בימים הקרובים יסתיימו התחקירים הראשוניים על הפלישה ליישובי עוטף עזה ב-7 באוקטובר, שצה"ל מבצע בחודשים האחרונים. התושבים, שמסרו מאות עדויות במסגרתם, מצפים ודרוכים לקראת סיום התחקירים, אף על פי התחושה שהם כבר יודעים היטב מה קרה. ממצאי הטבח בבארי, אחד מאותם התחקירים, יוצג כבר היום (ב') לרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי, ובחמישי לתושבי היישוב, והוא צפוי לשפוך אור על התנהלותו של תת-אלוף ברק חירם באירוע ירי פגזי הטנק לבית של פסי כהן, שבו שהו בני ערובה ישראלים.
משפחות חטופים בסיור בכפר עזה, בחודש ינואר
(צילום: תומר שונם הלוי)

3 צפייה בגלריה
קיבוץ כפר עזה
קיבוץ כפר עזה
ההרס בכפר עזה. "רוצים לדעת מה קרה ליקירינו"
(צילום: אופיר יונתן)
3 צפייה בגלריה
תא"ל ברק חירם
תא"ל ברק חירם
לפי ההערכות, ממצאי התחקיר לא יפסלו את קידומו. תא"ל ברק חירם
(צילום: אלעד גרשגורן)
אלוף במיל' מיקי אדלשטיין יציג בפני הלוי את התחקיר הראשון, שיסוכם במסגרת תחקיר אירועי הטבח. כחלק מאותו תחקיר, נבדקה כאמור התנהלותו של חירם באירוע בני ערובה. צוות התחקיר ימליץ לרמטכ"ל אם להמשיך לקדם את הקצין, בצל תפקודו באירוע. לפי ההערכות, התחקיר יציג ממצאים שלא יפסלו את חירם מהמינוי למפקד אוגדת עזה, אך הרמטכ"ל יהיה זה שיצטרך להחליט על עתידו.
באשר לכלל התחקירים, אנשי הצבא הרכיבו אותם בשיטה של "טיים ליין" (ציר זמן) מדויק ככל שניתן: באיזו שעה פלשו המחבלים, מתי בדיוק הגיעו לגדרות ושערי היישובים ומתי לאזור הבתים. מידע זה יחסית היה קל להשגה, שכן ברוב היישובים המחבלים תועדו פולשים במצלמות האבטחה ובמצלמות פרטיות בבתים. גם הקריאות לעזרה של התושבים בקבוצות הוואטסאפ סייעו בהרכבת ציר הזמן.
"מבחינתנו כאזרחים, התחקיר הוא חלק מהריפוי ואולי בהמשך חלק מתהליך של החזרת האמון במערכת הצבאית. התושבים רוצים לדעת בדיוק מה קרה ליקירים שלהם, לבני המשפחות ולחברי הקהילה, עד לפרטים האחרונים. היו הרבה מאוד שמועות, הרבה גרסאות, וכל אלו יצרו אי-ודאות. מבחינתנו כאזרחים, התחקיר אמור לעשות סדר, שאיתו נלמד לחיות ולקבל את המציאות הכואבת", סיפר אחד התושבים שמלווה את הצוותים החוקרים.
בראש ובראשונה עומדים שני מחדלים מבצעיים גדולים שהם הבסיס לתחקיר בתוך היישובים: צה"ל ומערכת הביטחון כשלו בהערכות המודיעיניות, והניחו כי "חמאס מורתע ולא רוצה עימות עם ישראל". השני, הוא ההיערכות הצה"לית לאורך גדר הגבול: מחבלי הנוחבה חצו את הגדר והסתערו על יישובי עוטף עזה כמעט ללא התנגדות. במילים אחרות, קו ההגנה של ישראל קרס. "זה לא סוד שהייתה טיילת של מחבלים ובוזזים מעזה לישראל הלוך ושוב, עם גופות, עם חטופים ועם רכוש", הוסיף אחד התושבים מהעוטף שמלווה את הצוותים שחוקרים.
החדירה ליישובים מכמה נקודות יצרה כאוס מוחלט בתוכם. לאיש לא הייתה תמונת מצב ברורה, והכול הסתמך על-פי קריאות לעזרה של תושבים שפרצו להם לבתים, ירו לעברם או נחטפו. בתחקירים שיוצגו תהיה התייחסות לקשר בין היישובים לחטיבה הדרומית, החטיבה הצפונית ואוגדת עזה.
