גנץ: "ישראל מעוניינת בלבנון יציבה ומשגשגת"
(צילום: ניקול לסקבי, משרד הביטחון)
שר הביטחון בני גנץ קיים בצהריים (יום שלישי) הערכת מצב בפיקוד הצפון, יחד עם הרמטכ"ל אביב כוכבי ומפקד פיקוד צפון אלוף אורי גורדין, על רקע אישורו הצפוי של הסכם הגבול הימי עם לבנון מחר בממשלה. "לא ויתרנו ולא נוותר על מילימטר אחד של ביטחון", אמר בסיום הערכת המצב. "ההסכם מתקדם למרות איומי ארגון הטרור חיזבאללה שניסה לחבל בתהליך".
צ'ייני בריאיון באולפן ynet
(צילום: נויל האריס)
לדברי גנץ, "צה"ל וכוחות הביטחון פועלים כל העת ובכל הזירות כדי להגן על אזרחי ישראל ועל הנכסים שלה, ולאפשר שגרה בטוחה. אני מברך על הודעת נשיא לבנון על קבלת ההסכם. ישראל מעוניינת בלבנון כשכנה יציבה ומשגשגת וההסכם שאליו אנו מתקדמים הוא הגון וטוב לשני הצדדים".
"מערכת הביטחון ליוותה מקרוב את המו"מ על הגבול הימי בצפון, בהיבט הביטחוני", הדגיש גנץ. "עמדנו בנחישות על כך שההסכם יבטיח את האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל. נמשיך לעמוד על הצרכים הביטחוניים בכל תרחיש ולספק ביטחון לאזרחי ישראל, נוודא שההסכם מקיים גם את זכויותיה הכלכליות של ישראל ונציג את ההסכם לציבור באופן שקוף וברור ולפי החוק".
על רקע כינוס הממשלה מחר, אלוף במיל' אליעזר (צ'ייני) מרום, שפיקד על הזירה הצפונית בעת הנסיגה מלבנון בשנת 2000, סיפר הבוקר באולפן ynet על המחלוקת ההיסטורית סביב "קו המצופים". "לאחר הנסיגה, קבענו חד-צדדית את קו הגבול הימי כהמשך לגבול היבשתי באזימוט 291, שיוצא אל הים. 12 מייל משם אלו המים הריבוניים של מדינת ישראל. הדייגים הלבנונים לא ידעו לזהות את הגבול החדש, אז שתלנו לאורך הקו מצופים שנראו היטב במהלך היום ונצנצו בלילות. כך ייצבנו את קו הגבול ושמרנו עליו", תיאר.
- העולם הכיר בקו הגבול הזה?
"התשובה היא 'לא'. עכשיו, מעבר לאותם 12 מייל יש את המים הכלכליים, שעליהם הכרזנו רק ב-2012, ומאוחר יותר חתמנו על הסכם עם קפריסין. בפעם הראשונה היה לנו קו מערבי שתוחם את המים הכלכליים הישראליים. הקו הצפוני נשאר ההמשך של אותו אזימוט 291, עד בערך 70 מייל, שזה פחות או יותר חצי המרחק בין ישראל לקפריסין. אז המים הריבוניים הם עד 12 מייל, ובין ה-12 מייל עד בערך 70 מייל - יש מים כלכליים, שם לא חל החוק הישראלי".
- אלו שמבקרים את ההסכם טוענים שמדובר בפגיעה בביטחון המדינה. זו אמת?
"אני לא יודע מה כתוב בהסכם ואם נעשו שינויים במים הריבוניים, עד ה-12 מייל. אבל כל הבעיות קיימות בכלל במים הכלכליים. אם בהסכם ייקבע שמאגר כריש נמצא בשליטתנו, ומאגר כנא בשטח לבנון - אולי עם זנב קטן בשטחנו - אין שום בעיה לביטחון ישראל. אין שום בעיה".
- אם היית היום בקבינט, היית מצביע בעד ההסכם כפי שהוא ידוע כרגע?
"אין אם פגיעה במים הריבוניים של מדינת ישראל, כן. עלתה גם הטענה שנבהלנו מהאיומים של חיזבאללה. אין לנו מה לפחד. אנחנו מדינה חזקה עם צבא חזק מאוד".
