במערב מעריכים כי רוסיה איבדה במלחמתה באוקראינה בין 15,000 ל-20,000 חיילים, אבל ולדימיר פוטין הצהיר הבוקר (יום ד') כי ארצו "לא הפסידה דבר" במהלך מה שהוא מתעקש עדיין לכנות "מבצע צבאי מיוחד". הנשיא הרוסי, שדיבר במשך שעות בוועידה כלכלית בעיר ולדיווסטוק שבמזרח הרחוק ברוסיה, הכחיש את טענות המערב שארצו עושה שימוש בגז שלה כנשק על מנת לנקום על הסנקציות שהוטלו עליה – אך איים לעשות בדיוק כך אם יוטלו הגבלות מחיר על הנפט והגז הרוסיים. הוא האשים גם שהמערב "מרמה" בהסכם התבואה שאפשר לאוקראינה לחדש את ייצוא הדגנים והחיטה שלה לרחבי תבל, ואותת שיבקש לשנותו.
בנאומו המרכזי בוועידה פוטין אמנם לא התייחס כמעט למלחמה באוקראינה, אבל בהמשך נשאל על ידי המנחה אם רוסיה איבדה דבר מה במהלך העימות הצבאי. פוטין השיב בשלילה, וטען שארצו תצא מהסכסוך נשכרת וכי תסיר מעליה מכשולים שמנעו ממנה לצמוח: "לא הפסדנו דבר ולא נפסיד דבר. כל מה שאינו נדרש, שפוגע וכל מה שמונע מאיתנו להתקדם הלאה יידחה", אמר. "בנוגע למה שהשגנו, אני יכול לומר שהרווח המרכזי הוא חיזוק הריבונות שלנו, וזו התוצאה הבלתי-נמנעת שמתרחשת כעת. בסופו של דבר ארצנו תצא מחוזקת מבפנים".
חלק ניכר מנאומו הבוקר הקדיש פוטין לסנקציות הקשות שהוטלו על רוסיה כעונש על הפלישה שלה לאוקראינה, ולדבריו "קדחת הסנקציות של המערב" היא בגדר הכרזת מלחמה כלכלית – שמטרתה "לשלול ממדינות אחרות את הריבונות שלהן ולשעבדה לרצונם (של מנהיגי המערב)". הוא שב פעם נוספת על הטענה כי הסנקציות כושלות, אם כי הודה שארצו מתמודדת עם קשיים כלכליים בגללן, והכריז ש"לעולם לא ניתן יהיה לבודד את רוסיה".
מלחמת הגז: "תנו לנו טורבינה, ומחר נחדש את הזרם"
פוטין טען כי אחת הסיבות לכישלון לכאורה של הסנקציות הינה התעצמותן של מדינות אסיה, שעמן מבקשת כעת מוסקבה להדק את שיתופי הפעולה הכלכליים שלה. בראש אותן מדינות ניצבת סין, וממש במקביל לדברי פוטין דווח כי הנשיא הרוסי ייפגש בשבוע הבא עם הנשיא הסיני שי ג'ינפינג בכנס שייערך באוזבקיסטן. פוטין ציין עוד כי ישנן "הזדמנויות כלכליות" באיראן ובאזורים אחרים במזרח התיכון. ברקע לדברים הללו ניצבת התלות ההולכת וגדולה של רוסיה במדינות כגון איראן ואף צפון קוריאה במלחמתה באוקראינה: רק אתמול הזהיר הממשל האמריקני כי מוסקבה נערכת לרכוש מיליוני פגזים ורקטות מפיונגיאנג, ומטהרן היא כבר רכשה כלי טיס בלתי מאוישים.
בדבריו דחה פוטין את האשמות המערב שרוסיה עושה שימוש בגז הטבעי שלה כנשק על מנת לנקום במדינות אירופה וללחוץ עליהן לסגת מהסנקציות, וטען שמדובר ב"שטויות". מדינות אירופה, נזכיר, תלויות במידה רבה בגז שהן מייבאות מרוסיה, ובחודשים האחרונים מוסקבה צמצמה משמעותית את אספקת הגז אליהן. רוסיה טוענת שהדבר נגרם בשל בעיות טכניות שנובעות מהסנקציות המערביות, שלכאורה מונעות ממנה להשיג חלקי חילוף הנדרשים לתפעול צינורות הגז.
