צה"ל, שב"כ והמשטרה נערכים בכוננות מוגברת ליום הבחירות, אחרי שני הפיגועים בימים האחרונים בקריית ארבע ובבקעת הירדן, שבהם נרצח רונן חנניה ונפצעו אזרחים ולוחמים. מאות לוחמי צה"ל ומשמר הגבול הגיעו ביממה האחרונה לגזרת חברון, שבה אירע הפיגוע הקטלני במוצאי שבת, כתגבור לכוחות שפועלים במקום. הלוחמים ייפרסו במוקדי החיכוך, בצירים רגישים ובעמדות אבטחה שונות בעיקר סביב היישוב היהודי בחברון, כדי לסכל ניסיונות פיגועים נוספים.
החשש בצה"ל הוא מפיגועי השראה של מפגעים נוספים, ולכן כלל הכוחות נדרשו לשמור על ערנות שיא. גם בגזרות אחרות הדריכות תעלה, לאחר שביום הבחירות של מרץ 2020 סוכל פיגוע בגבול סוריה. למרות המתיחות הגבוהה, בצה"ל לא מזהים עליה ניכרת או שיא בכמות ההתרעות לפיגועים, כך לפי גורמים ביטחוניים. מנגד, במשטרה טוענים כי דווקא קיים שיא כזה.
בנוסף, החל מהלילה בחצות יוטל סגר על יהודה ושומרון ועל המעברים מרצועת עזה, למשך כל יממת הבחירות. מעברים יותרו במקרים חריגים ומשיקולים הומניטריים.
בינתיים, בצה"ל פועלים ביתר שאת כדי למנוע מגזרת חברון - שבה יש את העיר הדתית והגדולה ביותר בגדה - להצטרף לצפון השומרון, שבה התרחשו רוב הפיגועים והתקריות הביטחוניות בשבועות האחרונים. מחקירת הפיגוע במוצאי שבת התברר שהמפגע שחוסל היה חולה סרטן סופני, ללא התארגנות של תשתית טרור מאחוריו, והעדיף לסיים את חייו כ"שהיד" תוך הריגת יהודים. בצבא לא מזהים עלייה בכמות הפיגועים בשבועיים האחרונים, אך כן בחומרתם - עם פי 4.5 פיגועי ירי בסך הכל בחודשים האחרונים לעומת תקופות מקבילות בגלי הטרור של 2016-2015.
בצה"ל, אגב, כבר החלו הבחירות באופן מצומצם - כשהחיילים שצפויים לצאת לפעילות מבצעית ממושכת כבר הצביעו בקלפיות השונות.
במשטרה נערכים גם כן לבחירות בצל הפיגועים, מתוך חשש שלארגוני הטרור מוטיבציית שיא לפגוע ביום הבחירות כדי לפגוע בדמוקרטיה הישראלית. עם זאת, גם במשטרה מדגישים כי אין כל התרעות קונקרטיות לפיגוע כזה, אלא רק התרעות כלליות. בכל מקרה, המשטרה תתגבר כוחות במקומות הומי אדם בשל היום החופשי מחר, שבמהלכו צפויים הישראלים למלא את הקניונים וגם את הפארקים, אם מזג האוויר יאפשר זאת.
הכוננות המשטרתית היא המשך ישיר לכוננות של חגי תשרי, והמצב הביטחוני המתוח מאז חודש מרץ השנה. במשטרה מבקשים מהציבור להגביר ערנות ולדווח על כל חשד, ומציעים למי שמיומן בנשק לשאת אותו. כ-18 אלף שוטרים ולוחי מג"ב יאבטחו את יום הבחירות ב-12,500 קלפיות ברחבי הארץ, וגורם בכיר במשטרה הבהיר כי רמת הכוננות עלתה לאחת לפני הדרגה הגבוהה ביותר. לשוטרים הרבים יתווספו עוד כ-5,000 מאבטחים בשכר.
לצד זאת, במשטרה נערכים גם כדי להבטיח את טוהר הבחירות ואת הסדר הציבורי בכניסה לקלפיות. כל שוטר בשטח צפון לתת מענה ראשוני לכל אירוע ותלונה בקלפי, ואגף החקירות במשטרה גם הוא נערך בהתאם. המשטרה פתחה לקראת הבחירות "דסק מודיעין" שייתן תשומת לב מיוחדת לפייק ניוז ברשתות החברתיות, ותשתמש לצורך כך גם ביחידות הסייבר שלה. במשטרה מבקשים מכל מי שנתקל בידיעת פייק ניוז לדווח על כך.
בנוסף לכל אלה, נציגי המשטרה ישבו בוועדת הבחירות המרכזית, ושוטרים ילוו את הגעת הקלפיות מרחבי הארץ למטה הבחירות בשוהם - ומשם ילוו את הנסיעה עם הקלפיות לכנסת ישראל. במגזר הערבי ישנה היערכות רחבה כדי לאפשר התנהלות תקינה של הבחירות, כמו גם במגזר החרדי והכללי. בשלב זה למשטרה אין כל מודיעין שמצביע על חשש לפגיעה בטוהר הבחירות.
וכיצד המצב הביטחוני משפיע על המפלגות? סדר יום ביטחוני בדרך כלל משרת את הימין ואת גוש נתניהו, שכן ראש האופוזיציה בנה לאורך השנים קמפיינים ביטחוניים וניסה לחזק את תדמיתו כ"מר ביטחון". ההערכה היא שמציאות ביטחונית רגישה וגלי פיגועים פוגעים במרכז שמאל בעיקר בקרב קהל מתלבטים ו"ימין רך", ומעלים את אחוזי ההצבעה בקרב מצביעי הליכוד.
עם זאת, הביקורת כלפי נתניהו היא שמאז "שומר החומות" והפרעות בכל רחבי הארץ, שהתרחשו בתקופתו כראש ממשלה, הוא זנח את סדר היום הביטחוני. הסיבה לכך היא "המשחק העדין" שלו עם המצביעים הערבים, ולכן הוא לא הלך הפעם על קמפיין ביטחוני חזק ומרכזי - וגם לא נאבק כדי לייצר סדר יום שכזה בכל מחיר. במובנים רבים, איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' התעצמו בדיוק בפרצה הזו.
בנוסף, ולמרות שמסורתית מצב ביטחוני רגיש "משרת" את הימין, הפעם גם שר הביטחון בני גנץ - לאחר מבצעים צבאיים מוצלחים - החליט להעלות את הנושא לתודעה ולא להפקיר את הזירה לגוש נתניהו. קמפיין "גנץ ראש הממשלה בביטחון" הוא למעשה ערעור על הקביעה שרק גוש נתניהו יוכל להתמודד עם הרגישות הביטחונית.
ובאופן מפתיע, גם ראש הממשלה יאיר לפיד - שהצד הביטחוני הוא לרוב החלש ביותר במפלגתו - מגיע עם יתרון מסוים לעומת מערכות הבחירות הקודמות. לפיד, שצבר ניסיון כמנהל הקבינט, כראש הממשלה וכמי שמתווה את המדיניות, זוכה גם הוא לקרדיטים על הפעולות הצבאיות האחרונות.