הצהרתו של יאיר לפיד בנוגע למצב באוקראינה
(צילום: לע''מ)
ירושלים בדרך לתמיכה אקטיבית של גינוי רוסיה? על רקע היום השני למלחמה בין רוסיה לאוקראינה, צפויה מועצת הביטחון של האו"ם לדון אחר הצהריים (שישי) בהצעה לגנות את משטרו של ולדימיר פוטין בעקבות הפלישה לשטחה של המדינה השכנה. בהתאם להודעה שפרסם אתמול שר החוץ יאיר לפיד, נראה שלישראל לא תהיה ברירה והיא תצטרך להצטרף למדינות שיגנו את רוסיה.
ארה"ב ואלבניה פנו לכל המדינות שחברות באו"ם, ובכללן ישראל, בבקשה שיתמכו ("לששבן", Co-Sponsor) בהצעה לגנות את רוסיה בעקבות פלישתה לאוקראינה, שתעלה להצבעה במועצת הביטחון. מטרת המהלך האמריקני היא להראות תמיכה רחבה ככל הניתן בגינוי מוסקבה. גם למדינות שאינן חברות במועצת הביטחון, כדוגמת ישראל, מותר לתמוך בהצעות כאלו.
שגרירת ארה"ב באו"ם לינדה תומאס-גרינפילד פרסמה הודעה שבה היא מבקשת מכל מדינה לתמוך בהצעת ההחלטה לגנות את רוסיה.
מכתב הבקשה להצעת ההחלטה, שעליה חתומות ארה"ב, בריטניה וצרפת, נשלח לשגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן והועבר לדרג המדיני בירושלים שיצטרך לקבל החלטה אם להיענות לבקשה האמריקנית. הנושא יובא להחלטת ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ לפיד.
לפי ההערכה, רוסיה תטיל וטו על ההחלטה - ולאחר מכן היא תובא להצבעה בעצרת האו"ם. אם הדרג המדיני בישראל יחליט להיענות לבקשת הגינוי, השגריר ארדן יצטרך לשלוח מכתב לנשיאה התורנית של מועצת הביטחון, שכרגע היא רוסיה, ויודיע בשם מדינת ישראל כי היא מצטרפת להצעה.
נשארים בינתיים בלבוב
בתום הערכת מצב בוקר של משרד החוץ, החליט השר יאיר לפיד להמשיך את פעילות כוח המשימה בשלב זה בעיר לבוב במערב אוקראינה. ההחלטה התקבלה לאחר שמוקדם יותר נושא העברת צוות השגרירות מלבוב לפולין נבחן בשל התרחבות המלחמה באוקראינה. הצוות נכנס מוקדם יותר היום למקלט לאחר שנשמעו אזעקות בלבוב.
במקביל, אנשי משרד החוץ, נתיב והסוכנות ממשיכים לפעול ברציפות לחילוץ ישראלים מאוקראינה למעברי הגבול.עד עתה יצאו מאוקראינה אלפי ישראלים, חלקם ביממה האחרונה בסיוע פעיל של נציג משרד החוץ. לחדר המצב מגיעות פניות רבות. עקב עומסים קשים בדרכים שמובילות למעברי הגבול, נרשמו קשיים. אנשי משרד החוץ שמוצבים במעברים השונים פועלים בניסיון לסייע לישראלים.
משרד החוץ פועל גם להגשת סיוע הומניטרי מהיר לאוקראינים בהתאם לדרישות בשטח. הסיוע כולל גנרטורים, שמיכות, אוהלים, ציוד חורף וציוד רפואי.
ההצטרפות לגינוי רוסיה, אם אכן תקרה, היא כאמור צעד אקטיבי למדי. שר החוץ לפיד סיפק אתמול את הגינוי הישראלי הראשון למתקפה הרוסית הנרחבת נגד אוקראינה. "ההתקפה הרוסית על אוקראינה היא הפרה חמורה וישראל מגנה אותה", אמר לפיד בהצהרה לתקשורת. "ישראל היא מדינה למודת מלחמות, ומלחמה אינה דרך לפתור סכסוכים. אפשר עדיין לעצור וליישב את המחלוקות. לישראל יש יחסים טובים גם עם רוסיה וגם עם אוקראינה".
ראש הממשלה בנט היה זהיר יותר אתמול, ולא גינה באופן ישיר את הקרמלין. בנאום בטקס סיום קורס קצינים בבה"ד 1, אמר בנט: "אלה רגעים קשים וטרגיים, וליבנו עם אזרחי אוקראינה שנקלעו למצב הזה ללא עוול בכפם".
התייחסות נפתלי בנט לפלישת רוסיה לאוקראינה בטקס סיום קורס קצינים בבה''ד 1
(צילום: דובר צה''ל)
ראש הממשלה הוסיף: "העולם הרבה פחות יציב, וגם האזור שלנו משנה את פניו מיום ליום. ימים אלה מלמדים אותנו שמלחמה בין צבאות איננה, לצערנו, נחלת העבר. מדינת ישראל ניצבת דווקא בימים אלה כעוגן של חוזק, של יציבות, של ביטחון ושל תקווה, באזור קשה, רווי איומים ואתגרים. כל ישראלי יודע תמיד שיש לו בית לשוב אליו, שיש מי שידאג לו בעת צרה".
בנט פנה בנאומו לישראלים שטרם הצליחו לצאת מאוקראינה: "צאו כעת, שמרו על חייכם. האנשים שלנו ממתינים לקלוט אתכם במעברי הגבול במערב המדינה. בנוסף, כל יהודייה ויהודי, בכל מקום בעולם, יודעים שאנחנו מחכים להם כאן ושהדלת של מדינת ישראל תמיד פתוחה. ישראל תירתם להושיט יד בכל סיוע הומניטרי שיידרש. יש לנו את היכולת, ואנחנו למודי ניסיון בכך".
לפני פרוץ הקרבות ישראל הודיעה שהיא תומכת בשלמות הטריטוריאלית של אוקראינה מבלי להזכיר את רוסיה. בעקבות כך פרסמה שגרירות רוסיה באו"ם בצעד יוצא דופן גינוי לישראל, שנתפש כנקמה. בהודעה הרוסית נכתב: "רוסיה מודאגת מהכרזתה של תל אביב להרחבת פעילות ההתנחלויות ברמת הגולן הכבושה, שמנוגדת לאמנת ז'נבה. רוסיה לא מכירה בריבונות של ישראל על רמת הגולן שהיא חלק מסוריה".
ב-2014, כשרוסיה פלשה לחצי האי קרים, ישראל נעדרה מהצבעה דומה בעצרת האו"ם. הנימוק הרשמי היה אז שהצעד נבע בעקבות שביתה של עובדים במשרד החוץ, אולם הסיבה האמיתית להיעדרות הייתה החשש מלהרגיז את פוטין. עם זאת, ישראל הצטרפה כמה פעמים להצבעות על גינוי רוסיה – למורת רוחה של מוסקבה.