באירופה דוחים את הטענות הללו ונערכים כעת לאפשרות של קטיעה מוחלטת של זרם הגז הרוסי לקראת חודשי החורף, שבהם הן יהיו זקוקות לו הרבה יותר. החשש מפני האפשרות הזו גבר משמעותית אחרי שבסוף השבוע הודיעה רוסיה על הפסקה מוחלטת, לזמן בלתי מוגבל, של הזרמת הגז דרך הצינור התת-ימי "נורד סטרים 1" שמחבר בינה לבין גרמניה, ובימי שגרה עבר דרכו שליש מכל הגז הרוסי שמדינות אירופה מייבאות. פוטין התייחס לצינור הזה בדבריו, וחזר על הטענה שהסיבה להשבתתו היא דליפת נפט בשל טורבינה לקויה – ולדבריו רוסיה לא יכולה להחליף את הטורבינה הזו בגלל הסנקציות. "יש שם דליפת נפט, זה מצב נפיץ, סכנת אש. הטורבינה לא עובדת. תנו לנו טורבינה ונפתח מחדש את נורד סטרים 1 כבר מחר", אמר.
ההחלטה על הפסקת הזרמת הגז דרך "נורד סטרים 1" התקבלה ביום שישי שעות לאחר שמעצמות ה-G7 הודיעו על כוונתן לפעול להגבלת מחיר הנפט הרוסי, במהלך שנועד לצמצם את ההכנסות לקופתה של מוסקבה. היום בצהריים הציעה גם הנציבות של האיחוד האירופי, הזרוע המבצעת שלו, להטיל הגבלת מחיר על הגז הרוסי. מוסקבה הביעה זעם על התוכניות הללו, ופוטין הזהיר היום כי ארצו תגיב לכך נחרצות: לדבריו אם יוטלו הגבלות על מחירי הגז והנפט הרוסיים, ארצו תפסיק לחלוטין את הזרמת מוצרי האנרגיה שלה למערב.
לדברי פוטין האיום להטיל הגבלות מחיר שכאלו הוא "דוגמה נוספת לטיפשות" של המערב, והוא הוסיף שהדבר יהווה הפרה של החוזים הקיימים – ושלפיכך ארצו לא תהיה מחויבת להם. "לא נספק גז, נפט, פחם ודלקים לחימום. לא נספק שום דבר. יישאר לנו רק דבר אחד לעשות: כמו בסיפור האגדות הרוסי המפורסם, נגזור כפור על זנב הזאב".
הסכם התבואה יקרוס? פוטין ציטט נתונים שגויים בטענה ל"רמאויות"
גם על הסכם התבואה מול אוקראינה – שנחתם ביולי האחרון ואפשר לקייב לחדש את ייצוא החיטה לעולם – מתח פוטין ביקורת חריפה, ואמר שרוסיה מזהה בו "רמאויות שערורייתיות". ההסכם, נזכיר, נחתם בתיווכם של טורקיה והאו"ם בצל החשש ממשבר מזון עולמי שלו תרמה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה – שתיהן יצואניות ענק של חיטה ודגנים. במסגרת ההסכם הסכימה רוסיה להסיר את המצור שהטילה על אוקראינה בים השחור, בתמורה להבטחה להסרת מכשולים על ייצוא תבואה רוסית.
בדבריו היום טען פוטין כי אף שאין סנקציות על ייצוא התבואה הרוסית, סנקציות אחרות מקשות עליה בפועל לייצא את התבואה. פוטין טען גם כי התבואה שמייצאת אוקראינה לא מועברת למדינות העולם השלישי שזקוקות לה: לדבריו מתוך 87 ספינות שיצאו עד כה מנמלי אוקראינה במסגרת ההסכם, רק שתיים הגיעו למדינות עניות, והרוב לטענתו העבירו תבואה למדינות האיחוד האירופי.
ברשת CNN ציינו כי הנתונים שסיפק לא מדויקים: הוא טען שרק 3% מהתבואה הגיעה לעולם השלישי, אבל לדברי רשת החדשות האמריקנית סקירה שערכה מעלה ש-27% מהתבואה הגיעה למדינות שהבנק העולמי מגדיר כבעלות הכנסה נמוכה. פוטין ציין כי ישקול לשוחח עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן על הגבלת המדינות שאליהן ניתן יהיה לייצא תבואה במסגרת ההסכם.
באוקראינה דחו הבוקר את דבריו, ויועץ בכיר של הנשיא וולודימיר זלנסקי אמר כי מדובר בטענות מפתיעות וחסרות בסיס. "כמובן שאין שום סיבות אובייקטיביות לשינוי הסכם התבואה, אפילו לא קרוב", אמר היועץ מיכאילו פודוליאק. "ההסכם, בעיניי ובעיני המתווכים, נשמר באדיקות. אני סבור שהצהרות מפתיעות וחסרות בסיס שכאלו מעידות על ניסיון למצוא מסרים תוקפניים חדשים במטרה להשפיע על דעת הקהל העולמית – ומעל הכול לייצר לחץ על האו"ם".
