עכשיו יודעים גם כל הערבים: איתמר בן-גביר הוא בלוף. תרגיל ביחסי ציבור שיצא מפרופורציה. בנגב לא השתנה כלום. גם לא בגליל, לא בירושלים ולא בשום מקום. הים הוא אותו הים, והאנרכיה אותה אנרכיה. חאן אל-אחמר עודנה ניצבת, והשר הילדותי אולי רואה פתאום דברים שלא ראה משם? לרוץ לכל זירת פיגוע ולצרוח סיסמאות זה דבר אחד. אבל לנהל מערכת גדולה, לתקן ולבנות אותה, לשנות לה כיוון, לסחוף את אנשיה ולהוביל אותה להצלחות, זה משהו אחר. זה גדול עליו. הבן אדם לא באירוע, הוא עדיין מחכה לצל"ש על שעזב את שולחן השבת לפני שגמר לאכול את המנה העיקרית בליל הפיגוע בירושלים.
הדו-ממד השתלט על חיינו. אנשים ורעיונות בלי טיפת עומק נותנים את הטון. מסרים קליטים בביטים קצרים, שיח אלים, ויכוח רדוד, טיעונים בעומק של שורת מחץ בטוויטר. מישהו נשאל: מה דעתך על כך וכך? ומיד הוא משיב: אבל למה לא שמענו אותך אז... איפה היית כש... שום תשובה עניינית, רק להיות בוטה ולגרוף לייקים. אנשים מאבדים את זה לגמרי: דין רודף, קריאות מוות לראש הממשלה ולשרים. איזה מין שיח זה? השתגעתם? מה אתם רוצים, עוד רצח של ראש ממשלה?
"הרוצה לשקר ירחיק עדותו" - תפסיקו לספר על מה שהיה לפני שנים רבות, מה קורה בארצות רחוקות שלא דומות לנו בכלום, תפסיקו לזהות תהליכים, פשוט תענו לעניין: למה שייהרסו הכלכלה והדמוקרטיה אם יושב קצת איזון ליחסים בין בית המשפט לכנסת? ומצד שני, למה הקואליציה, שממילא שולטת בכנסת, צריכה להיות גם זאת שממנה את השופטים?
רוצים יותר גיוון בבית המשפט? בבקשה, שני הנציגים הנוספים בוועדה למינוי שופטים יהיו נציגי המרכז העולמי למורשת יהודי צפון אפריקה, אנשי מורשת יהדות בבל, פורום רבנים, או כל גוף אחר שהוא לא של משפטנים ולא של פוליטיקאים. ככה כל חלקי העם ירגישו שיש להם חלק ונחלה בבית המשפט ועדיין נשמור על האיזון בין הרשויות, שהוא בסיס לכל דמוקרטיה.
גלעד שרוןצילום: ירון ברנרמקום קטן ועלוב שמור בגיהינום לטרמפיסטים. לאותם כדאיניקים שקופצים על העגלה שתיקח אותם הכי רחוק. לא חשובה תפיסת עולם, לא חשוב שמרני או ליברלי, לא חשוב לאן, העיקר להתקדם. הנה כלל אצבע לזיהוי הטרמפיסט: לעולם יהיה הטרמפיסט האידיאולוג האדוק מכולם במחנהו החדש. אף שאפשר היה לצפות לצניעות וענווה מהחוזר בתשובה, דווקא הוא הקולני ביותר, זה שמגדף בבוטות הרבה ביותר את אנשי מחנהו הקודם. כפי שהמומרים בקרב אנשי הכנסייה היו הקשים ביותר כלפי היהודים, כך החוזרים בתשובה הם הקשים ביותר נגד אלו "שטרם ראו את האור".
העגלה הפוליטית בישראל נוסעת ימינה, והטרמפיסטים, מפחד שהאידיאולוגיה הקודמת לא תקדם אותם לשום מקום, החליפו אידיאולוגיה. כך אפשר למצוא את מי שאך לא מכבר התרפסו בפני שלי יחימוביץ', אהוד ברק או הברנז'ה השמאלנית בתקשורת, כשהם מתרפסים ללא שמץ של מבוכה בפני אדון חדש. מותר לשנות עמדה, מותר להחליף צד, אבל בשקט, בצנעה, עם מבט מבויש קמעה, בלי לגזור מיד קופון. שהרי הרעש, הצלצולים והדבקות באמונה החדשה עזים יותר, ככל שהרווח ממנה גדול יותר.
- גלעד שרון הוא חבר מרכז הליכוד
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
