הוא הגיע הישר מחתונת בנה של השרה לשעבר, חברת מפלגתו עומר ינקלביץ', שם הוא נכח כאורח כבוד. גנץ, חבר משפחה קרוב, נכח במקום כבר מתחילת האירוע, עוד לפני שהחלה החופה, ונשאר עד סיום החתונה. באמצע הוא גם נשא דברים ובירך את הזוג הצעיר.
הסיפור הפחות מעניין באירוע היה כנראה מספר האורחים החרדים שניגשו אליו, לחצו את ידו ושאלו "מתי תהיה ראש הממשלה?". הסיפור היותר מעניין נגע להתייצבותם המלאה של רוב חברי רשימת הליכוד, למעט היו"ר בנימין נתניהו.
היו שם חברי הכנסת אופיר אקוניס, מיקי זוהר, ישראל כץ, דודי אמסלם, קטי שטרית, מירי רגב, דוד ביטן, אמיר אוחנה, שלמה קרעי, גילה גמליאל, גלית דיסטל אטבריאן, ואורח תגבור נוסף - עמיחי שיקלי. את נוכחות השיא שנרשמה בקרב חברי הסיעה אפשר לנמק בכך שהליכודניקים הם אנשים חמים המתורגלים בהגעה לאירועים מהסוג הזה. הם יודעים שחובה לתחזק קשרים אם אתה פריימריסט שצריך להיבחר.
הכוויות שגנץ סוחב על גופו הן המעצור שלו מפני מהלך דרמטי שיזיז את הלוחות הטקטוניים. מצד שני, המציאות שבמסגרתה הביא בנט את הפנטזיה לשיא (כל אחד יכול) משאירה את הסיפור על אש נמוכה
אבל אולי אפשר להסביר זאת גם בזהות המארחת. ינקלביץ' הזמינה באופן אישי את בכירי הליכוד. חלקם הודו השבוע שמעבר לכך ששיתפו איתה פעולה היטב בתקופת כהונתה בממשלת החילופים, הגעתם התבססה גם על העובדה שהיא אשת ימין שמחזיקה בעמדה מוצקה שלפיה גנץ צריך להיות חלק מהקמת ממשלת ימין. לא מעט מבין אלה שהביטו בתמונות מליל החתונה השתעשעו ברעיון הממשלה האחרת. כולל שיקלי.
אוחנה על סער: חי בסרט שיעבור את אחוז החסימה
(צילום: נויל האריס)
ועכשיו למציאות: החתונה שבה לקחו חלק כה רבים מחברי סיעת הליכוד התקיימה דווקא בתקופה שבה ירד משמעותית מינון השיחות בין גנץ לנתניהו ובין המתווכים ביניהם. הקשר התדיר יחסית ששרר בין הצדדים, חלקו חשאי וחלקו גלוי, נחלש ברמת האינטנסיביות בתקופה האחרונה גם אם לא ירד לגמרי מסדר היום.
הכוויות הציבוריות והפוליטיות שגנץ סוחב על גופו הן המעצור שלו מפני מהלך דרמטי שיזיז את הלוחות הטקטוניים. מצד שני, המציאות הפוליטית שבמסגרתה הביא נפתלי בנט את הפנטזיה לשיא (כל אחד יכול להיות ראש הממשלה) משאירה את הסיפור על אש נמוכה.
האינטרס של נתניהו ממשיך להיות בהיר וברור: כל עוד הוא לא יודע להוביל בעצמו לבחירות, גנץ מהווה את האופציה היחידה שלו. אלא שכאמור, כרגע הנסיבות מבחינת שר הביטחון לא מאפשרות את המהלך.
תקציב המדינה אושר בלי קשיים משמעותיים, והשבועיים האחרונים - שעברו בשקט יחסי - הם לא עניין של מה בכך. באופן מפתיע, הקואליציה שנפרשת מאביגדור ליברמן ואיילת שקד עד מוסי רז ומנסור עבאס ממשיכה להתנהל כשהמאזניים עדיין יציבים, בניגוד לכל התחזיות.
ייתכן שזה זמני. בכירים בקואליציה טוענים שאין לזלזל בהתקוטטויות שבינתיים מתנהלות ברובן מתחת לפני השטח ונוגעות לחוק האזרחות, למסתננים, לרפורמת הגיור ועוד. בעיות גדולות ומסוכנות הן תוצר של בעיות קטנות שלא טופלו בזמן. האופן שבו יסתיים מושב החורף של הכנסת הוא קריטי להמשך פעילותה של הממשלה. אם היא תשרוד אותו בשלום, תקציב 2023 כבר ייראה באופק. וכך גם יאיר לפיד בלשכת ראש הממשלה.
