שידור חי מהדיון (צילום: ערוץ כנסת)
גם אחרי לילה לבן של הצבעות, ובסך הכול יותר מ-48 שעות של דיונים בוועדת החוקה, גם בצהריים (יום ד') טרם אושרה בה סופית לקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק לביטול עילת הסבירות. ההצבעות על 27,676 ההסתייגויות שהגישה האופוזיציה החלו אתמול בשעה 17:00, והופסקו היום לפני הצהריים בהוראת היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק - בגלל חידוש דיוני המליאה. בהוראתה, רק עם סיום המליאה ניתן יהיה לחדש את ההצבעות שנותרו ולערוך בהמשך את ההצבעה הסופית, זו שבה תקודם ההצעה לקריאה שנייה ושלישית. ynet מעביר את ההצבעות, שמתנהלות באווירה סוערת וטעונה במיוחד, בשידור חי.
אחרי שהחוק יאושר בוועדה, ביום ראשון תיפתח מליאת הכנסת באופן חריג בשעה 10:00 כדי לאשר אותו סופית. לאחר 26 שעות שבהן האופוזיציה תוכל לנמק את הסתייגותה, יסכם שר המשפטים יריב לוין - ביום שני בשעה 12:00 - את החוק. בשעה 15:00 יחלו ההצבעות על אישורה הסופי של הצעת החוק לביטול עילת הסבירות - הסעיף הראשון במהפכה המשפטית. על אף הדיווחים אתמול על מגעים לשינויים בחוק, לא בוצעו כאלה בנוסח. אחרי שהצעת החוק תאושר לקריאה שנייה ושלישית בוועדה, ההליך לשינוי כלשהו בנוסח יהיה מורכב הרבה יותר.
המהומה הבוקר בוועדת החוקה, אחרי הלילה הלבן
כדי לקצר את ההליך בוועדה החליט היו"ר שמחה רוטמן (הציונות הדתית) להצביע על כל 20 הסתייגויות במקבץ אחד, כך שבפועל היו "רק" 1,383 הצבעות - אולם בהמשך נדרשו חברי הוועדה לעשות סבב נוסף של הצבעות חוזרות, במה שמכונה "רביזיות". הבוקר, אחרי לילה ממושך ומתיש, פרצה מהומה כאשר ח"כים מהאופוזיציה טענו שחבר הכנסת עמית הלוי (הליכוד) התבלבל והצביע עם האופוזיציה. הם דרשו לקבל את הרביזיה, אולם רוטמן סירב לכך.
"קבל את הרביזיה, עמית הלוי הצביע בעד", צעקה ח"כ שרן השכל. ח"כ נעמה לזימי קראה: "תפסיק לצעוק על הייעוץ המשפטי, אתה בריון, מהלך אימים!". מנהל הוועדה איל קופמן אמר בהמשך כי הלוי כן הצביע עם הקואליציה. לזימי דרשה לבדוק את ההקלטה של השידור, וגם היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק הוזעקה לדיון. "אני מסתכלת עכשיו", אמרה.
ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) העיר לרוטמן על אופן הניהול שלו בוועדה, ואמר: "אתה מתנהג כמו עבריין, די כבר. אולי תסתכל על עצמך במראה? אתה לא נמצא בגן". ליועמ"שית הוועדה אמר: "הוא צועק עלייך ואת אומרת 'לא'?".
רוטמן מאיים לנתק מיקרופונים בהצבעה הסוערת
(צילום: ערוץ כנסת )
10 צפייה בגלריה
יו"ר הוועדה רוטמן. החליט, כדי לקצר הליכים, להצביע על כל 20 הסתייגויות כמקבץ אחד. באופוזיציה האשימו: " שוברים כללים"
(צילום: שלו שלום)
בצהריים, האופוזיציה רשמה כאמור ניצחון קטן במשיכת זמן בוועדת החוקה, כשהיועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק לא אישרה את המשך ההצבעות בוועדה על חשבון המליאה, וההצבעות על הרביזיות הופסקו. מועד המשך ההצבעות צפוי להיקבע בהמשך.
