שלוש עדויות שפורסמו ב"הארץ" מעלות כי הסופר והפובליציסט חיים ולדר, שנחשבת לדמות מוכרת ונערצת מאוד בחברה החרדית, ניצל אותן מינית - שתיים מהן כשהיו בנות 12 וחצי ו-15, ואחת מהן הייתה בת 20 כשהגיעה אליו לטיפול. בתחקיר נטען כי ולדר קיים עם הנשים יחסי מין מלאים דרך קבע, ודינה (שם בדוי) אף התלוננה נגדו במשטרה בגין ניצול מיני בידי מטפל. אותו תיק נסגר כשנה לאחר הגשת התלונה מחוסר ראיות.
ולדר זכה בשנת 2003 בפרס ראש הממשלה "מגן לילד" מטעם המועצה הלאומית לשלום הילד, ובמשך שנים הגיש תוכנית ברדיו קול חי שבה היה מייעץ להורים, בין היתר בסוגיות חינוכיות. הוא הקים גם רשת קייטנות. בשנת 1997 ייסד את ה"מרכז לילד ולמשפחה" שמפעיל האגף לשירותים חברתיים של עיריית בני ברק, והוא משמש בו כמנהל חינוכי. באתר הרשמי שלו הוא מוגדר כ"סופר ילדים, מורה ופעיל לרווחת הילד בחברה הדתית". במשך שנים היו סביב מעשיו שמועות בחברה החרדית, אך הן לא יצאו לאור מעולם.
בתחקיר אמרה טליה (שם בדוי) שפגשה לראשונה את ולדר כשהייתה בת 12 וחצי, לפני כעשרים שנה. הוא היה דמות חינוכית מרכזית ומטפל מוכר בחברה החרדית, שרבנים נהגו להפנות אליו ילדים, בני נוער וזוגות צעירים לטיפול. לדבריה, "זה התחיל עם משפטים כמו 'את מאוד בוגרת', 'אני אוהב איך שאת נראית'. בתחילה הוא האדיר את עצמו והשקיע בי שעות של שיחות".
בהמשך מתארת טליה כי הרמיזות הפכו לאמירות ישירות: "הוא שאל אותי אם אכפת לי לגעת לו באיבר המין. אמרתי לו, 'זה נראה לי לא בסדר מה שאנחנו עושים עכשיו'. והוא אמר לי, 'זה בסדר, יש לי מקום בלב לאהוב גם את אשתי וגם אותך. תאמיני לי שזה בסדר, את סומכת עליי?' בהתחלה הייתי נוגעת בו והוא היה נוגע בי מתחת לחולצה ודברים כאלה, אבל לא היו יחסים מלאים".
טליה סיפרה כי ולדר שאל אותה שוב ושוב אם אם כבר קיבלה את הווסת הראשונה שלה. מרגע שקיבלה את הווסת הראשונה - לדבריה - הקשר ביניהם השתנה. לפי טליה, בגיל 13 הוא הודיע לה שעליהם "לחגוג" את קבלת הווסת הראשונה. היא אמרה שוולדר קיים עמה יחסי מין מלאים בפעם הראשונה במלון רימונים ברמת גן, וכי "אני זוכרת את הטראומה שהייתי בה אחרי, וזוכרת שבכיתי. לדבריה, במפגש זה ואחרים ולדר השתמש באמצעי מניעה. היא הוסיפה שהניצול המיני היה על בסיס שבועי, לעיתים גם פעמיים בשבוע, גם כשהייתה בימי הווסת.
לדבריה, הניצול המיני הפך תכוף יותר והמפגשים התנהלו על בסיס שבועי, לעתים גם פעמיים בשבוע, בין אם היתה בימי הווסת ובין אם לא. "זה לא הפריע לו", אמרה. לפי טליה, היא סלדה מהמפגשים המיניים עם ולדר - אך המשיכה להיפגש עם הדמות הנערצת. "אהבתי בעיקר את השיחות איתו, רציתי להרגיש גדולה והוא דיבר איתי על דברים של גדולים בגובה העיניים". לדבריה, לשניהם היה סימן מוסכם. "בזמנו היה לו ביפר. אני זוכרת את המספר שלו עד היום. הייתי מתקשרת ומשאירה לו הודעה. כמובן שלא הייתי אומרת את השם שלי, והיה לנו קוד מוסכם".
