הביטו בתמונה הזו, של הרב הראשי לישראל דוד לאו, בביקור אבלים אצל משפחתו של חיים ולדר – הסופר ואיש החינוך החרדי ששם קץ לחייו לאחר התחקיר ב"הארץ" ולאחר שהצטברו עדויות רבות של נשים שטענו כי ניצל אותן מינית, שתיים מהן בעת שעוד היו קטינות. הסתכלו על חברת הגברים הזו, שבמרכזה מי שאמור להיות מצפן דתי ומוסרי, וחשבו על אותם קורבנות לכאורה של ולדר, ועל המכה הכואבת שהתמונה הזו מהווה עבורן. זכרו שלמעשים יש השלכות, ויש מחיר למסר שמעביר המחזה הזה וקולותיהם של רבנים גדולים אחרים שמנסים לנקות את שמו של ולדר – ולטעון שמותו נגרם כתוצאה מהפצת לשון הרע, ושהוא למעשה הקורבן בפרשה הזו, קדוש שנעשה לו עוול.
הביטו בתמונה הזו, של איש הדת הבכיר במדינה לוקח חלק בהשתקתה של זעקת הקורבנות, וחשבו על מי שנאבקים נגד כוחות עצומים על מנת שזעקה זו לא תגווע. חשבו על הרב שמואל אליהו שמיהר להכריז כי ולדר "לא יגיע לשמיים" בשל מעשיו לכאורה, ובכך היה לפה עבור החלשים, המנוצלים, הפגיעים והמושתקים.
הביטו בתמונה הזו, של נציג הדור הישן של החברה החרדית, שנאבק לשמר את ההגמוניה הישנה שבמסגרתה טורפים ותוקפים נהנים מהגנת הממסד בחייהם ובמותם. הסתכלו על הנינוחות שלו בקרב בני הגוורדיה שלו, קראו את ההבהרה שהוא פרסם בעקבות הביקורת שספג אתמול (יום ד') - הודעה מביכה, שמנוסחת בכלליות ולא מתייחסת באופן מפורש לקורבנותיו של ולדר - ואז חזרו אל הכרזה שמופצת כעת ברשתות החברתיות, שבה מוצגת תמונתה של ילדה במצוקה שאת פיה סותמת בגסות יד שעליה צמיד "לשון הרע לא מדבר אליי". זהו קולו של הדור הצעיר בחברה החרדית, קולו של השטח, שאיננו מקבל את מאמצי ההשתקה של הממסד החרדי, ושמפגני הכוח הללו לא מהלכים עליו אימים. מהם מגיעה התקווה לשינוי.
הביטו בתמונה הזו, של בנו של הרב הראשי לישראל לשעבר ישראל לאו, שגדל בצילה של ההנהגה הרוחנית עד שנבחר בעצמו לתפקיד הבכיר ביותר, וחשבו על הקורבנות שמגיעים מאותה קהילה ממש, ועל פירורי האמון המועטים שנותרו לקהילה הזו ברבנות הראשית.
הסתכלו עליו, במפגן הניחומים והתמיכה לזכר מי שעל פי העדויות צילק את גופן ונפשן של קורבנותיו, וחשבו על האימה שסצנה זו מטילה על אותן קורבנות. כל תמונה כזו, כל הספד מתרפק, כל אמירה מתחמקת ולא מפורשת, כמוה כסיבוב נוסף של המפתח אשר נועל את הקורבנות בארון השתיקה.
הביטו בתמונה הזו, של הרב הראשי לישראל דוד לאו בביקור אבלים אצל עבריין מין לכאורה, וחשבו על כל אותם קורבנות אלימות מינית בעבר, בהווה ובעתיד. הסתכלו עליו, ושאלו אותו האם הוא יילך לנחם גם את משפחותיהם.
- חן ארצי סרור היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com