בדבריו הממושכים פוטין התייחס גם לדו"ח שפרסמה אמש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) בנוגע למצב בתחנת הכוח הגרעינית זפוריז'יה בדרום אוקראינה – תחנה שנמצאת בשליטה רוסית ושהאזור שבו היא שוכנת מופגז ללא הרף בשבועות האחרונים. אף שפוטין הצהיר כי הוא "סומך" על הדו"ח, הוא מתח ביקורת על סוכנות הגרעין על כך שלא ציינה מי האחראי להפגזות באזור – אוקראינה לטענתו. קייב מכחישה שהיא זו שיורה על התחנה, ומאשימה כי רוסיה אחראית לירי, כחלק ממבצע "דגל כוזב" שמטרתו להאשים אותה במתקפות הללו וכך לפגוע בתמיכה בה בזירה הבינלאומית.
פוטין דחה גם את ממצאי הדו"ח על כך שרוסיה הציבה ציוד צבאי בתוך המתקנים בתחנת הכוח הגרעינית. בדו"ח צוין כי פקחי סבא"א הבחינו בכלי רכב צבאיים בתוך מבנים הסמוכים לכורים, כפי שכבר האשימה קייב בעבר. במקביל לדברי פוטין, הודיעו הבוקר השלטונות בקייב כי הם בוחנים את האפשרות של השבתה מוחלטת של תחנת הכוח בזפוריז'יה – שלמרות כיבושה מופעלת על ידי טכנאים אוקראינים. מתוך ששת הכורים בה רק אחד פעיל כעת, ולדברי הרשויות המהלך נשקל בעקבות המצב המסוכן בתחנה, כשברקע חשש מפגיעה במערכות הקירור של הכורים – מערכות שבלעדיהן החום העז שנפלט בתוכם עלול להוביל להתכתם.
המדינות הבלטיות נגד התיירים הרוסים
בתוך כך, ובמהלך שעשוי להשפיע באופן משמעותי על יכולתם של תיירים רוסים להיכנס לשטחי האיחוד האירופי, שרי החוץ של ליטא, לטביה ואסטוניה הודיעו הבוקר כי שלוש המדינות הבלטיות יחסמו כבר בימים הקרובים את כניסתם של אזרחים רוסים לשטחן. שר החוץ הלטבי אדגרס רינקביצ'ס ציין כי לאיסור הכניסה יהיו חריגים, כגון מקרים הומניטריים, ביקורים של בני משפחה וכניסת דיפלומטים. הוא הוסיף שבשבועות האחרונים נרשמה "עלייה דרמטית" במספר הכניסות של רוסים לשטחי המדינות הבלטיות: "זה הופך לסוגיה של ביטחון הציבור. זו גם סוגיה מוסרית ופוליטית", אמר.
שלוש המדינות הבלטיות, שהיו בעבר תחת שלטון ברית המועצות, הן מבין מתנגדותיה הבולטות ביותר של רוסיה באיחוד האירופי, ובשבועות האחרונים הן לחצו להטלת איסור מוחלט על כניסת תיירים רוסים – שממשיכים לנפוש ברחבי אירופה בשעה שארצם כותשת את אוקראינה. אלא שבין 27 המדינות החברות באיחוד התגלעה מחלוקת חריפה בסוגיה, ועד כה סוכם רק על צעד חלקי בלבד שבו בוטל הסכם מ-2007 שהעניק הקלות במתן ויזות לאזרחים רוסים.
ההחלטה כעת של המדינות הבלטיות לחסום את כניסת התיירים לשטחן עשויה כאמור לפגוע ביכולתם להגיע לשאר שטחי האיחוד האירופי. האיחוד חסם עם תחילת הפלישה לאוקראינה את המרחב האווירי שלו לטיסות מרוסיה, וכדי להגיע לרחבי היבשת חוצים כעת התיירים את הגבול היבשתי שחולקות המדינות הבלטיות עם רוסיה וממשיכים מהן הלאה, בחסות אמנת שנגן המאפשרת מעבר חופשי בין המדינות החתומות עליה. התיירים הרוסים יכולים להיכנס לשטחי האיחוד גם דרך פינלנד, שחולקת אף היא גבול יבשתי עם רוסיה, אך שם מסרו השלטונות כי הם אינם יכולים להצטרף למהלך בשל אי-בהירות משפטית בנוגע לסמכותם לעשות זאת על פי אמנת שנגן. גם פולין, שגובלת במובלעת הרוסית קלינינגרד, לא הצטרפה למהלך לפי שעה.