באופוזיציה טוענים מנגד שההסכם מהווה כניעה לחיזבאללה, ומוחים על כך שיאושר בזמן ממשלת מעבר ולפני הבחירות. ראש האופוזיציה בנימין נתניהו טען כי "מאחורי גבם של אזרחי ישראל והכנסת, לפיד וגנץ נכנעו לסחטנות של חיזבאללה. הם מעבירים לחיזבאללה במכירת חיסול נכסים אסטרטגים של מדינת ישראל. חיזבאללה ישתמש במיליארדים מהגז כדי להתחמש בטילים ורקטות נגד אזרחי ישראל, ואיראן תתמקם מול ראש הנקרה ומול מאגרי הגז של ישראל". שגריר ארצות הברית טום ניידס השיב לו על כך, ואמר כי מדובר ב"טענות מגוחכות" - שכן מדובר בהסכם דומה לזה שאליו התכוון להגיע נתניהו בתקופת כהונתו.
הדרך לאישור ההסכם עוברת בבג"ץ
ישראל ולבנון הודיעו הבוקר רשמית כי הן מאשרות את הטיוטה הסופית שהעבירה ארה"ב להסכם הגבול הימי. תחילה הודיע נשיא לבנון מישל עאון על אישור הטיוטה וציין כי מדובר בהסכם טוב לארצו, ומאוחר יותר גם ראש הממשלה יאיר לפיד הודיע על אישור ההסכם. "מדובר בהישג היסטורי שיחזק את ביטחון ישראל, יכניס מיליארדים לכלכלת ישראל ויבטיח את היציבות בגבול הצפון", אמר. מחר יכנס לפיד את הקבינט המדיני-ביטחוני כדי להציג לו את ההסכם, ולאחר מכן ההסכם יובא גם לממשלה.
מיד לאחר האישור בממשלה יונח ההסכם על שולחן הכנסת לדיון ציבורי, הליך שנמשך שבועיים. לא יידרש אישור של הכנסת ולפי לוחות הזמנים, אם אכן ההסכם יונח מחר הליך האישור יסתיים לפני הבחירות. עם זאת, עתירות שיוגשו לבג"ץ צפויות לעכב את התהליך: בליכוד שוקלים לעתור, ויו"ר עוצמה יהודית, איתמר בן גביר, כבר הודיע שיעשה זאת. לטענתו, ההסכם לא חוקי מכיוון שמאשרת אותו ממשלת מעבר ערב בחירות.
לפי ההערכה, ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט לא ישתמש בזכות הווטו שלו למנוע הצבעה על ההסכם. לגבי אופי ההצבעה של בנט, השיקול הביטחוני יהיה המכריע עבורו. בנט יחליט לאחר שיראה את ההסכם הסופי וישמע את כל גופי הביטחון. בישיבת הקבינט האחרונה בנט אמר שטוב היה אילו ההכרעה תהיה אחרי הבחירות אבל רק אם זה אפשרי.
ההסכם, נזכיר, מסדיר את הגבול הימי שישראל קבעה, שעובר ממערב לראש הנקרה ולאורך 5 ק"מ עם רצועת מצופים שפרסה בעבר, והוא יקבל לראשונה הכרה בינלאומית. בנוסף, מאגר הגז קאנא - שרובו במים הכלכליים של לבנון ומקצתו במים הכלכליים של ישראל - יהיה כולו של לבנון, אך ישראל תקבל ממנו תמלוגים. במערכת הביטחון אמרו שההסכם יביא ליציבות באזור, ושהוא עונה לכל דרישותיה הביטחוניות של ישראל - כשמנגד באופוזיציה טוענים שנעשו ויתורים גדולים מדי ללבנון.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הציגה בשבוע שעבר את הפרוצדורה שנותרה באופן כללי, ואמרה כי ההסכם יצטרך לעלות לאישור בפורום ממשלתי, ובהמשך להיות מוצג להערות הכנסת למשך שבועיים. בהרב-מיארה, שהדגישה את סדר הזמנים הלחוץ, הציגה אפשרות נוספת, והיא להביא את ההסכם להצבעה מיידית בכנסת - שם הוא צפוי להיתקל בהתנגדות הליכוד.
פורסם לראשונה: 13:09, 11.10.22
