בתגובה לסנקציות שהוטלו על מתנחלים מיו"ש לפני כחודשיים על ידי שורת מדינות ובהן ארה"ב, פנה ארגון "חוננו" לשר החוץ ישראל כ"ץ בבקשה לסייע בהבהרת זהותם של אותם ישראלים, שכניסתם לכמה מהמדינות המשתתפות בסנקציות נאסרה. השר כ"ץ השיב כי משרדו "רואה בחומרה את האירוע ובוחן צעדי תגובה".
לפני כחודשיים הטילו ארה"ב, בריטניה צרפת וניו זילנד סנקציות על כמה בעלי חוות חקלאיות ביהודה ושומרון, שהוגדרו "קיצונים", בשל טענות כי "ביצעו התקפות אלימות נגד פלסטינים בגדה המערבית". בעקבות המגבלות, הוקפאו חשבונות הבנק וכרטיסי האשראי של המתנחלים. נוסף על כך, בצעד רחב יותר הודיעו צרפת וניו זילנד כי יאסרו את כניסתם של כמה עשרות מתנחלים לשטחן.
עורך הדין ניק קאופמן, שבאמצעותו ארגון "חוננו" פנה משרד החוץ, פועל בחודשים האחרונים מול המדינות שהטילו את הסנקציות במטרה לבטלן.
במסגרת פעילותו, פנה קאופמן למשרד החוץ בבקשה להבין כיצד מתכנננות הרשויות הישראליות להגיב למהלך, המהווה לטענתו פגיעה גורפת בכלל תושבי יהודה ושומרון. בין היתר, טען עו"ד כי המהלך של צרפת וניו זילנד נעשה ללא ציון שמות - כך שהדבר פוגע בכלל תושבי יו"ש שלא יידעו טרם נסיעה מתוכננת למדינות אלה אם כניסתם תסורב.
כאמור, נמסר כי השר כ"ץ לומד את הסוגיה ופועל לגיבוש תגובה ראויה למהלך זה: "שר החוץ רואה בחומרה את המדיניות של ניו זילנד וצרפת. אנו מגבשים המלצות לאופן התגובה הישראלית", נמסר מלשכתו. עוד נמסר כי "הטיפול בעניין ירוכז בראש ובראשונה במטה לביטחון לאומי (מל"ל)".
עו"ד קאופמן מסר את שביעות רצונו מכך שהעניין זוכה לטיפול בדרג הממשלתי הגבוה ביותר והביע תקווה ששר החוץ וראש המל"ל יעלו את הסוגיה מול עמיתיהם בניו זילנד וצרפת בהקדם האפשרי.
ניו זילנד עקבית בעמדתה לאורך השנים כי ההתנחלויות בשטחי יהודה ושומרון מהוות הפרה של החוק הבינלאומי. הממשלה הניו זילנדית הבהירה כי היא "תמשיך לתמוך במדינה פלסטינית עתידית כחלק מפתרון שתי המדינות, תוך דחיפה להפסקת הסכסוך הנוכחי ולהתחלה מחודשת ומיידית של תהליך השלום במזרח התיכון".
רק שלשום, האיחוד האירופי הודיע כי החליט להטיל סנקציות נגד ארבעה "מתנחלים קיצונים" ושתי ישויות - בהן ארגון להב"ה. לפי ההודעה שפורסמה, הסנקציות מגיעות בעקבות "אלימות נגד פלסטינים בגדה המערבית".
במקביל, ארה"ב הודיעה גם היא על הטלת סנקציות על מתנחלים. מחלקת המדינה ציינה מפורשות את מייסד ויו"ר להב"ה בנצי גופשטיין, תחת הנימוק כי "תחת הנהגתו, להב"ה וחבריה היו מעורבים במעשים או איומים באלימות נגד פלסטינים, ולעיתים קרובות מכוונים באזורים רגישים או הפכפכים". במקביל, משרד האוצר האמריקני הודיע על סנקציות על שתי ישויות: "קרן הר חברון" ו"שלום אסירייך".
המתנחלים שעליהם הוטלו סנקציות, ששמותיהם הופיעו בהודעת מועצת האיחוד האירופי, הם פעילי הימין הקיצוני אלישע ירד (שנחשד בפרשת הירי בפלסטיני קוסאי מעטאן בבורקה), מאיר אטינגר, נריה בן פזי וינון לוי.