ליל ההצבעות בוועדה היה הלילה הלבן השני של חברי הוועדה: ההצבעות החלו אתמול רק אחרי 19 שעות של דיונים על ההסתייגויות הרבות, דיונים שהחלו כבר ביום שני בשעה 21:00. בהודעה שנשלחה אמש לחברי הקואליציה בוועדה נאמר להם כי יוכלו הלילה "לנוח" במלונות שלהם מ-04:00 עד 06:00. "עליכם לחזור להצבעות עד שנסיים", נכתב עוד בהודעה, שהסתיימה במילים "ברכה והצלחה לכולנו" ואמוג'י של סייף (🤺).
ההצבעות אמש החלו, כמו שאר הדיונים בוועדה בימים האחרונים, בצורה סוערת למדי, וח"כים באופוזיציה הציפו את היו"ר רוטמן בשאלות בנוגע לאופי ההצבעות, במה שאולי היווה טקטיקה של משיכת זמן. הוא היה נחוש להתחיל כמה שיותר מהר בהצבעות, וקרא לסדר עוד ועוד ח"כים שהפנו אליו שאלות שונות - ובשלב מסוים אף סילק את ח"כ בועז טופורובסקי מיש עתיד.
רוטמן התעקש להצביע בזריזות על כל מקבצי ההסתייגויות, וחברי האופוזיציה התלוננו כי אינם מצליחים לעקוב אחר הקצב המהיר של ההצבעות ולדעת על איזה הסתייגות הם בכלל מצביעים. "זה בדיחה! רוצים לדעת על מה מצביעים", קרא אחד מהם, ואחרת צעקה: "בושה!". רוטמן לא עצר לרגע, ואיים להמשיך לקרוא לסדר מי שיעלה הערות בזמן ההצבעות: "אם תמשיכו לצעוק למיקרופונים בזמן ההצבעה, אני גם אנתק את המיקרופון שלכם", איים. בעבר, יצוין, כבר נותקו במהלך דיון בוועדה בראשות רוטמן מיקרופונים של ח"כים.
למרות זאת המשיכו חברי האופוזיציה להתלונן על הקצב המהיר: "אי אפשר ככה, אנחנו קובלים על האופן שההצבעה הזו מתבצעת, זה לא הגיוני! יש פה ריצת אמוק", אמרה ח"כ אפרת רייטן מהעבודה, ותהתה אם רוטמן קיבל "משימה משר המשפטים". ח"כ קארין אלהרר מיש עתיד מחתה: "אי אפשר ככה". כשננזפה שוב על ידי רוטמן, אמרה לו: "תקשיב, אתה חייב נופש". בהמשך סילק רוטמן גם את רייטן לזמן קצרצר של שניות אחדות, ואמר לה: "תעמדי ליד הדלת, נקרא לך להצבעה". היא ענתה: "טוב שלא אמרת לי לעמוד עם הגב לקיר כמו מורה".
ההצבעות נערכות כשברקע נמשכה המחאה הנרחבת נגד המהפכה המשפטית, שכללה הפגנות ברחבי הארץ במסגרת מה שמכונה "יום השיבוש". במקביל ניהלו בלשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מגעים של הרגע האחרון שבהם נשקלות דרכים שונות לרכך את החוק. ח"כ קטי שטרית (הליכוד) אף אמרה אתמול בבוקר בריאיון ב-ynet Live שמתנהלות "שיחות רציניות" בין הצדדים במטרה להגיע להסכמות. יצוין כי מרגע שיחלו ההצבעות על ההסתייגויות, יהיה קשה יותר לשנות את נוסח הצעת החוק.
