למרות האמירות החיוביות בימים האחרונים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן - הדרך להסכם נורמליזציה עוד ארוכה ומלאה במהמורות. למרות הנחישות של כל אחד מהשלושה לקדם את האינטרסים שלו, בפניהם ניצבות הסוגייה הפלסטינית והרצון הסעודי להעשרת אורניום עצמית - שתי מחלוקות שעליהן יהיה קשה להגיע להסכמה.
לפי ההצהרות האחרונות של שלושת המנהיגים, נראה שישראל וסעודיה מעולם לא היו כל כך קרובות לנורמליזציה. נראה כי שלושת המנהיגים מעולם לא היו נחושים כל כך להגיע להסכם, כל אחד מסיבותיו. ביידן צריך הישג גדול בתחום מדיניות החוץ לקראת הבחירות לנשיאות שאולי יציל אותו בסקרים, נתניהו רוצה להשאיר אחריו מורשת ולהביא הישג מדיני משמעותי, שיחליש את המחאה ויזכיר לישראלים ש"רק נתניהו יכול", ובן סלמאן שואף להשיג גרעין אזרחי והסכם הגנה, שיבטיח שאם איראן תתקוף את סעודיה – ארה"ב תיחלץ להגנתה.
בפועל, כלל אין ביטחון שהשלושה יגיעו להסכם, וישנו סיכוי לא מבוטל שמאמציהם ייכשלו. גורם מדיני בכיר העריך אחרי פגישת נתניהו-ביידן כי הסיכויים להצלחה נאמדים ב-50%, וגורם אמריקני בכיר היה אף פסימי יותר ודיבר על 40%.
ה"וול סטריט ג'ורנל" דיווח הבוקר כי נתניהו הורה לגורמי הביטחון והגרעין הבכירים בישראל לשתף פעולה עם ארה"ב בכל הנוגע למו"מ סביב הגעה לפשרה שתאפשר לסעודיה להפוך למדינה השנייה שתעשיר אורניום במזרח התיכון. על פי הדיווח, גורמים בישראל פועלים בחשאי מול ארה"ב בנושא.
בריאיון שלו הלילה ל"פוקס ניוז", בן סלמאן פתח במרוץ גרעין מזרח תיכוני, בדיוק כזה שראש האופוזיציה יאיר לפיד הזהיר מפניו. לפיד סבור שנתניהו רץ להסכם עם סעודיה בלי בלמים רק כי הוא נואש להישג מדיני-פוליטי. לטענתו, במקום שישראל תהיה הראשונה להתייצב נגד העשרת אורניום בסעודיה נתניהו ושריו משדרים שאפשר להתקדם להסכם גם אם זה התנאי שניצב בפניהם. לכל הפחות כך הבין זאת בן סלמאן, ולכן בראיונו הלילה הבהיר: "אם לאיראן יהיה נשק גרעיני, גם אנחנו חייבים שיהיה לנו".
"נתניהו היה צריך לומר: 'לא יעלה על הדעת שהם יעשירו אורניום, זה יוביל למירוץ גרעין בכל המזרח התיכון', וזה בדיוק מה שאמרתי לאמריקנים בוושינגטון", אמר לפיד. "אני לא רואה את הסנאט מאשר לסעודים העשרת אורניום, מה גם שהחלק הפלסטיני בהסכם פשוט לא ניתן ליישום. ביבי מבטיח דברים שאין לו שום דרך ליישם עם הממשלה הנוכחית. בן סלמאן הלך עם זה החוצה כי הוא הבין שממשלת ישראל היא לא מכשול. מדובר באסון לאסטרטגיה הגרעינית של ישראל. בעצם הכשרנו העשרת אורניום במדינה ערבית כי ביבי נואש להישג פוליטי. בסוף לא יהיה הסכם, אבל הנזק כבר נעשה".
בניגוד לדברי לפיד, דווקא הגורם המדיני הבכיר, שהעביר את התדריך אחרי שיחת ביידן-נתניהו, הדגיש שישראל וארה"ב רואות עין בעין את סוגיית הגרעין הסעודי. מדבריו נרמז ששתי המדינות מתנגדות לתת לסעודיה יכולת העשרה עצמית ומוכנות למודל האמירתי: "גולד סטנדרט" או הסכם "1-2-3", שלפיו סעודיה תקבל אפשרות לכורים גרעיניים, אבל העשרת האורניום תתבצע במקום אחר והם יקבלו מוטות אורניום אחרי ההעשרה. "אנו רוצים הסכם ששתי המדינות יכולות לחיות איתו ולעבור את הרף של שמירה על ביטחון ישראל", ציין הגורם הבכיר. מדברי בן סלמאן הלילה, עלה כי הסעודים ככל הנראה לא מוכנים למודל האמירתי ומתעקשים על יכולת העשרה.
