(צילום: ירון ברנר)
לישראל ולארגונים העזתיים היה אינטרס לסיים את הסבב הזה במהירות ולכן הושגה הפסקת אש כבר ב-02:00 בלילה, בתיווך נציג האו"ם והמצרים. באופן מגוחך, ישראל אינה מכריזה באופן רשמי שהושגה הפסקת אש, כי אינה מוכנה להודות שהיא מנהלת מו"מ עם ארגוני טרור, גם כשמדובר במו"מ עקיף. כרגיל, גם הפעם זה היה ב"מרחק בלימה" כיוון שהג'יהאד האיסלאמי וחמאס לא לגמרי שולטים על אנשיהם וגם לא על קבוצות חמושות קטנות יותר שמנצלות את ההזדמנות ויורות גם הן.
הסיבה העיקרית לכך שהפסקת האש הופרה היא שלפלסטינים יש נוהג קבוע לנסות לירות את הרקטה האחרונה. ואת המחיר, כרגיל, שילמו חמאס והג'יהאד האיסלאמי שספגו עוד תקיפה אווירית שהסבה נזק לנכסים צבאיים שלהם. עד כאן, הכול התנהל על פי כללי המשחק הנהוגים בזירה העזתית זה שנים, או ליתר דיוק מאז מבצע שומר החומות. חמאס נמנע מירי ושיגורים לעבר שטח ישראל אבל התיר לג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני לבצע יותר ממאה שיגורי נקם של רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל.
תיעוד מתקיפות צה"ל ברצועת עזה במהלך הלילה
(צילום: דובר צה"ל )
(צילום: רועי עידן, ירון ברנר)
אבל חמאס לא הסתפק בכך, הוא ירה רקטות זעירות לעבר מטוסי הקרב של חיל האוויר בידיעה ברורה שהרקטות האלו, אין להן סיכוי קלוש אפילו לפגוע במטוסים התוקפים. אבל עצם השיגור מובחן על ידי המכ"ם של סוללות כיפת ברזל וגורם להתרעת צבע אדום שמריצה את תושבי עוטף עזה לממ"דים באמצע הלילה וגורמת להם סבל, וזה מבחינת חמאס הישג שעליו הוא לא משלם מחיר. האינטרס של חמאס בסבבים האלה מאז שומר חומות הוא להמשיך להנות מיציאת פועלים לעבודה בישראל וממענקי הכסף הקטארי שישראל מאפשרת להעביר, אבל בה בשעה להמשיך להינות מהמעמד של "תנועת ההתנגדות" המובילה של הפלסטינים נגד ישראל.
מבחינה זו הסבב הזה לא היה יוצא מן הכלל. גם התגובה של הג'יהאד האיסלאמי על מותו של חאדר עדנאן הייתה צפויה. השאלה העיקרית היא למה ממשלת ישראל ומערכת הביטחון לא היכו בעזה בעוצמה גדולה הרבה יותר ומדוע ממשלת ימין "מלא מלא" לא משקמת את ההרתעה שהתכרסמה מאז כינונה מול הפלסטינים בכל הגזרות, כפי שטוענים השרים של עוצמה יהודית היושבים בממשלה הזו.
ההסבר לכך נובע משתי עובדות: האחת היא שכרגע המאמץ העיקרי של צה"ל הוא ביהודה ושומרון ושם מושקעים גם כעת חלק ניכר מהגדודים הסדירים של צה"ל. אבטחת הצירים מפני פיגועי ירי ומטענים היא כרגע המשימה העיקרית של צה"ל, שאף הפכה לקריטית יותר אחרי מותו בכלא של עדנאן. מוצאו מהכפר עראבה שבגזרת ג'נין ויש התרעות לפיגועים שמתוכננים מאזור זה כדי לנקום את מותו. ובכלל, במערכת הביטחון ובעיקר בצה"ל ובשב"כ ברור שבמוקדם או במאוחר צה"ל יצטרך לצאת לפעולה יחסית גדולה כדי לנטרל לפחות לזמן מה את האיום הנשקף מצפון השומרון ומהערים שכם וג'נין. מנקודת ראות אסטרטגית של צה"ל, עזה כרגע היא זירה משנית והזירה החשובה היא יהודה ושומרון ואולי גם מזרח ירושלים שעדיין מבעבעות וזמינות הנשק שם גבוהה יותר.
(צילום: ירון ברנר)
סיבה שנייה לכך שישראל העדיפה לסיים את הסבב הנוכחי במהירות היא העדר לגיטימציה בינלאומית לפעולה גדולה ישראלית בעקבות מותו של האסיר הפלסטיני בכלא הישראלי. הממשל האמריקני מאותת לישראל זה כמה חודשים שהוא מעוניין בשקט בזירה הפלסטינית ובעיקר בגדה המערבית. פעולה ישראלית גדולה ואפילו רק תקיפה אווירית עוצמתית מאוד הייתה מסייעת לפלסטינים לגרור את ישראל למועצת הביטחון ולגינויים בתמיכת רוסיה וסין, ואולי גם ארה"ב ומדינות ערביות באזור.
לישראל לא היה עניין להיכנס בתנאים בינלאומיים אלה לעימות גדול וארוך בעזה, מה גם שעימות כזה מצריך גיוס מילואים ועלול להימשך זמן רב. כך שגם מבחינה אסטרטגית וגם מנקודת ראות צבאית, היה לישראל עניין לסיים את הסבב הזה במהירות כשהנזקים לעורף הישראלי עדיין קטנים יחסית, הן מבחינת אבידות בנפש שלא היו והן מבחינת הפרעה לשגרת החיים של התושבים, שנמשכה פחות מ-24 שעות.
וישנה נקודת נוספת, חשובה: הקרע הפנימי בישראל עודנו בעיצומו וזה משפיע בצורה שלילית ביותר על החוסן הלאומי ועל יכולתו של העורף הישראלי לעמוד בעימות מתמשך בשתיים ואולי אף בשלוש גזרות פלסטיניות. הזירה השלישית היא הפלסטינים בדרום לבנון, שאולי יצטרפו לעימות.
מלבד זאת, בסיטואציה הפנים פוליטית הנוכחית, אם הממשלה הייתה יוצאת למבצע צבאי שהיה גורר אפילו רק כמה ימי קרב בדרום, היא הייתה מואשמת בכך שהיא מנסה להסיט את תשומת הלב מהעימות הפנימי לעבר עימות ביטחוני עם הפלסטיני ואולי זה היה מעמיד במבחן כמה אנשי מילואים שהיו נקראו לשירות.
בדבר אחד אין ספק, העימות הפנימי הפוליטי בישראל לא רק יוצר מראית עין של חולשה ביטחונית שמזמינה את אויבי ישראל לתקוף אותה, אלא גם מייצרת חולשה אמיתית שמקבלי ההחלטות ובראשם ראש הממשלה ושר הביטחון, חייבים להתחשב בה. חוסן לאומי הוא מוצר שאי אפשר לראות אותו בעין ואי אפשר למשש אותו אבל הוא מאוד נחוץ וחשוב כשמדובר בעימותים שבהם מטחי רקטות נוחתים בעורף.
נכון עשו שנענו לדרישתו של האסיר לא להזין אותו בכוח. ישראל הרוויחה דבר אחד מהסבב הזה - היא הוכיחה שהיא אינה מפחדת מהאיום הזה של שביתת רעב.