בגיל 16 החלה להתרחק ממנו, ולדבריה הוא ביקש ממנה לשמור על הקשר ביניהם בחשאי והבהיר שאיש לא יאמין לה. הפצע נפתח מחדש רק בגיל 28, כשהלכה לטיפול. המטפלת וחברה טובה של טליה אישרו ל"הארץ" את הפרטים.
מוריה (שם בדוי) הייתה בת 15 כשוולדר ניצל אותה מינית, לדבריה. זה אירע לפי הארץ, לאורך סדרה של מפגשים ניצל ולדר את מעמדו ואת גילה, וקיים איתה יחסי מין דרך קבע בכמה מקומות שונים.
בתחקיר נכתב גם כי דינה (שם בדוי), אישה בשנות העשרים לחייה, הגישה כאמור תלונה נגד ולדר - והתיק נסגר. לפי התחקיר, ולדר והיא הגיעו לסיכום שלא תדבר על המקרים, אך היא סיפרה על שאירע לחברה בזמן אמת - ומאוחר יותר למכר נוסף. השניים אישרו את הפרטים, וכך גם גורמי המקצוע שליוו אותה בעקבות הניצול. כל האנשים ששמעו מפיה על המאורעות, אישרו כי מדובר בשני אירועים לפחות - אחד התרחש באותו מחסן ספרים של ולדר, ואחר בבית מלון. דינה, כך נטען, הגיעה לטיפול ראשון אצל ולדר בגיל 20 כשהייתה במצב נפשי לא טוב, ונוצלה על-ידו.
עורכי דינו של חיים ולדר, מיקי חובה וגיא שמר, מסרו בתגובה לתחקיר: "מרשנו מכחיש בשאט נפש כל טענה להתנהגות בלתי ראויה מצדו, כל שכן את האמור בכתבה. המדובר בטענות כזב שיסודן בשקר גס העולות כדי עלילת דם ממש. הטענות המוצגות אינן ראויות להתייחסות שכן אין בינן לבין המציאות דבר. מר ולדר הוא סופר ויועץ חינוכי שהקים בבני ברק את מרכז הילד והמשפחה ומאז משך עשרות שנים מקדיש את חייו ופועל לקידום, טיפוח ושמירה על רווחת הילדים וזכויותיהם בכלל ובמגזר החרדי בפרט. על פעילותו יוצאת הדופן לטובת אלפי ילדים קיבל את פרס 'מגן הילד' שהוענק לו על ידי ראש הממשלה.
"במשך השנים ניהל מר ולדר מאבקים לטובת ילדים שסבלו מאלימות והתעללות, וכתוצאה מכך חברו להם גורמים ששמו להם למטרה לפגוע בו, ובידינו ראיות לחלק מהניסיונות הנואלים להפליל את מרשנו. כתבה זו מהווה המשך ישיר לכך אשר מקורה בתלונה שקרית שהוגשה נגדו לפני שנים רבות ונגנזה כלעומת שנפתחה.
"מר ולדר הוא חרדי ומעולם לא טיפל בקטינות או בנשים ובוודאי לא חתם על הסכם השתקה כזה או אחר, וכל טענה שכזו היא בבחינת עורבא פרח. כחלק ממלחמתו לטהר את שמו וביחס לטענות העולות כאן, עבר מרשנו בדיקת פוליגרף, הכחיש הטענות, וכצפוי נמצא דובר אמת בכל השאלות. מרשנו נחוש לא לאפשר פגיעה בו אף כמלוא הנימה ויאבק על שמו הטוב בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותו".
