לאחרונה ניסו תשעה ארגוני סטודנטים קיצוניים בפקולטה למשפטים מאוניברסיטת ברקלי להעביר תקנה שלפיה מי שמכיר במדינת ישראל לא יוכל לנאום באירועים בקמפוס. ה"הכרזה" על התקנה - שלא יושמה וגם לא תיושם כי היא מנוגדת לחוקי האוניברסיטה - הוצאה מכל פרופורציה וגררה בעקבותיה סערת כותרות בישראל ובעולם שאינה משקפת את המצב. מדובר בקבוצה קטנה של סטודנטים נטולי השפעה על מרצים, על תוכן ההוראה או על ביקור דוברים בקמפוס. דיקן הפקולטה למשפטים ארווין צ'מרינסקי (יהודי-ציוני, אגב) הסביר את עמדתו הנחרצת בעניין במאמר שפורסם השבוע.
אולם בעוד להכרזה עצמה אין ממש השפעה, לגל הפרסומים הטוען שברקלי היא מקום עוין לתלמידים יהודים או לכאלה המתעניינים ביהדות ובישראל דווקא כן מזיק. האמת היא שמדובר בקמפוס שאין שני לו בפתיחות לנושאים האלה, והוא כולל את "מכון הלן דילר", המרכז הגדול ביותר בארה"ב ללימודי ישראל. כותרות היסטריות מהסוג שראינו השבוע דווקא עלולות לעודד, בהפוך על הפוך, את הסטודנטים הקיצוניים וכפועל יוצא אווירה אנטי-יהודית.
מה היה הרקע להצהרה על החרמת תומכי ישראל? אולי העובדה שמכון דילר מארח כל שנה ביקורים של מרצים וחוקרים מישראל שמלמדים קורסים במגוון תחומים - ממשפטים, דרך מדעים מדויקים ועד מדעי הרוח והחברה. מאות סטודנטים מרקע שונה נרשמים לקורסים האלה בכל שנה. השנה יארח המכון 13 מרצים ישראלים שילמדו 21 קורסים. בנוסף, כל קיץ ובכל חורף מארגן המכון ביקורים של סטודנטים אמריקנים בארץ.
פרופ' רון הסנראם כן, הטענה שברקלי עוינת לישראל או מעודדת אנטישמיות תלושה מהמציאות ואפילו מטופשת. נכון שיש בה, כמו בכל אוניברסיטה בעולם, קולות אנטי-ציוניים או אנטישמיים (ורבים שאינם יודעים או מעוניינים להבדיל בין זה לזה). אבל חשוב גם לא לאבד פרופורציות. 90 ארגונים אחרים סירבו לתמוך בהכרזה על חרם מרצים, נושא שכאמור מלכתחילה אינו בתחום סמכותם של הסטודנטים. זכותם להזמין או לא להזמין את מי שהם רוצים למסיבות או אירועים חברתיים בערבים ובסופי שבוע, אולם אין להם זכות או יכולת להשפיע על קורסים ומהות אקדמית.
התגובה הראויה לאמירות הבל שכאלה היא לא היסטריה אלא הוראה. בהתאם, מרצים מברקלי הקימו יוזמת הכשרה נגד אנטישמיות (AEI) שנועדה לחנך אנשי סגל וסטודנטים ברחבי ארה"ב. יותר מ-15 אלף איש צפו בהרצאות שלה עד כה. במקביל, 500 סטודנטים נרשמים לקורסים בנושא יהדות בברקלי כל שנה ובקמפוסים השונים הוקמו כ-12 ארגוני סטודנטים יהודיים.
פרופ' קנת במברגרכל זה מתאפשר בזכות הנהלת אוניברסיטה ובתמיכתה, ולכן חבל שקולות מחוץ לברקלי בחרו השבוע לתקוף אותה בטענה האווילית שהיא מעודדת יצירת "אזורים אנטי-יהודיים". המבקרים הללו הוכיחו שאינם יודעים דבר או חצי דבר על הנעשה בקמפוס, על ההבדל בין האחריות החינוכית של האוניברסיטה לבין חיי החברה של הסטודנטים, או על השגשוג היהודי בברקלי.
וחבל עוד יותר שמתקפתם נותנת פרסומת ועידוד למיעוטים אנטי-ישראליים בקמפוס. במקום להתבכיין ולצעוק געוואלד, ראוי שיתמכו בסטודנטים שרוצים ללמוד על ישראל ובחברי הסגל הנלחמים בבורות.
- פרופ' רון הסנר ופרופ' קנת במברגר הם מנהלי מכון הלן דילר למחשבה יהודית ולימודי ישראל באוניברסיטת ברקלי
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