יו"ר הוועדה רוטמן אמר מנגד, בדיון שקדם להצבעות, כי אינו מכיר מגעים שכאלה - והאשים פעם נוספת את האופוזיציה באחריות לקריסת שיחות ההידברות בבית הנשיא. הוא טען שהאופוזיציה השיבה "לא" לכל הצעה שעלתה במשא ומתן, והוסיף: "אם יהיה רצון בהסכמה, ניתן יהיה לחרוג מהעקרונות, אבל לוותר, כאשר אומרים פה נציגיכם שחור על גבי לבן, גם בתקשורת וגם פה, ש'לא יהיו שום הסכמות, כל דבר שתציעו אנחנו אומרים לא' - אז למה שנחרוג ממה שאנחנו חושבים שהוא נכון?".
הדיון שקדם להצבעות: "שברו פה את כל הכללים"
הדיון שקדם להצבעות נמשך כאמור 19 שעות. בניגוד להצבעות עצמן, בדיונים הממושכים לא הייתה חובת נוכחות של חברי הקואליציה, ובאופוזיציה זעמו על כך שאלו נעדרו מהדיון הלילי. גם יו"ר הוועדה רוטמן, שפתח אמש את הדיון, יצא ממנו לאחר מכן והוחלף על ידי ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית). בפתח הדיון הצהיר רוטמן על סדרי הדיון וטען שכיוון ש"לא גובשה הסכמה" עליהם, הוחלט לבצע הצבעות על "מקבצי הסתייגויות - הצבעה אחת על כל 20 הסתייגויות".
ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) אמר בשם חברי האופוזיציה: "אנחנו נגד ההחלטה, שברו פה את כל הכללים. שיהיה ברור שהאירוע הזה מתחילתו ועד סופו יהיה לדיראון עולם של הכנסת". ח"כ רון כץ מסיעתו הוסיף: "בשביל מי אנחנו מנמקים? אין פה קואליציה״. ח"כ גלעד קריב (העבודה) הגיב, כשהוא לועג להודעת לשכת ראש הממשלה אחרי השיחה עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן: "הם כולם הלכו לעזור לנתניהו לארוז - לפרס שהוא קיבל לפגוש את ביידן בשירותים של האו"ם".
10 צפייה בגלריה
ח"כ יוראי להב-הרצנו בדיון אמש. באופוזיציה זעמו שחברי הקואליציה נעדרו מהדיון הלילי
(צילום: שלו שלום)
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה: "לא הייתי מדמיינת בדמיון הפרוע ביותר שנגיע למצב הזה. עוד לפני שאנחנו חברי כנסת אנחנו אזרחי המדינה, ונשרף לי הלב לראות מה קורה ברחובות. אני מקווה שתהיה לנו הזדמנות לשכנע אותם שיש כאן טעות היסטורית שכולנו נצטער עליה". יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה קרא לאזרחים ערבים להצטרף להפגנות: "דמוקרטיה אמיתית היא חתירה לשלום. דמוקרטיה אמיתית היא שוויון בין העם היהודי לפלסטיני, וצדק חברתי".
ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד) אמרה כי "עילת הסבירות היא אצבע בעין של המיעוט בישראל. גנץ ולפיד קראו להפסיק את הקרע בעם ולחזור לשיחות בבית הנשיא". חבר מפלגתה, ח"כ ולדימיר בליאק, הוסיף: "הקואליציה הכניסה את המדינה לכאוס חברתי, כלכלי ופוליטי. אם האווירה הציבורית תימשך הם ינסו גם לעשות שינויים במעמד החוקי של חברי הכנסת כי הם דואגים רק לעצמם".
10 צפייה בגלריה
"נתניהו קיבל פרס - לפגוש את ביידן בשירותים של האו"ם". ח"כ גלעד קריב
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בשבוע הבא הקואליציה מתכוונת להביא את הצעת החוק להצבעה במליאת הכנסת כבר ביום ראשון, ולאשרה סופית בתום דיון ארוך עד היום שלמחרת. בכך תושלם החקיקה שבוע לפני שהכנסת יוצאת לפגרה של חודשיים וחצי.