האמירה של בן סלמאן על דהירה לנשק גרעיני מרמזת על כך שהסעודים לא באמת סומכים על ההתחייבות של ביידן, שלא יאפשר לאיראן להגיע לנשק גרעיני – לכן הוא שם על השולחן את האפשרות של העשרה עצמית. ייתכן שזו הייתה אמירה טקטית שנועדה להלחיץ את האמריקנים ולגרום להם לנקוט יד קשה יותר מול האיראנים, אבל מבחינת ישראל עניין זה יכול להתברר כאסון אסטרטגי.
עניין הגרעין הוא לא המכשול המשמעותי היחיד שעומד בדרך לנורמליזציה - הסוגיה הפלסטינית מורכבת לא פחות. הסעודים והאמריקנים מדברים על פתרון שתי המדינות, בזמן שממשלת ישראל עושה הכול כדי להבהיר שהעניין לא על הפרק -בין אם בבנייה בהתנחלויות ובין אם בהחלשת הרשות הפלסטינית. האמריקנים לוחצים על נתניהו לתת לרשות הקלות נוספות ובעיקר ליישם את מה שכבר הוחלט בקבינט ומה שסוכם בפסגות שהתקיימו בעקבה ובשארם א-שייח.
בראיית האמריקנים המכשול האמיתי הוא שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. הם היו רוצים לראות אותם מחוץ לממשלה ולכן גם "גיששו" מול לפיד ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ אם יסכימו להיכנס לממשלה. נתניהו מנגד לא מתלהב מהרעיון. הוא לא רוצה להיפרד משותפיו הטבעיים, אך גם לא שולל ממשלת אחדות או לפחות הצטרפות מפלגות חדשות אם אלו יקבלו את קווי היסוד של הממשלה.
ראש הממשלה מאמין שאפשר להגיע לנוסחה כזו שתיתן הקלות לפלסטינים ותחזק את הכלכלה ברשות, אך עדיין לא תיתן להם מדינה. נתניהו אמר לביידן שהפלסטינים יהיו חלק מהתהליך וכי הוא מוכן לקדם איתם שלום, אבל הם לא יוכלו להטיל וטו על האופן שבו הדברים יתנהלו. במילים אחרות, נתניהו חושב שניתן להגיע להסכם דוגמת הסכמי אברהם עם הסעודים, אבל לא בטוח שהם יוותרו על הפלסטינים כל כך מהר, וימים יגידו עד כמה הם מחויבים להם.
בהקשר זה, יש לציין כי בניגוד לנשיא ביידן, שדיבר במפורש בפתח שיחתו עם נתניהו על פתרון שתי המדינות, בן סלמאן כלל לא דיבר על מדינה פלסטינית בריאיונו הלילה אלא על "צעדים שיקלו על חייהם של הפלסטינים". נתניהו יכול לחתום על אמירה כזו בשתי ידיים, ולא מן הנמנע שדווקא האמריקנים הם המכשול בסוגיה זו.
"הנושא הפלסטיני הוא אחד הקשיים בדרך להסכם, הוא אחד הבעיות. אני לא רוצה להמעיט במכשולים, אני לא אומר שזה בכיס ושזה גמור", אמר הגורם המדיני הבכיר והתייחס לאלמנט הזמן במגעים לנורמליזציה. "יש פה יעד ושלוש מדינות שרוצות להגיע אליו, עכשיו תהיה עבודה משותפת על זה. אין טעם למשוך את זה יותר מדי. אם זה לא יתבצע עכשיו זה יידחה לתאריך מאוחר יותר. יש דברים שיתקדמו בכל מקרה כמו מסדרון התשתיות. אין כאן ביטחון שזה יקרה, יש רצון גדול ואמונה גדולה אבל בסוף זה קם ונופל על הפרטים הקטנים. זה יכול לקום וליפול אם אין רצון לאחד הצדדים, וזה לא המצב".
האמירה על "דחייה לתאריך מאוחר יותר" מרמזת על כך שנתניהו נערך לתרחיש שהמגעים לנורמליזציה לא יבשילו בעת הזאת אלא במועד אחר – אולי אחרי הבחירות לנשיאות ארה"ב ואולי עם נשיא אחר.