כמעט בכל היישובים העידו התושבים על כך שלא היה מענה של הצבא. הרבש"צים, חברי צוות החירום היישובי וחברי כיתות הכוננות ניסו ליצור קשר עם עמיתיהם מהצבא - ולא היה מענה. בדיעבד, יתברר, שרוצחי הנוחבה חדרו גם לבסיסים צבאיים שהיו משותקים לחלוטין. התנהלו שם קרבות, ולכן הקצינים והחיילים לא היו כלל בפניות להגנה על היישובים.
3 צפייה בגלריה
הנזק לבתים בקיבות בארי
הנזק לבתים בקיבות בארי
הנזק בבארי. תושבים בעוטף העידו שלא היה מענה מהצבא
(צילום: REUTERS /Ronen Zvulun)
גם סוגיות התקשורת עולות בתחקירים: רשת החשמל, מערכות הקשר והאינטרנט ביישובים קרסו - דבר שהקשה על התפקוד בשטח. במהלך התחקירים, יוצגו גם הפעולות שביצעו חברי כיתות הכוננות ביישובים שיצאו להגן על הבית. בתחקירים עולה כי לצד סיפורי הגבורה, היו גם חברי כיתות כוננות שלא יצאו מהבתים, חלקם מסיבות אישיות ואחרים בגלל שלא היה נשק ברשותם.
בנוסף, למרות שבצה"ל לא הבינו בשעות הראשונות את גודל האירוע, היו הרבה מאוד לוחמים שהגיעו ליישובים, נלחמו בחירוף נפש ואיבדו את חייהם. הם נכנסו ליישובים על דעת עצמם, בעיקר לבארי ולכפר עזה, חיסלו מחבלים ומנעו טבח בבתים וחטיפות נוספות.
אבל אחד הנושאים המרכזיים שעולים בתחקיר הוא הסוגיה הערכית. ביישובים כמו כפר עזה ובארי התושבים נותרו נצורים בבתים או בממ"דים, בעוד כוחות צה"ל עסקו בפינוי גופות. כך למשל בקיבוץ כפר עזה, תושבים נשארו סגורים בבתים עד למחרת היום, ואיש לא הגיע לחלץ אותם. הקצינים והלוחמים לא הציבו זאת בראש סדר העדיפויות.
"אלו סוגיות שצריכות להיבחן עוד בהכשרה של הלוחמים ובקורסי המפקדים והקצינים. חילוץ אזרחים, בטח במרחב אזרחי, קודם לכל. במקרה הזה היה כשל, ולקח המון זמן עד שהלוחמים נכנסו לבתים וחילצו את המשפחות", הוסיף אחד האנשים שמעורבים בתחקירים.
לקראת פרסום התחקירים, התושבים ביישובי העוטף חוששים שהממצאים יהפכו במהרה לכלי ניגוח פוליטי ולכן משתדלים להיות זהירים באמירותיהם. אחד מהם אמר: "אין ספק שצה"ל כשל בהגנה על היישובים והממשלה, שלא לוקחת אחריות על כלום, כשלה לא פחות. אבל מצד שני, צה"ל הוא שלנו ואין לו תחליף, והמטרה להפיק לקחים וללמוד מהטעויות, כי זה הבסיס לשיקום האזור ולשיקום האמון.
אם נגיע למצב שהתחקירים, קשים ככל שיהיו, יהפכו לחלק מקמפיין פוליטי, אז מוטב לעצור את זה כבר עכשיו. אני מקווה מאוד שהפוליטיקאים לא יקפצו על זה כמוצאי שלל רב, אבל בתוך עמנו אנחנו חיים. כנראה שהם לא יתאפקו".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "תחקיר הקרב בבארי יוצג לרמטכ"ל בימים הקרובים כחלק מהליך התחקור המבצעי של אירועי ה-7 באוקטובר. דובר צה"ל קורא לציבור להימנע מהפצת ידיעות ושמועות אודות התחקיר, בטרם הודעה רשמית מדובר צה"ל, ולכבד את אנשי קהילות הקיבוץ, המשפחות השכולות ומשפחות החטופים. התחקיר טרם סוכם. כשיסוכם, הוא יוצג ראשית לקהילת היישוב והמשפחות השכולות, ולאחר מכן יפורסם בשקיפות לציבור".