חברי האופוזיציה בוועדה הודיעו שלשום בבוקר כי הגישו כאמור 27,676 הסתייגויות נגד ביטול עילת הסבירות. חלק מההסתייגויות הללו הן בגדר הטרלה של ממש, ואחת מהן למשל מבקשת "לבטל את 1 באפריל". הסתייגות נוספת דורשת לקבוע כי "מטרת החוק היא לקדם את מעמד הליצנים בישראל, להפיץ פופקורן, לנצח בקרב יריקות למרחק, לחייב גברים ללבוש חצאית, ליצור תקדים לגירוש לווייתנים".
באופוזיציה הסבירו כי הכמות האדירה של ההסתייגויות שהוגשו נובעת מהעובדה שהדיונים סביב ההצעה היו חפוזים וכי למעשה לא היה "דיון מהותי" בנוגע אליה. הם הזהירו כי ביטול עילת הסבירות יפגע בכלכלה ובביטחון, והוסיפו: "יו"ר הוועדה המשיך בהתנהלותו הדורסנית, אנו נחושים להמשיך במאבק נגד ההפיכה המשטרית שמרסקת את הדמוקרטיה הישראלית".
מהי עילת הסבירות?
עילת הסבירות נכנסה לחיינו במשמעותה הנוכחית בשנת 1980, אז קבע שופט העליון דאז אהרן ברק כי "חוסר סבירות הוא עילה העומדת בפני עצמה", ולכן ניתן לבטל החלטות רק על בסיס סבירותן. בפסק הדין שכתב אז ברק הוא הגדיר כיצד בוחנים חוסר סבירות, וטען כי מדובר ב"מבחן אובייקטיבי" ש"נמדד על פי אמת המידה של האדם הסביר". לדבריו, "השאלה אינה מה הרשות המינהלית עשתה בפועל, אלא מה היא הייתה צריכה לעשות. האדם הסביר בהקשר זה הוא עובד הציבור הסביר, העומד במקומו של עובד הציבור שקיבל את ההחלטה".
10 צפייה בגלריה
מפגינים נגד ביטול עילת הסבירות עם דגל הגאווה בתל אביב, הבוקר
(צילום: JACK GUEZ / AFP)
מצדדי השימוש בעילת הסבירות טוענים כי היא מבטיחה שמירה על עקרונות של טוהר מידות וניקיון כפיים בשירות הציבורי. לדברי התומכים, אם יבוטל השימוש בעילת הסבירות - יינתן אור ירוק לשחיתות. מנגד, פוליטיקאים שמתנגדים לה אומרים שבית המשפט העליון נטל לעצמו את הסמכות לקבוע אילו החלטות סבירות ואילו לא. טענה נוספת שנשמעת תדיר מצד התומכים בביטול העילה היא שאין באמת דבר כזה "האדם הסביר", אלא הסבירות נקבעת על ידי 15 שופטי עליון - שמחליפים בכך את שיקול הדעת של הדרג הנבחר.
בתקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית, המינוי המרכזי שנפסל מנימוקים של "חוסר סבירות קיצוני" הוא מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר הפנים והבריאות. בעבר השתמש העליון בעילה זו, בין היתר, גם כשקבע שהחלטת הממשלה שלא למגן את כל הכיתות ביישובי עוטף עזה ושדרות חרגה ממתחם הסבירות, וכשחייב את כפר ורדים להקים ביישוב מקווה טהרה. על פי נתונים של משרד המשפטים והיועץ המשפטי לוועדת החוקה, בג"ץ משתמש בעילת הסבירות חמש פעמים בשנה בממוצע, כאשר בהרבה מהמקרים נעשה שימוש בעילות נוספות כדי לבטל את ההחלטה.
פורסם לראשונה: 21:54, 17.07.23
